ועדת הכספים אישרה אתמול (שני) את תקציב המדינה לשנת 2026. גובה התקציב יהיה 699 מיליארד שקלים, ותקציב הביטחון יעמוד על כ-144 מיליארד שקלים. הגירעון השנתי ביחס לתוצר יהיה 4.9%, שיעור נמוך מתקרת הגירעון שאושרה ל-2025 (5.2%) אך גבוה מהשיעור בתום השנה שעברה בפועל (4.7%). כעת נותר שבוע לאישור סופי של התקציב בממשלה ובכנסת.

הסך המלא של התקציב יחד עם החזרי חובות וקרן ביטוח לאומי הוא 850.6 מיליארד שקלים, אך סכומים אלה אינם נכללים בחישוב התקציב לצורך מגבלת ההוצאה, מכיוון שהחובות ממוחזרים מדי שנה ומהותית אינם נחשבים להוצאה. הריבית על החוב, לעומתם, נכללת בתוך 699 מיליארד השקלים והיא מהווה מדד ל"מחיר החוב", המשתנה מדי שנה. הריבית על החוב לשנת 2026 היא 64.5 מיליארד שקלים, ושיעורה ביחס לתוצר יהיה 2.91%, גבוה במעט מממוצע ה-OECD ונמוך ביחס לעשורים הקודמים בישראל טרם המלחמה.

בעקבות 'שאגת הארי': תקציב הביטחון יגדל ב-30 מיליארד ש"ח נוספים

המשרד הגדול ביותר, שההשפעה שלו היא הגבוהה ביותר על גובה התקציב, הוא משרד הביטחון. תקציב המשרד שאושר בקריאה ראשונה בכנסת הוא 112 מיליארד שקלים, אך מבצע 'שאגת הארי' הביא לעלייה של התקציב בכ-30 מיליארד שקלים ל-142 מיליארד שקלים, ו-7 מיליארד שקלים נוספים רשומים כרזרבה בהתאם להתפתחויות הביטחוניות. תקציב הביטחון היה נמוך בעשרות אחוזים לפני 7 באוקטובר 2023, ועמד באותה שנה על 63 מיליארד שקלים לפני המלחמה. משרד האוצר קיווה בתחילת הדיונים שהתקציב יעמוד על 90 מיליארד שקלים בלבד, כשמשרד הביטחון דרש כ-140 מיליארד שקלים.

ברוב המשרדים הגדולים חל גידול ריאלי, גם בניכוי עליית המחירים וגידול האוכלוסייה. תקציב החינוך גדל מ-89.8 מיליארד שקלים ב-2025 ל-98.9 מיליארד שקלים, גידול ריאלי של 4%. תקציב הבריאות גדל מ-59 מיליארד שקלים ל-63 מיליארד שקלים, תקציב הרווחה גדל מ-12.2 מיליארד שקלים לכ-14 מיליארד שקלים (גידול ריאלי של 10.3%), ותקציב המשרד לביטחון לאומי גדל מ-26 מיליארד שקלים ל-30.3 מיליארד שקלים, מתוכם כ-1.1 מיליארד שקלים שנוספו לתקציב המשרד לאחר פרוץ 'שאגת הארי'.

שינויים בולטים ניתן למצוא במשרד החוץ שתקציבו צמח ריאלית ב-24.1% ל-3.3 מיליארד שקלים, ובתקציב הבחירות ומימון המפלגות שלקראת הבחירות גדל מ-234 מיליון שקלים ל-976 מיליון שקלים. תקציבי משרדי העלייה והקליטה, החקלאות, האוצר, הכלכלה והתעשייה, התקשורת, הבינוי, ורשות המים והביוב יצטמצמו ריאלית.

סך הכספים הקואליציוניים, שאינם נכללים בבסיס התקציב ומאושרים מדי שנה בנפרד ומיועדים למטרות ספציפיות שמפלגות הקואליציה סימנו, הוא 5.8 מיליארד שקלים. כ-75% מתקציבים אלו מיועדים למגזר החרדי והדתי-לאומי, ו-25% לייעוד כללי. סכום זה נמוך במעט מהשנה שעברה, אך משמר מגמת עלייה של תקציבים אלה בממשלה הנוכחית, לאחר שסכום הכספים הקואליציוניים לשנת 2022 היה כ-700 מיליון שקלים בלבד.

חוק ההסדרים: רפורמת החלב ומס רכוש על קרקעות – בחוץ

חוק ההסדרים לשנת 2026 תוכנן להיות נרחב במיוחד, אך רפורמות וצעדי מדיניות גדולים בתוכו הוצאו לחקיקה נפרדת, בהם רפורמת החלב והחלת מס רכוש בגובה 1.5% בשנה מערכן של קרקעות בלתי בנויות. הטבה במס הכנסה בעד 400 שקלים בחודש לעובדים בעשירוני הכנסה 8-10 אושרה, וכך גם פטור ממס הכנסה לעולים חדשים ל-5 שנים, כאשר בשנה הראשונה יחול פטור מלא ממס מהכנסות שנתיות של עד מיליון שקלים. עוד אושרו הטבות מס לעידוד הייטק.

מיסוי רווחי היתר של הבנקים הגדולים, צעד שהיה אמור להניב הכנסה של כ-7.5 מיליארד שקלים ב-5 שנים, צומצם ובמקומו יחול "היטל" חד פעמי של 3 מיליארד שקלים המיועדים לקופת המדינה, ועוד 125 מיליון שקלים בשנה הבאה. יחד עם תוספת של 50 מיליון שקלים לבנקים יוקצו הכנסות אלה לקרן לעסקים בצפון שנפגעו מהמלחמה. בדיונים בוועדת הכספים הסבירו במשרד האוצר כי הם מעדיפים סכום נמוך יותר שמגיע בהסכמה עם הבנקים ויכול לשרת את הצרכים התקציביים של 2026, ולהוריד את תחזית הגירעון השנה מ-5.1% ל-4.9% מהתוצר. "היה לנו חשוב לראות את ה-5% מלמטה, ולשדר לשווקים אחריות", אמרה בדיונים על המיסוי תמר לוי-בונה , סגנית מאקרו באגף התקציבים באוצר.

ההצבעה על חלק מחוק ההסדרים תהיה מאוחדת עם ההצבעה על התקציב, וההצבעה על חלק נוסף ממנו תהיה בנפרד, אך עם הרבה סעיפים שבפועל הם "חוקים" נפרדים שאינם קשורים זה בזה. אף שתיאורטית היה ניתן להעביר את התקציב ללא חלק זה של תקציב המדינה, הסעיפים שבו הם חלק בלתי נפרד מההסכם בין מפלגות הקואליציה על התקציב. לחץ הזמן, שהוחמר עקב המלחמה, והקושי לנהל דיונים על סעיפי חוק ההסדרים הובילו לצמצום סעיפים בחוק, וכן להסכמה של המפלגות החרדיות להצביע בעד התקציב גם ללא העברת חוק הגיוס.

הוצאות הקרן לאזרחי ישראל: עידוד תעסוקה בנגב ובגליל, בריאות הנפש ובלו-טק

הקרן לאזרחי ישראל, הנקראת גם קרן העושר וקרן הגז, תקצה השנה 235.6 מיליון שקלים שעיקרם לטובת קידום תעסוקה, אנרגיה, ובריאות הנפש. קרן זו מנהלת את רווחי המדינה מהפקת הגז בשטחה, ועל פי חוק על הוועדה שמפקחת על הקרן בכנסת להקצות חלק ממנו מדי שנה לטובת הדורות הבאים. לאחר שבשנה שעברה הקואליציה החליטה ברגע האחרון להקצות תקציבים למטרות שונות מאלה שהוועדה דנה עליהם, השנה התקציבים הוקצו למטרות שונות מהשנים הקודמות, וליעדים שאינם מגזריים.

40 מיליון שקלים מתקציב הקרן הוקצו לעידוד תעסוקה בנגב ובגליל, 40 מיליון לטיפולים ממוקדי טראומה למשרתי מילואים, וכ-40 מיליון שקלים להרחבת מעני טיפול רגשי ושיקום נוספים. 15 מיליון שקלים הוקצו לקידום בלו-טק (טכנולוגיות הקשורות בים), 25 מיליון שקלים הוקצו לקירוי סולארי במגרשי ספורט ובמרחב הציבורי.

שבוע אחרון להעביר את התקציב

לממשלה נותר שבוע, כאמור, להעביר את תקציב המדינה לשנת 2026, שהחלה לפני כמעט 3 חודשים. אם לא יעבור חוק התקציב בזמן הדרוש, הממשלה תפורק והכנסת תתפזר ותצא לבחירות בתוך 3 חודשים. גם בשנה שעברה הועבר תקציב המדינה בשבוע האחרון בו היה ניתן להעבירו. כיום משרדי הממשלה פועלים לפי תקציב המשכי, שבו לכל חודש מוקצב 1 חלקי 12 מתקציב השנה הקודמת, סכום נמוך מהתקציב המוצע (699 מיליארד שקלים). אם לא יעבור תקציב לשנה זו התקציב ההמשכי בכללותו יהיה כ-605 מיליארד שקלים בלבד, וכל תוספת שאינה מוגדרת כהכרחית ושהייתה עליה התחייבות מראש תבוטל.