ועדת העבודה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את מתווה ההקלות לקבלת דמי אבטלה בחל"ת במבצע שאגת הארי. בזכות לחץ ההסתדרות, קוצר מספר ימי החל"ת הרצופים הנדרשים לצורך קבלת דמי אבטלה מ-14 ל-10 ימים, התקופה הקובעת הוארכה עד ל-14 באפריל, וניתן מענה רטרואקטיבי מלא לעובדים שהוצאו לחופשה כפויה במרץ. ההצעה תועבר לאישור סופי במליאת הכנסת.

עם זאת, משרד האוצר התעקש שלא לאפשר מודלים שונים של חל"ת גמיש, או פיצול תקופת החל"ת כפי שנעשה במהלך מבצע עם כלביא – זאת על אף שארגוני המעסיקים הדגישו כי המודל המחייב חל"ת רצוף פוגע בגמישות וביכולת להניע את המשק בזמן מלחמה, וכן פוגע בעובדים שנדרשו להגיע לעבודתם במהלך המלחמה, ובזוגות שביקשו לחלק ביניהם את ההשגחה על ילדיהם. וכן, על אף קריאת משרד הכלכלה ליישום מתווה חל"ת גמיש. נציגי משרד האוצר ציינו שוב שלעובדים שנעדרו מהעבודה 5 ימים בלבד יינתן מענה במתווה לעסקים שיעבור בוועדת הכספים.

בהתאם לדרישות ההסתדרות, התקופה המזכה בהקלות הוארכה עד ה-14 באפריל, עם אופציה להארכה לחודש נוסף – וכן תתאפשר הארכת זמן הרישום בשירות התעסוקה עד סוף חודש מאי. בנוסף, נקבע כי המתווה יחול רטרואקטיבית, ויינתן מענה גם לעובדים שהוצאו לחופשה כפויה במהלך חודש מרץ. הביטוח הלאומי הבהיר כי מעסיקים ששילמו לעובדיהם על חשבון ימי חופשה יוכלו לתקן את התלושים בדיעבד ולהוציאם לחל"ת. הישג נוסף שנקבע הוא האפשרות של עובדים לצאת לחל"ת ביוזמתם על רקע המערכה, בתיאום עם המעסיק.

תקופת האכשרה לצורך קבלת דמי אבטלה קוצרה מ-12 חודשים לשישה חודשים – אך בעקבות דרישת ההסתדרות וחברי הכנסת קוצרה עבור אנשים עם מוגבלות, מפונים, בני זוג של משרתי מילואים, פצועי צה"ל ונפגעי פעולות איבה ממלחמת חרבות ברזל ל-3 חודשים. בנוסף, נקבע כי תקופת החל"ת לא תספר במניין 60 הימים בהם חל איסור לפטר עובדות לאחר חופשת לידה והורות, אך כן תספר לצורך מילוי תקופת האכשרה הנדרשת לעובדת לקבלת דמי לידה מלאים.

לעובדים בני 67 ומעלה שהוצאו לחל"ת, ושאינם זכאים לדמי אבטלה, הוסדר מענק מיוחד בגובה 75% מההכנסה למבוגרים שאיבדו את מקום עבודתם או הוצאו לחל"ת ועד 4,100 שקלים. בנוסף נוספה אפשרות להפעלת החל"ת במצבי חירום נוספים בהליך מזורז באישור שר האוצר וללא חקיקה, וזאת עד לתום שנת 2027. עוד נקבע כי התקופה מרבית לתשלום דמי אבטלה תוארך עבור מי שמיצה את זכאותו בשל חל"ת בתקופת 'עם כלביא'.

נציג הביטוח הלאומי אוריאל כזום הבהיר כי לא ניתן יהיה לשלם לזכאים לפני החג: "חלק קטן יקבלו ב-12 לחודש, מרביתם החל מסוף חודש אפריל. הליך סדיר עורך כ-3 שבועות אבל לעיתים זה יותר מורכב, אנחנו עובדים על מיצוי זכויות ומנסים לסייע בתהליכים. עד עכשיו יש לנו רק 8,000 מעסיקים שדיווחו על חל"ת". בדיון הובהר כי יהיה ניתן לדווח על חל"ת גם בדיעבד.

יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): "יחד עם כל היושבים בשולחן הזה ומי שלקחו חלק מרחוק, עבדנו קשה כדי ליצור מתווה שיתן מענה מיטבי לכמה שיותר עובדים ותוך איזון בין צרכי המשק. כל אחד מהמשתתפים רואה את הדברים מהזווית שלו ורוצה לעשות טוב. עשינו את המירב שניתן ובתוך אילוצי הזמן כדי לאפשר לעובדים לקבל כמה שיותר מהר את מענה מיטבי".

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד אמר עם אישור המתווה: "בשעה גורלית זו למדינת ישראל, חוסנו הכלכלי של העורף וביטחון העובדים הם עמודי התווך של החוסן הלאומי. ההסתדרות, בשיתוף משרד האוצר וועדת העבודה והרווחה, עשתה את המיטב כדי לשפר ולהרחיב את רשת הביטחון הסוציאלית. הצלחנו להוריד את מספר הימים המינימלי ל-10 בלבד ולאפשר יציאה לחל"ת גם ביוזמת העובד. נמשיך לפעול בנחישות לביצור ההגנות על עמוד השדרה של המשק".

סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אדם בלומנברג: "ההישג שלנו היום הוא שקט נפשי למאות אלפי עובדים. עם זכאות לדמי אבטלה תוך 10 ימי חל"ת בלבד והקלות משמעותיות בתנאי הסף, אנחנו מוודאים שהעורף הכלכלי נשאר חסין לאורך כל המערכה. נמשיך לפעול בוועדת הכספים של הכנסת להרחבת רשת הביטחון גם לעובדים שנעדרו בשבוע הראשון".

דיון סוער וביקורת של חברי הכנסת

במהלך הדיון מתחו חברי הכנסת ביקורת חריפה על כך שהמתווה לא נותן מענה מספק לכלל האוכלוסיות, בדגש על עובדים שעתיים, עובדים שהם הורים, עובדים שנדרשו לעבוד חלק מתקופת המלחמה, ואוכלוסיות פגיעות נוספות. ביקורת נוקבת נמתחה גם על כך שלא הוסדר מנגנון פיצוי קבוע לעובדים בשעת חירום.

יו"ר הוועדה מיכל וולדינגר (הציונות הדתית) אמרה כי היא רואה חשיבות גבוהה להעברת המתווה כבר היום או מחר, על מנת שהתשלום לעובדים עבור חודש מרץ לא ייגרר עד חודש מאי.

פגיעה בהורים שהתחלקו בטיפול בילדים

במוקד הביקורת עמדה הדרישה במתווה המסתמן לתקופת חל"ת מינימלית של 14 ימים, כתנאי לזכאות לדמי אבטלה. חברי הכנסת נעמה לזימי (הדמוקרטים) ומאיר כהן (יש עתיד) קראו לקצר את התקופה.

עו"ד רחלי סונגו משדולת הנשים הדגישה כי התניית הזכאות לדמי אבטלה בחל"ת רצוף, במציאות של סגירת מוסדות החינוך, לא מאפשרת לבני זוג לחלק ביניהם את ימי ההיעדרות מהעבודה. לדבריה זה ייפגע בעיקר בנשים ובאימהות.

עו"ד מיכל וקסמן חילי מהתאחדות התעשיינים הוסיפה כי העובדה שהמתווה מאושר באופן רטרואקטיבי, משמעותה שהורים שכבר חילקו ביניהם את ימי ההיעדרות צפויים להיפגע. "אלה העובדים והעובדות המסורים ביותר, שהיה חשוב להם להמשיך ולהגיע לעבודה וכעת לא יקבלו שום מענה. בפעם הבאה הם לא יבואו, והמשמעות תהיה פגיעה נוספת בפריון בעת מלחמה".

שר הכלכלה דרש חל"ת גמיש

במקביל לדיון פרסם שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת מכתב הדורש אף הוא אימוץ מודל של תעסוקה גמישה, שבמסגרתו תקופת החל"ת המינימלית תהיה חמישה ימים בלבד. ברקת אמר שמודל זה יצמצם את הפגיעה בעסקים בעובדים, ויצמצם את התמריץ השלילי לחזרה לעבודה (מנקודת המבט של העובדים) ולהחזרת עובדים לעבודה (מנקודת המבט של המעסיק).

במשרד האוצר התנגדו למודל החל"ת הגמיש או לקיצור מספר ימי החל"ת הדרושים לקבלת דמי אבטלה. נטע בר זיו, רכזת תעסוקה באגף בתקציבים: "זה אותו המתווה שמדינת ישראל יישמה במשברים קודמים. יש לנו מנגנון משומן היטב שגם גורמי הממשלה וגם הציבור מכיר. מבחינה מאקרו כלכלית המתווים הללו סיפקו מענה מלא למשק, וראינו התאוששות מהירה בעבר. המנגנון כולל פיצוי לעסקים שלא מובא פה היום, ומנגנון משלים בדמות החל"ת שאותו אנחנו מציגים היום".

ההסתדרות: לאפשר לעובדים להצהיר שיצאו לחל"ת

"לצערי, אחרי שנתיים של אירועי חירום, אנחנו שוב מדברים על מתווה חל"ת", אמר אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. הוא אמר שמדובר במנגנון בעייתי שמנתק יחסי עובד מעביד, פוגע בזכויות הפנסיוניות וברשת הביטחון הסוציאלי של העובדים, ומותיר עובדים רבים ללא מענה אמיתי.

בלומנברג ציין כי על פי נתוני משרד העבודה, במהלך מבצע עם כלביא הוצאו כ-298 אלף עובדים לחל"ת – אולם רק כ-110 אלף עובדים היו זכאים בפועל לדמי אבטלה. לדבריו, אחד הגורמים לכך הוא החובה החוקית של עובדיים להציג מכתב מהמעסיק לשם יציאה לחל"ת: "רבים מהעובדים שיוצאים לחל"ת הם עובדים מוחלשים, צעירים, עובדים שעתיים ועובדי משמרות. לפעמים פשוט מפסיקים לזמן אותם לעבודה ללא אישור הוצאה לחל"ת". לפיכך, אמר בלומברג כי יש לאפשר לעובדים להצהיר בעצמם מול הביטוח הלאומי שיצאו לחל"ת, ולבקש מהביטוח הלאומי לאמת זאת מול מעסיקיהם. משרד האוצר אמר שיבחן את האפשרות להכיר בפניית העובד בנוגע ליציאה לחל"ת.

כמו כן, בלומנברג אמר כי מתווה החל"ת מוסדר כעת בדיעבד, לאחר שמרבית המעסיקים הסדירו כבר את תשלום משכורות חודש מרץ – וחלקם אפשרו לעובדים לנצל ימי חופשה. "צריך לאפשר לעובדים להזדכות חזרה על ימי החופשה ולצאת לחל"ת באופן רטרואקטיבי".

"העצמאים שוב הופקרו לגורלם"

יו"ר לשכת העצמאים להב, עו"ד רועי כהן, הביא זווית של העצמאים לדיון. "העצמאים שוב הופקרו לגורלם במתווה הזה. לבעל המוסך הקטן אין איך לשלם לעובד על חמישה ימים שהעסק היה סגור, אם המדינה לא תשפה אותו,  והעובדים האלה לא יקבלו כסף. שני הורים שחזרו לעבוד ביום ראשון, רבע מהמשכורת שלהם תרד לפני החג, ללא שום פיתרון – לאנשים שחזרו אחרי 8 ימים, 10 ימים, 12 יום. כרגע מדינת ישראל אומרת להם – אין לכם שכר.

"זה מחריף כשמדובר בעסקים קטנים, שאין להם את האפשרות לשלם להם 'לפנים משורת הדין'. מאיפה עזות המצח של האוצר להגיד לעסקים הקטנים שהמדינה הורתה להם לסגור שלא מפצים אותם. 70 אלף עסקים נסגרו אחרי משבר הקורונה, 65 אלף נסגרו אחרי חרבות ברזל. כפול משנה רגילה. לא ניתן לאשר את המתווה הזה בלי לתת מענה למוסכניק ולפאנצ'ר מאכר".