שר האוצר של ארצות הברית, סקוט בסנט, הכריז השבוע על סדרת סנקציות נגד ארגונים ויחידים הקשורים לחיזבאללה. "חיזבאללה ממשיך להסיט כספים השייכים בזכות לעם הלבנוני כדי לממן את פעולות הטרור שלו", הצהיר בסנט. "פעולה זו מכוונת נגד שחקני מפתח בתוך רשת הפיננסים העולמית שלו, המזינה את פעילותו הצבאית".
כדי להבין לעומק כיצד פועל המנגנון הכלכלי של הטרור השיעי בעולם, ובעיקר – מהן הדרכים למגרו, בראיון ל'דבר' מסבירה עו"ד ניצנה דרשן–לייטנר, מייסדת ארגון "שורת הדין", שמוביל בשנים האחרונות מאבקים משפטיים וכלכליים חסרי תקדים נגד ארגוני ומדינות טרור.
מהו בעצם הבסיס הכלכלי של חיזבאללה? איך הוא מתקיים?
"המודל הכלכלי של חיזבאללה הוא שילוב של מימון ישיר מאיראן ורווחים מעולם הפשע ברחבי הגלובוס – סחר בסמים, גניבות רכב וזיופי כספים. הפעילות הזו מתרכזת בעיקר ב'משולש הגבולות' בדרום אמריקה ובמדינות נרחבות באפריקה; למעשה, בכל מקום שבו מאפשרים לחיזבאללה לפעול.
המממנת העיקרית והקבועה היא כמובן איראן, שמעבירה לארגון מאות מיליוני דולרים בשנה, ובשנים מסוימות הסכום אף הגיע למיליארד דולר. הכספים הללו מגיעים לא רק במזומן אלא גם בציוד צבאי מתקדם, טילים ומיירטים. איראן רואה בחיזבאללה חלק בלתי נפרד מהמערכת הצבאית שלה, בדיוק כמו משמרות המהפכה או כוחות הבסיג'".
בנקאות של טרור: המנגנון מתחת לאף של ממשלת לבנון
באשר לשאלה כיצד מדינת לבנון, שכבר הוציאה את הזרוע הצבאית של חיזבאללה מחוץ לחוק, מאפשרת לארגון לפעול כלכלית בחופשיות בתוך שטחה, דרשן-לייטנר מבטלת את ההפרדה הזו מכל וכל. "היא אמנם הוציאה מחוץ לחוק את הזרוע הצבאית, אבל זו הצגה בלבד", היא חורצת. "בפועל, אין שום הבדל בין הזרוע הצבאית, המדינית או הכלכלית של חיזבאללה – מדובר באותו ארגון שיושב גם בתוך משרדי הממשלה".
המשמעות של החדירה הזו למוסדות המדינה, לדבריה, היא הרסנית, שכן כל כסף שמועבר לממשלת לבנון כסיוע בינלאומי זולג בסופו של דבר לידי חיזבאללה. "זו הסיבה שאנחנו ב'שורת הדין' קוראים לעצור כל תמיכה כלכלית בממשלת לבנון, עד שהיא לא תוציא את חיזבאללה לחלוטין מחוץ לחוק הלבנוני ותמדר אותו מהמערכת הפיננסית", היא מבהירה.
את הרווחים האדירים מפעולותיו הבלתי חוקיות שומר הארגון במערכת בנקאות פנימית עצמאית, שמרכזה הוא בנק "אל-קארד אל-חסן" – אותו מוסד ש-24 מסניפיו ברחבי המדינה הופצצו על ידי צה"ל בתחילת המערכה הנוכחית. דרשן-לייטנר מסבירה כי שם למעשה נשמרים המזומנים של חיזבאללה, שמנוע מלהשתמש במערכת הבנקאות העולמית המפוקחת. "מבחינת ממשלת לבנון, הבנק הזה חוקי לחלוטין", היא מסכמת את האבסורד. "מחוץ ללבנון הוא אומנם מוכרז כבנק טרור ואין לו קשרים ישירים עם בנקים בעולם, אבל בגלל שהוא מנהל קשרים פיננסיים שוטפים עם בנקים לבנוניים אחרים, אין לו שום בעיה להתקיים ולממן את הארגון".
יש דוגמאות היסטוריות שמוכיחות שפגיעה בשיטה הזו באמת עובדת?
"המקרה של דאעש הוא דוגמה מצוינת. בתחילת המערכה נגדו, ארצות הברית הפציצה מפקדות צבאיות וחיסלה בכירים, אבל הארגון המשיך לעמוד על רגליו במלוא אונו. השינוי הדרמטי חל רק כשארה"ב החליטה להפציץ את שדות הנפט של דאעש. ברגע שנפגע מקור הפרנסה המרכזי שלהם, דאעש לא יכול היה לשלם יותר משכורות עתק לחיילים שלו או לתמוך באוכלוסייה האזרחית בשטחים שכבש. לפני כן, על כל חייל שנהרג הוא גייס חייל חדש, וכל מפקדה שוקמה. רק ברגע שהוא פשט רגל – הוא נעלם.
אנחנו רוצים ליישם את אותו היגיון מול חיזבאללה. כסף הוא החמצן של הטרור. כשחיל האוויר מפציץ את הסניפים של "אל-קארד אל-חסן" שמחזיקים מזומנים – וזה המקסימום שישראל יכולה לעשות מצדה – הוא פוגע זמנית ביכולת הכלכלית של הארגון. כך קרה גם כשנפגע ציר ההברחה מסוריה עם נפילת משטר אסד. אבל כדי לייבש את הארגון לחלוטין, הוא חייב להיות מנותק מהצינורות הכלכליים שלו ברחבי העולם. זה דורש חרם רציני הרבה יותר מצד הקהילה הבינלאומית, ולחץ אדיר על ממשלת לבנון לבודד את חיזבאללה. וכמובן איראן, שמצדה תעביר את הדולר האחרון לתעשיית המוות לפני שתקנה איתו כיכר לחם לבני עמה".
מניו יורק ועד שיקגו: המערכה המשפטית שפוגעת באיראן בכיס
המאבק הכלכלי במדינה ריבונית כמו איראן מציב אתגרים משמעותיים, אך לדברי דרשן-לייטנר, הוא אפשרי ומכאיב במיוחד למשטר בטהרן. "כשתבענו את איראן בהתחלה, היא באמת התעלמה מהתביעה", היא נזכרת. עם זאת, המגמה השתנתה במהירות ברגע שהאיראנים הבינו את ההשלכות. "ברגע שהם התחילו להפסיד והבינו שזה יפגע להם בכיס ובמעמד, הם התייצבו ושלחו עורכי דין".
ההליכים המשפטיים שאיראן ניהלה נגד הארגון היו ארוכים ומורכבים, והגיעו עד לבית המשפט העליון האמריקאי – שם נחלה המדינה תבוסה צורבת. ההשלכות בשטח היו דרמטיות: בניין השייך לאיראן בשדרה החמישית בניו יורק עומד כעת למכירה במאות מיליוני דולרים, כשהכספים מיועדים לקורבנות הטרור. "בנוסף, ישנם חשבונות בנק של איראן בגובה מיליארדי דולרים שעוקלו לטובת הקורבנות, והכספים כבר הועברו לידיהם", היא מציינת.
מערכה משפטית נוספת התנהלה בתקופת הסכם הגרעין, כאשר איראן חתמה על עסקה עם חברת "בואינג" לרכישת 80 מטוסים בעלות של 17 מיליארד דולר. דרשן-לייטנר מספרת כי הארגון פנה לבית המשפט בשיקגו בבקשה להטיל עיקול על העסקה, בטענה שזכותם לקבל את הכספים או את המטוסים עצמם מתוקף פסק דין קיים נגד איראן. חברת "בואינג", מצדה, התנגדה וטענה כי עיקול כזה עלול לגרום לאיראן לסגת מהסכם הגרעין – צעד שיאיים על האינטרס הלאומי של ארצות הברית.
התסבוכת הדיפלומטית הובילה את בית המשפט לבקש את עמדת משרד החוץ האמריקאי, שסיפק הכרעה היסטורית. "משרד החוץ קבע באופן תקדימי כי זכותם של קורבנות הטרור לאכוף פסקי דין נגד מדינות תומכות טרור גוברת על כל זכות אחרת, ואיפשר להליך המשפטי להימשך".
האם זה חוקי בכלל שאיראן ומשמרות המהפכה ירכשו ויחזיקו נכסים ברחבי העולם?
"עד לא מזמן, נכסים של ראשי משטר הטרור נחשבו לחוקיים במערב פשוט כי הארגונים שלהם לא הוגדרו כראוי. קח לדוגמה את מוג'תבא ח'אמנאי, בנו של המנהיג העליון של איראן. פורסם שיש לו ברחבי העולם נכסים – מלונות, בתים ומגדלים – בשווי מיליארדי דולרים. כל עוד משמרות המהפכה לא הוגדרו כארגון טרור, הוא יכול היה לנהל את העסקים הללו באין מפריע. מדובר במדינה ששולחת כוחות טרור לכל עבר, אבל המערב אפשר לה להתקיים כלכלית למרות הסנקציות.
"רק לאחרונה, אולי בעקבות שבעה באוקטובר, התחילו להבין שם מול איזה גוף אנחנו עומדים, ושאי אפשר באמת להפריד בינו לבין המדינה. אבל גם אחרי שהארגון מוצא מחוץ לחוק, המכשול הגדול ביותר הוא מה שמכונה "חסינות ריבונית". כיום, כמעט בכל מקום בעולם פרט לארה"ב ולקנדה, יש לאיראן חסינות מפני תביעות אזרחיות בשל היותה מדינה ריבונית. זה אומר שגם אם יש לנו פסק דין נגד איראן, אנחנו לא יכולים לעקל נכסים שלה באירופה. כך נוצר מצב שאותן מדינות שמכירות בה רטורית כמדינה תומכת טרור, מעניקות לה במקביל הגנה משפטית על הנכסים שלה בשטחן".
אז מה אפשר לעשות?
"אם אירופה והמערב יסירו את החסינות הארגונית והריבונית של איראן, אפשר יהיה להטיל לחץ כלכלי אמיתי על המשטר בטהרן. זו כנראה הדרך היחידה להביא לחיסול המשטר, מבלי להצטרך לכבוש את איראן פיזית. בעולם חייבים להבין: אם רוצים למגר את הטרור, חייבים לחסל אותו דרך הכיס".



