ביום רביעי שעבר הגיש מושל פורטו ריקו, ריקרדו רוסלו, בקשה לבית הנבחרים האמריקאי להכריז על חדלות פירעון במסגרת הסדר מיוחד לטריטוריות מוחזקות, ובכך לזכות בשמיטת חובות. פורטו ריקו חייבת היום כ-123 מיליארד דולר, והודיעה בשבוע שעבר כי לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה לנושותיה.

"פורטו ריקו איננה מסוגלת להעניק לאזרחיה שירותים ראויים" כתב המושל במכתב לבית המשפט האמריקאי. פורטו ריקו נמצאת בעיצומה של השנה ה-12 למיתון, ומשנת 2005 הצטמצם התמ"ג של המדינה ב-10%. לאורך רוב תקופת המיתון במדינה נשמר אחוז האבטלה סביב 12%, ומאז תחילתה עזבו את המדינה כ-450,000 אזרחים לטובת ארה"ב.

בשנת 2005 הופסקה תכנית הטבות מס שניתנו על ידי הממשלה האמריקאית לחברות אשר משקיעות בפורטו ריקו. צעד זה הוביל לנטישת התעשייה שהיתה קיימת במדינה לפני, לטובת יעדים בהם שכר העובדים היה נמוך יותר. ממשלת ארה"ב לא גיבתה מהלך זה בהשקעה ציבורית נוספת באי, ולמעשה החל בשנה זו מיתון שנמשך עד היום. עד 2005 נהנתה פורטו ריקו מ-28 מתוך 29 שנות צמיחה, ומאז שבוטלו הקלות המס סובל האי מ-8 מתוך 10 שנים של צמיחה שלילית. אחוזי העוני עומדים כיום על כ-45%.

פורטו ריקו, למעשה, איננה מדינה ריבונית. אזרחיה הם אזרחי ארה"ב, והם משלמים מיסים לממשלה האמריקאית, אבל אינם זכאים להצביע בבחירות. דבר זה הוביל בעשורים האחרונים להזנחה מתמשכת של המדינה את תושבי האי. כך, האי מתוקצב פחות משאר המדינות בארה"ב לטובת שירותי הבריאות, מה שמאלץ את רשויות האי לדרוש תשלום נוסף מאזרחיה שמשלמים בפועל מיסים גבוהים יותר מיתר אזרחי ארה"ב, שכן הקלות מס שונות אינן חלות עליהם.

בהיעדר תכנית השקעה ציבורית של הממשלה פנו רשויות פורטו ריקו לגיוס הון על ידי הנפקת אג"ח, שחובותיה מהם עומדים כיום על כ-73 מיליארד דולר. על פי סעיף בחוקת פורטו ריקו, ההחזר של חובות חיצוניים הוא עליון בסדר העדיפויות התקציביות, ורשויות האי נדרשו לקצץ בהוצאות ולהנפיק אג"ח נוסף כדי לעמוד בהתחייבויות קודמות.

מצב זה הוביל לעלייה קיצונית בריבית על ההלוואות לפורטו ריקו. האג"ח של רשויות האי נחשב למסוכן ובלתי אמין, ומלווים דרשו עליו ריבית גבוהה במיוחד. היות ולא היו לרשויות האי דרכים נוספות לגיוס הון, הן נאלצו להסכים לתנאים אלו. חברות פיננסיות רבות מוול סטריט זינקו על ההזדמנות לרכוש אג"ח בהחזר גבוה, ורכשו אותו בהיקפים עצומים. עפ"י הערכות שונות, קרנות גידור מוול סטריט מחזיקות ב24%-50% מהחוב של האי. רבות מחברות אלו מחזיקות בחובות של מדינות אחרות שנמצאות במיתון, דוגמת יוון וארגנטינה.

ב-2015 ביקשה פורטו ריקו רשמית מממשלת ארה"ב לשמיטת חובות, בטענה כי לא תוכל לעמוד בהחזרים ולהמשיך להעניק שירותים חיוניים לאזרחיה. נושותיה של פורטו ריקו, אשר יאבדו חלקים מהחוב בו הם מחזיקים במידה ואכן תהיה שמיטת חובות, יצאו כנגד המהלך, ודרשו את עמידתו של האי בהתחיבויותיו. נושותיה של פורטו ריקו ממשיכות לדרוש תכנית קיצוצים מקיפה נוספת, כדי לממן את החזר ההלוואות במקום ויתור על חלקים מהחוב.

עד כה התנהלו שיחות בין רשויות פורטו ריקו לבית הנבחרים האמריקאי בבקשה לשמוט חלקים מהחוב, ולהפנות אותם להשקעה בציבור באי. נציגים רפובליקנים רבים מתנגדים מזה שנתיים לשמיטת החובות בטענה כי "ממשלת ארה"ב מסבסדת את האי פורטו ריקו", וכי אין בידיהם מספיק הוכחות לכך שנדרשת התערבות ממשלתית.

עם זאת, לאחר שנושתיה של פורטו ריקו סירבו להצעה לשמוט מיוזמתם כמחצית מהחוב, ביום רביעי שעבר, הגיש מושל פורטו ריקו, ריקרדו רוסלו, מכתב לבית הנבחרים בו הצהיר כי הרשויות אינן מסוגלות לעמוד בהתחייבויותיהן. "אנחנו מחוייבים להגעה להסכם עם הנושים" כתב, אך "פורטו ריקו איננה מסוגלת להעניק שירותים הולמים לאזרחיה".

במכתב דרש רוסלו להפעיל סעיף תחת חוק הנקרא "PROMESA", אשר מאפשר לטריטוריות בשליטת ארה"ב לטעון לחדלות פירעון בגיבוי המדינה. צעד זה הוא תקדימי, ומעולם לא נעשה שימוש בחוק זה. יש לצפות כי נושותיה של פורטו ריקו יתנגדו בתוקף למהלך זה, בניסיון להציל כמה שיותר מהחוב בו הם מחזיקים. הנשיא טראמפ צייץ בשבוע שעבר כי "הדמוקרטים מנסים להציל את פורטו ריקו עם כספי המיסים שלכם". קבוצות של נושים, אשר מורכבות ברובן מחברות פיננסיות שונות, החלו להגיש ביום שלישי שעבר תביעות נגד פורטו ריקו.