בתקופת חירום שבה המשק פתוח אך מערכת החינוך סגורה, 48% מהעובדים במשק עלולים להיות מוגבלים ביכולת לצאת לעבוד – כך עולה מניתוח של פורום ארלוזורוב. אותם עובדים, כ-2 מיליון איש, נדרשים להשגיח על ילדים עד גיל 14.

בהנחה שההורים מתחלקים ביניהם בהשגחה על הילדים, אובדן השכר לעובדים מוערך בכ-4 מיליארד שקלים בשבוע. המשמעות היא שמתוך כ-4.3 מיליארד שקלים אובדן תוצר שבועי שמצביע עליו האוצר במלחמה, 93% הם בגין אובדן שכר.

הניתוח מתבסס על נתוני סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוך חלוקת משלחי היד והענפים לחיוניים ושאינם חיוניים, בהתאם להנחיות רשות החירום הלאומית.  בפורום ארלוזורוב בנו מדד שבוחן עבור כל משלח יד את האפשרות לעבוד מהבית, בהתאם לתשובות בסקר כוח אדם. הם הצליבו את הנתונים עם ההנחיות המשתנות של פיקוד העורף בכל שבוע, ובהתאם קבעו את סבירות ההשבתה של עובד בחלוקה לשלוש רמות – גבוהה, בינונית ונמוכה.

בשבוע הראשון למלחמה, העריכו בפורום ארלוזרוב בהערכה שמרנית, עובדים שאינם חיוניים ושאינם יכולים לבצע את עבודתם מהבית – לא יכלו לעבוד. בהערכה מרחיבה, הוסיפו שגם עובדים בענפים חיוניים או שיכולים לעבוד מהבית, אך שיש להם ילדים עד גיל 14, עשויים להיפגע ביכולתם לעבוד. בחישוב זה, חילקו בשניים את הפגיעה בכל הורה, מתוך הנחה ששני בני הזוג מתחלקים בהשגחה על הילדים.

בהתאם, על פי ההערכה השמרנית, מספר העובדים המושבתים בשבוע הראשון למלחמה עמד על 799 אלף, ושכרם היומי על 399 מיליון שקלים. לפי ההערכה המרחיבה הושבתו כ-2.3 מיליון עובדים, ושכרם היומי עמד על כמיליארד שקלים. על פי הערכה זו, כ-40% מהעובדים יכלו להמשיך לעבוד כרגיל בשבוע הראשון למלחמה, יותר מחמישית מהעובדים לא יכלו לעבוד כלל, וכ-39.5% מהעובדים היו במצב ביניים בגלל ילדים בבית.

בפורום ארלוזורוב אמרו כי בחלוקה לענפים ומשלחי יד – הנפגעים העיקריים של ההשבתה הישירה של השירותים הלא חיוניים היו משתכרי השכר הנמוך במשק. עם זאת, הפגיעה בהורים עובדים התחלקה בין כלל רמות השכר.

החל מהשבוע השני למלחמה ואילך, ציינו בפורום ארלוזורוב כי פיקוד העורף פתח את המשק לפעילות בכפוף להנחיות ההתגוננות, אולם מערכת החינוך נותרה סגורה. בהתאם – הימצאותם של ילדים עד גיל 14 במשק הבית הפכה לגורם המרכזי המשפיע על היכולת לעבוד. בהתאם לכך, העריכו כי החל מהשבוע השני הושבתו כ-1.85 מיליון עובדים, ששכרם היומי שנפגע עמד על כ-710 מיליון שקלים ליום. בתקופה זו שיעור המושבתים הגדול ביותר הוא בענפי החינוך, הבריאות, הרווחה והסעד ובענפי המסחר.

בפורום ארלוזורוב הצביעו על כך שהערכתם גבוהה משמעותית מהערכת משרד העבודה מאוגוסט 2025 למספר הנעדרים מעבודתם במהלך מבצע עם כלביא ביוני 2025. הערכה זו דיברה על כ-360.7 אלף נעדרים, בהתבסס על נתוני סקר כוח אדם לחודשים מאי-יוני.

בפורום הסבירו שלהערכתם האומדן של משרד העבודה מוטה כלפי מטה, בין היתר כיוון שהתבסס על השאלה בדבר היעדרות מלאה מהעבודה, ולא היעדרות חלקית או ירידה במספר שעות העבודה. עוד סיבה היא מגבלות דגימה: האומדן הסתמך על משיבים בחלון זמן מצומצם, שבוע הלחימה הראשון והשבוע שלאחריו. בפועל, לדברי פורום ארלוזורוב, הנתונים לא אפשרו להבחין בין נסקרים שהשיבו בתחילת יוני 2025 לאלה שהשיבו בסוף החודש.

סיבה נוספת שעשוייה להיות להערכה הנמוכה של המשרד עלולה לנבוע מאורך ההשבתה הקצר של המשק. בהשבתה קצרה העובדים והמעסיקים עשויים למצוא פתרונות נקודתיים כדי להימנע מהוצאה לחל"ת, אך ככל שההשבתה מתמשכת, הם נאלצים לעבור לפיתרון של חל"ת. גם נתוני המוסד לביטוח לאומי מתקופת סגרי הקורונה, ציינו בפורום ארלוזורוב, הצביעו על 600 עד 800 אלף עובדים שהוצאו לחל"ת או לאבטלה – נתון הגבוה פי שתיים מהערכת משרד העבודה, ודומה יותר להערכת הפורום.