הצעת החוק להעמדת מחבלי הנוח'בה ומשתתפי טבח 7 באוקטובר לדין אושרה היום (רביעי) בתמיכת חברי הקואליציה והאופוזיציה ותעבור במהלך המושב הבא של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית במליאה.

להערכת גורמים העוסקים בנושא בצה"ל, ההיערכות ליישום החוק תימשך כשנה. משרד האוצר יידרש להשלים את ההערכה התקציבית ליישום החוק ולהגיע להסכמות בנושא, לאחר שהסוגיה תובא מחדש לוועדת השרים לחקיקה, ורק אז החוק יוכל לעלות לאישור.

בית הדין הצבאי המיוחד שיוקם, ידון בין היתר בעבירות של השמדת עם, פגיעה בריבונות המדינה או שלמותה, גרם מלחמה וסיוע לאויב במלחמה, עבירות לפי חוק המאבק בטרור, רצח, ועוד. בביה"ד יהיו מספר הרכבים, כאשר בראש כל הרכב יעמוד אב ביה"ד שהוא שופט מחוזי מכהן או שופט מחוזי בדימוס. מקומו של בימ"ש הצבאי יהיה בירושלים. המימון לייצוג הנאשמים יקוזז מהכספים המועברים לרש"פ, כפי שנקבע בחוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל.

לצורך יישום החוק, הרמטכ"ל יקים מפקדה צבאית שתהיה אחראית על ההיבטים התפעוליים וההיערכות להליכים. בנוסף, תוקם ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד הביטחון ובהשתתפות מנכ"לי משרדי ממשלה נוספים, שתפקידה להתוות את אופן ההיערכות ולוודא הקצאת משאבים נדרשים.

השופטים לבית הדין המיוחד ייבחרו על ידי הרמטכ"ל וימונו על ידי נשיא המדינה, על פי המלצת ועדת בחירה ייעודית המורכבת מנציגי ממשלה, שפיטה ולשכת עורכי הדין. התובעים בהליכים אלו ימונו על ידי הרמטכ"ל בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי.

בית הדין יורשה לסטות מכללי הראיות וסדרי הדין הרגילים, מה שעורר התנגדות בקרב ארגונים לזכויות אדם. החוק תוקן כך שהדבר ייעשה רק אם הדבר נחוץ לבירור האמת ועשיית צדק, תוך התחשבות בהיקף הראיות העצום ובצורך להגן על נפגעי העבירה. בין היתר, תתאפשר הגשת עדות בכתב במקום חקירה ראשית כדי למנוע טראומה נוספת לעדים.

"מדובר לא רק בתמיכה רחבה בחוק אלא בהשתתפות פעילה גם של חברי כנסת מהאופוזיציה כמו קארין אלהרר, יואב סגלוביץ' ואיתן גינזבורג", אמרה ל'דבר' יוזמת החוק ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו). "קארין למשל ריכזה את כל הנושא של נפגעי עבירה ובזכות העבודה שלה פתרנו את הנושא של הפרטיות בזכויותיהם של נפגעי העבירה אל מול פומביות הדיונים ושידוריהם. הקונצנזוס הרחב לחקיקה הוא בגלל עבודה משותפת שפתרה את כל הסוגיות והביאה תוצר בדמות חוק שהוא שלם ומקצועי".

עם זאת, ציינה מלינובסקי כי אין תאריך ספציפי צפוי לתחילת ההליכים המשפטיים. "לאחר שהחוק יעבור במליאה בשנייה ושלישית, תתחיל עבודת ההקמה והמינויים והתהליך יתחיל לרוץ. מינינו פרוייקטור לנושא כדי שהמשפטים לא יתעקבו והכל יתוכלל".

"מעל שנתיים אני הולכת לישון וקמה עם הדבר הזה", אמרה יוזמת החוק, ח"כ מלינובסקי, שהתייחסה לדברים גם בהודעה שהוציאה בתום ההצבעה. "אני זוכרת שבנובמבר 2023 באתי לרוטמן ושאלתי אותו מה עושים עם המחבלים האלו ואיך מעמידים אותם לדין. הקמנו ועדת משנה ובאותם ימים אף אחד לא היה באירוע, זה לקח זמן והיינו צריכים לדפוק על השולחן כדי שכולם ייכנסו לאירוע ולקחנו את האחריות להוביל אותו. תפקדנו כמו כנסת וכמו ממשלה. לקחנו אחריות וקיבלנו החלטות מאוד קשות".

בשבועות האחרונים נפגשה הוועדה עם חלק קטן מנפגעי 7 באוקטובר, בהם אסתר בוכשטב ואיילת חכים, במטרה להבין את צרכי נפגעי העבירה בנוגע למשפטי הנוח'בות, שיהיו פומביים ככל הניתן ויתועדו באופן חזותי וקולי עבור ארכיון המדינה. חלקים מרכזיים במשפט, כמו תחילתו והקראת גזר הדין, ישודרו בשידור ישיר באתר אינטרנט ייעודי, תוך מתן אפשרות לנפגעי העבירה להביע את עמדתם בנוגע לפרסום.

נפגעי 7 באוקטובר שנפגשו עם הוועדה דרשו לקבל מידע על המחבלים הקשורים ספציפית ליקיריהם לפני שהמידע יתפרסם לציבור, כדי למנוע "טרור פסיכולוגי" נוסף מצד חמאס במהלך המשפט.

סעיף המונע הכללת מחבלים שיישפטו תחת חוק זה בעסקאות עתידיות לשחרור אסירים הוסר מנוסח הוועדה לבקשת האופוזיציה. עם זאת, יוזמי החוק הודיעו כי יגישו נושא זה כהסתייגות שתעלה להצבעה נפרדת במליאת הכנסת.

"ההתמודדות עם טבח 7.10 לא נגמרת היום. הנחנו את החוק עוד ב-2024, והפעלנו את הממשלה והכנסת כדי שהדברים יקרו, עשינו דברים שבדרך כלל הכנסת לא עושה אלא הממשלה", אמר יו"ר הוועדה ויוזם החוק שמחה רוטמן (הציונות הדתית) "היום הזה הוא חג לדמוקרטיה הישראלית, כי כשהכנסת משלבת ידיים יש לה יכולת לממש את אחריותה. אני מודה לחברי הוועדה, חברי האופוזיציה שלקחו נושאים תחת אחריותם ודאגו לסגור קצוות מול גורמי המקצוע, בדיונים וגם מאחורי הקלעים בעבודת צוות משותפת. מדינת ישראל הבינה שהחוק הזה דורש התייחסות אחרת ושינוי פאזה ביטחונית משפטית ומדינית, ואני שמח שהגענו להסכמות. הכוונה היא שנצביע סופית על החוק לא יאוחר מהשבוע הראשון של כנס הקיץ".

"בנושאים כאלו אין קואליציה ואופוזיציה", אמרה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). "התגעגעתי מאוד לימים שדיוני הוועדה התנהלו ככה תמיד ואני מאחלת שהם יחזרו לא רק בנושאים מז'וריים כאלו אלא גם ביתר הנושאים".

"אני עדיין תחת הרושם של המפגש עם תושבי ניר עוז, ומציע שנתכנס פה לחשוב על מהלך חקיקתי בעניין, כי לא נשלים את המהלך אם לא נטפל גם באנשים שנפגעו", התייחס ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) לצמד הדיונים שקיימה הוועדה בשבועות האחרונים בהשתתפות בני משפחות הנרצחים והחטופים, שביקשו שנפגעי העבירה יהיו חלק בלתי נפרד מההליך. "אני רוצה להזכיר אדם יקר, ארז פדן פרקליט מחוז דרום, וכל צוות הפרקליטים והשוטרים בלהב שלקחו משימה אדירה, כשבסוף החוק יעסוק בראיות שהם אספו".