פרשנים רבים פוטרים את מדיניותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כגחמתית, אך ד"ר גיא לרון, מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, דווקא מוצא בה היגיון ברור ועקבי. "אנחנו רואים שורה של מלחמות אזוריות שלא קשורות אחת בשנייה, שלכאורה אין להן היגיון גיאופוליטי, ואז אומרים שהכול בגלל האופי ההפכפך של טראמפ", אומר לרון, "הסבר אחר, ואני חושב שיותר טוב, הוא התחרות בין ארצות הברית לסין".

מה הוביל לעימות הזה מהזווית של המתח בין המעצמות?
"כשטראמפ נכנס לבית הלבן הרעיון המארגן שלו היה להטיל מכסים על כל אומות העולם שכביכול ניצלו את שיטת השווקים הפתוחים של ארה"ב. העבריינית הראשית מבחינתו הייתה סין. מאז ינואר 2025 הוא העלה עוד ועוד את המכסים על סין. סין הגיבה בצעד נגדי: היא הודיעה לארה"ב שהיא לא תקבל יותר אספקה של מינרלים נדירים, חומרים המשמשים להרבה מאוד תעשיות.

"המינרלים האלה לא ממש נדירים, אבל תהליך ההפקה שלהם מורכב ומזהם. לשאר העולם לא היה אכפת שסין תיקח את העבודה המלוכלכת הזאת על עצמה. עד שבאוקטובר 2025 הודיעה סין שלא רק שהיא מפסיקה למכור לארה"ב, אלא שכל חברה שמקבלת מינרלים נדירים תידרש לקבל אישור של משרד הסחר הסיני כדי לייצא מוצרים הלאה. בכך היא מחמשת, הופכת לנשק, את כל נושא המינרלים הנדירים".

איך טראמפ הגיב?
"טראמפ ושי נפגשו בדרום קוריאה וטראמפ התקפל. הוא השאיר רק 10% מכסים על סין ואמר שיהיו הקלות על ייצוא שבבים. זו הייתה יריית הפתיחה. מאז טראמפ מטפל בצורה סיסטמטית בספקיות הנפט של סין. על הכוונות נמצאות מדינות שיש עליהן סנקציות ומוכרות לסין נפט מוזל, מה שנהייה מודל עסקי של סין".

משטר הסנקציות: "אופרציה של הלבנת נפט"

איך עובד המודל הזה?
"יש מחוז מיוחד בסין, מחוז שאנדונג, שבו יש בתי זיקוק קטנים בבעלות משפחתית שמתמחים בזיקוק הנפט שתחת סנקציות. אין להם חשיפה למשק הבינלאומי, אלה לא חברות ענק, כך שהסנקציות לא משפיעות עליהם. את המזקקות האלה משרת צי צללים של מכליות לא רשומות. אופרציה שלמה של הלבנת נפט. רבע מכלל הנפט שסין משתמשת בו הוא תחת סנקציות".

כלומר, משטר הסנקציות שהובילה ארה"ב יצר כלכלת צללים שסין מרוויחה ממנה. אבל גם אם טראמפ יוציא את ונצואלה ואיראן, תישאר רוסיה, שהיא הספקית מספר אחת.
"אני חושב שלטראמפ לא אכפת שהמלחמה תיגמר בכניעה ובתבוסה אוקראינית, אם זה יחזיר את רוסיה לשוק האנרגיה האירופי. בינתיים הוא עושה את מה שהוא יכול לפרק את הקואליציה שתומכת בסין.
"פוטנציאלית, רוסיה הייתה אמורה ליהנות מהמצב הנוכחי שמחיר הנפט עולה, אבל בשבועות האחרונים האוקראינים פגעו בכל מסוף ימי מרכזי שרוסיה מייצאת ממנו".

מחיר האנרגיה: "סין ענק פגיע"

מעבר לעניין האסטרטגי, כרגע מחיר הדלק עולה. זה לא יוצר לחץ מיידי על טראמפ?
"חשבתי שעליית מחירי הנפט תיצור לחץ על טראמפ לסיים את המערכה כמה שיותר מהר, אבל כרגע נראה שזה לא עובד בכיוון הזה.
"אם אני עושה חישוב ציני, בעולם שבו יש מחסור באנרגיה, היתרון יהיה למדינות שמפיקות אנרגיה בשטחן. ארה"ב היא יצואנית גדולה של נפט, והיצואנית הגדולה ביותר בעולם של גז מונזל. לפי הערכות שראיתי, ארה"ב היא אחת המדינות שייפגעו הכי פחות ממשבר אנרגיה. זאת אומרת שסגירה של מצרי הורמוז לא מעמידה שעון מתקתק מעל הכלכלה האמריקנית. היא כן מזיקה לכלכלות של אסיה, שהן שותפות סחר גדולות של סין".

יש טענות שהסגירה של מצר הורמוז לא משמעותית כל כך, יש רזרבות גדולות של נפט ויש דרכים חלופיות.
"נכון שהעולם נכנס למשבר הזה עם רזרבות, אבל הן הולכות ומתכלות. יש שחרור מבוקר של רזרבות מצד יפן, ארה"ב ומדינות נוספות, אבל ככל שהמלחמה תתארך זה יהיה יותר קשה. יש צינורות נפט של איחוד האמירויות וערב הסעודית שיכולים להוציא סדר גודל של 6.5 מיליון חביות נפט ביום, במקום 20 מיליון חביות שהיו יוצאות לפני כן. זה יותר מרבע מהכמות. כרגע יש רק חשש ממחסור, אבל בשלב מסוים יהיה גם מחסור והמחיר יעלה.

"לגבי סין, זה לא נכון. סין היא ענק פגיע. היא תמיד מאוד מודאגת מכך שתיפגע הגישה שלה לאנרגיה דרך הים. מבחינת גז מצבה יותר טוב, יש לה צינורות גדולים. מבחינת נפט לא.

"יש במערב אי הבנה כלפי סין. את כל העניין של האנרגיות המתחדשות – חשמול כלי רכב, פאנלים סולריים – הסינים לא עשו בשביל איכות הסביבה. סין עושה את זה בשביל הביטחון האנרגטי שלה. הבסיס התעשייתי שעליו מבוססת הכלכלה של סין צורך הרבה מאוד אנרגיה. סין צריכה להוזיל עלויות כדי שתוכל להמשיך לייצא".

אז טראמפ הולך על הבסיס התעשייתי של סין?
"הוא משיג מנוף למשא ומתן. שי וטראמפ אמורים להיפגש באמצע מאי. כמו ששי עשה עליו שריר בתחום המינרלים הנדירים, הוא יוכל להגיד שיש לו עמדת יתרון בשוק האנרגיה.

"שמעתי אנליסט מסביר את זה כך: לסין יש הובלה בכמה סקטורים תעשייתיים, אבל לארצות הברית יש צבא שיכול לפעול בכל העולם, ולסין לא. ארצות הברית יכולה להשתמש בצבא הזה כדי לשלוט על חומרי גלם שהכלכלה הסינית צריכה. זה התחיל עם הנפט, וזה יכול לעבור לחומרים נוספים".

התערבות סינית: "יש רכבת מבייג'ינג לטהרן"

יש אפשרות שסין תתערב בצורה ישירה יותר במלחמה?
"אפשרות יש, קשה לדעת איך זה יקרה. אם לא מתקרבים להסכמה זו יכולה להיות מערכה ארוכה מאוד. עוד הפצצות על איראן לא יפילו כל כך מהר את איראן לקרשים. אנחנו נכנסים לתסריט של חודשים של לחימה, אולי כניסה קרקעית.

"במקרה כזה סין יכולה להגיד לעצמה: 'אשמח להקיז את דמם של אמריקנים באיראן', ולתחזק את המערכה בנשק או ברכיבים אחרים. יש רכבת שמגיעה מבייג'ין עד טהרן. היא לא עובדת הכי טוב ועוברת בעוד כמה מדינות בדרך, אבל היא קיימת. זה מעבר יבשתי פשוט. ויש גם אופציה של סיוע דרך הים. במלחמת וייטנאם רוסיה סיפקה באוניות נשק לצפון וייטנאם, וארצות הברית לא הפציצה אותן כדי לא להסתבך במשבר גרעיני מול ברית המועצות".

שאגתו האחרונה של האריה: בין סואץ להורמוז

לפי ההיגיון הזה, ארה"ב חייבת להראות משילות במלחמה הזאת.
"כן, אם טראמפ מודיע שהושגו כל מטרות המלחמה, כשבפועל משמרות המהפכה שולטים על מצר הורמוז, זה יתפרש בעולם כתבוסה. גרסה אמריקנית למשבר סואץ הבריטי".

תסביר.
"ב-1956 נאצר הלאים את תעלת סואץ, שהייתה בבעלות תאגידים בריטיים וצרפתיים. באותה תקופה חצי מהנפט שהגיע לאירופה מהמפרץ הפרסי הגיע דרך תעלת סואץ. אחרי כל מיני ניסיונות פשרה שלא צלחו, הוחלט על התרגיל הזה שישראל תתקוף את מצרים, ואז לונדון ופריז יציבו אולטימטום שמצרים לא תוכל לעמוד בו וישתלטו על התעלה. הכול עבד בסדר בסך הכול, אבל ברגע האמת האולטימטום כשל. בריטניה התגלתה כלחיצה, היא נכנסה למשבר אנרגיה, היה עליה לחץ פיננסי, ותעלת סואץ עברה למצרים.

"על זה אומרים שזו הייתה שאגתו האחרונה של האריה, סמל בריטניה, במזרח התיכון. בדומה לכך, אם טראמפ מודיע 'ניצחתי' ולכולם ברור שהוא הפסיד, זו תהיה הנסיקה האחרונה של הנשר, סוף לאימפריה האמריקנית במזרח התיכון".