משרד העבודה אישר השבוע (שלישי) הפעלת עגורנים מרחוק באמצעות שלט, עד לגובה של שבע קומות, למשך תקופת המלחמה. ההחלטה מותנית בכך שהשלטים יאושרו על ידי היצרן, ושמכון התקנים יוודא כי הדגם אכן מותאם ובטוח להפעלה מרחוק. עם זאת, המהלך מהווה נסיגה מעמדת המשרד בעבר, שכן הפעלה שלא מתוך תא המפעיל פוגעת ביכולתו של המנופאי לחוש את הכוחות הפיזיקליים הפועלים על המנוף, מצמצמת את שדה הראייה שלו, ועלולה ליצור סיכונים בטיחותיים.
על פי ההנחיה החדשה שפרסם המשרד, הפעלת עגורן מרחוק תתאפשר אך ורק על ידי מנופאי בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בהפעלת עגורני צריח, שיידרש לעבור השתלמות עיונית ומעשית של שמונה שעות לפחות במוסד הכשרה המאושר על ידי המשרד. כאמור, ההוראה מוגבלת לעגורנים בגובה של עד שבע קומות בלבד, כך שהיא רלוונטית רק לאתרי בנייה נמוכים יחסית.
בנוסף, הפעלה מרחוק תחייב הכנת תוכנית בטיחות מסודרת, בדיקה של המנוף על ידי בודק מוסמך, ונוכחות קבועה של אתתים ומשגיחי מסלול בכל הפעלה. המנופאים עצמם עדיין יידרשו לבצע בדיקה יומית, פיזית וויזואלית, של המנוף כולו, הכוללת טיפוס לקבינה. במשרד העבודה הסבירו כי ההנחיה נועדה לשמור על רצף העבודה בענף הבנייה, תוך שמירה על חיי המנופאים לאור היעדר האפשרות שלהם להתמגן במהירות בזמן אזעקה.
האישור להפעלה בשלט יינתן רק בתנאי שהשלט מופיע בספר היצרן של העגורן, ושהיה בתוקף בעת רישום הדגם בפנקס דגמי העגורנים במשרד העבודה. כמו כן, נדרש אישור של מכון התקנים להתאמת השלט למערכת הפיקוד ולשמירה על כל פונקציות הבטיחות המקוריות. אלא שנכון להיום, בדיקות מסוג זה טרם בוצעו במכון התקנים, שמסר מנגד כי יבצע אותן ככל שיתבקש. במינהל הבטיחות הבהירו כי הפעלת עגורנים בשלט רחוק ללא עמידה בכל התנאים הללו, תוביל לאכיפה מחמירה, לרבות קנסות, עיצומים כספיים, צווי הפסקת עבודה ואף הליכים פליליים.
למרות טענת משרד העבודה כי ישנם כיום עגורנים הרשומים בפנקס שהשימוש בשלט מוסדר בספר היצרן שלהם, מומחים בתחום מביעים ספק רב. עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה ומומחה לציוד הנדסי, ציין כי כל דגמי עגורני הצריח בישראל נרשמו עם תא הפעלה עילי. "לפי ספר היצרן, גם בכלים שיש להם שלט, השלט אינו מיועד לשמש להפעלה קבועה, אלא לצורך תחזוקה בלבד", הבהיר עו"ד אסל.
האישור הנוכחי מהווה כאמור היפוך מוחלט לעמדת מינהל הבטיחות. רק ביוני 2023, בדיון בוועדת העבודה של הכנסת, הביע המינהל התנגדות נחרצת להפעלת מנופים מרחוק באמצעות קרונות בקרה. באותו דיון הדגישו נציגי המנופאים את החשיבות הקריטית של עבודה מתוך הקבינה, המאפשרת להם 'תחושה' של הכוחות הפיזיקליים ושליטה טובה בנעשה באתר. מפקח עבודה ראשי וראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה, חזי שוורצמן, קבע אז נחרצות: "זה מסוכן, המפעיל צריך להיות למעלה, המפעיל צריך לראות את כל האתר". הוא אף ציין כי אירועי "כמעט ונפגע" רבים נמנעו רק בזכות נוכחות המפעיל בתא.
הסכנה שבהפעלה מרחוק עלתה גם בחוות דעת של מכון התקנים מינואר 2024. לפי חוות הדעת, אף שתקן הבטיחות הישראלי אינו אוסר במפורש על הפעלה בשלט, הוא מבוסס על התקן הבין-לאומי לתאי ניהוג (ISO 8566-3). היועץ המשפטי של המכון, עו"ד מוטי שיף, כתב אז: "אין למכון ספק כי התקן נכתב עבור עגורני הצריח בתצורתם המוכרת, כשתא ההפעלה נמצא פיזית בעגורן, כמו גם המפעיל המצוי בתוכו. אין בתקן דרישות פרטניות המתייחסות לסיכונים שנוצרים כשהמפעיל נמצא רחוק, היינו, ללא תחושה פיזית של המאמצים המתפתחים בעגורן במהלך הפעלתו".
