ביום חמישי האחרון התקיים באצטדיון רמת גן משחק חצי גמר גביע המדינה בכדורגל נשים כשלערב אחד ניסו באצטדיון הלאומי לשעבר להחזיר עטרה ליושנה. מ.ס קרית גת קיוותה להמשיך את העונה המוצלחת וחיפשה ללא הצלחה ניצחון מול סגניתה אסא תל אביב שיקרב אותה אל הדאבל, מן הצד השני מכבי כשרונות חדרה עלתה אל משחק הגמר, בהיעדר יריבה, מבלי להתאמץ.

צור רוזנצוויג בא לצפות במשחק וחזר עם חמישה רשמים:

  1. אצטדיון רמת גן– ירדתי בתחנה, ולשמחתי ראיתי שם הרבה אוטובוסים, לצערי הבנתי שזה משמש חניון בשבילם ותו לו, המשכתי לפסוע מסביב לאצטדיון הלאומי, השממה שלטה. נזכרתי איך התרגשתי להתהלך כאן לפני עשור בדרך לעוד חצי גמר או גמר גביע עם המון רועש, לחץ והתרגשות. עכשיו כלום, עם הקמת האצטדיונים בפתח תקווה, נתניה ובאר שבע הביקור ברמת גן זה כמו להיות ליד מבנה ארכיאולוגי, מחפש רמזים לכך שפעם המקום הזה היה היכל חי של אנשים ושל ספורט ולא מבנה המיועד להריסה. אציין לשבח את המגרש שנראה ירוק ומוכן שישחקו עליו.
  2. השעה 18:00– בשעה זו היה אמור להתקיים משחק חצי הגמר הראשון בין בנות סכנין לכשרונות חדרה, אך בתחילת השבוע הוציאה קבוצת בנות סכנין הודעה לפיה הקבוצה לא תגיע למשחק וזאת בגלל שחלק מהשחקניות הן תלמידות תיכון ויש להן בגרות בביולוגיה שמתקיימת באותו היום.

ההחלטה של המועדון לא להופיע למשחק הביאה לשלושה דברים. האחד, הקבוצה נקנסה בגובה 3,000 שקלים בפועל. כמו כן, הקבוצה ספגה הפסד טכני והפסקת פעילות על תנאי עד תום העונה. השני, קבוצת מכבי כשרונות חדרה העפילה לגמר גביע המדינה בלי לשחק כלל. השלישי והמצער עבור מי שהגיעו הוא שבמקום משחק כפול ופסטיבל כדורגל, הצופים ראו רק משחק חצי גמר אחד.

  1. קהל- 400 איש התקבצו ביציע המרכזי ללוות את קבוצותיהן האהודות. הקהל מתל אביב התחלק שווה בשווה בין שחקניות קבוצת הנערות ובין ההורים המסורים של השחקניות. עשה הרושם ששיתוף הפעולה הרב גילאי לא קרה בפעם הראשונה והם הפעילו האחד את השנייה כמה פעמים לפי המתרחש במגרש. משפט שזוכרים אותו: "השבעתי את עדן שהיא חייבת להבקיע גול היום, היא הבטיחה".

אביזר העידוד הבולט של אוהדי קרית גת היה הכיסא הריק שלפניהם, עליו הם תופפו ועודדו את השחקניות, או לעתים יותר עודדו את עצמם. לצד קריאות מוטיבציה על כך שהקבוצה זכתה באליפות החודש ניכר שמצב הקבוצה על הדשא השאיר את המורל במצב הבסיסי. משפט שזוכרים אותו: "מה לא תתנו לנו איזה גול נחמה? באנו מרחוק".

חצי גמר כדורגל נשים (צילום: דבר ראשון)

  1. התפאורה: אצטדיון רמת גן כאמור לא בשיאו, אך בכל מה שקשור למסביב הייתה חוויה נהדרת ומסודרת. מ-22 כדורים שנבעטו על ידי שחקניות שתי הקבוצות אל הקהל, דרך חוברת המשחק אשר חיכתה לאוהדים על הכיסא ובה רשימה של כל שמות השחקניות עם דבר הקפטניות ועד הצגת השחקניות בצורה שתואמת את המעמד.  ראוי לציון גם התקליטן שהשמיע מוזיקה לועזית לפני המשחק ומוזיקה בעברית במחצית. שאפו.
  2. המשחק הפגיש את אלופת המדינה לשנת 16/17 ומחזיקת הגביע בשנה שעברה מ.ס קרית גת מול אסא תל אביב סגנית האלופה בשנתיים האחרונות. פער 11 הנקודות בטבלה ביניהן לא הורגש כלל על הדשא כששתי הקבוצות פתחו חזק וחיפשו את השער שייתן רוח חיובית להמשך. שתי הזדמנויות של קרין רחמים ומור אפרים מקרית גת יכלו להצעיד את קבוצתן ליתרון מוקדם אך הן החמיצו מול השוערת עדי יורמן. כמו (כמעט) תמיד בכדורגל, מי שלא מבקיעה סופגת וכך למרות רבע שעה בשליטת האלופה דווקא מורן לביא הקפטנית התל אביבית הבקיעה בדקה ה-17 לאחר הדיפה לא טובה של השוערת סנדרה ספולוודה.

הלחץ של קרית גת המשיך ועוד בעיטה אחת מני רבות במחצית הראשונה פגשה את הקורה, עד שבדקה ה-26 החבורה של עמי נמני, המאמן הפעלתן של אסא תל-אביב, מבקיעה את השני במהלך מתפרצת שהובילה עדן אביטל והשאירה לשירלי אוחנה רק להכניס את הכדור לרשת.

בדקה 37 בעיטה נוספת למסגרת של השחקניות בכחול מעניקה להן גול שלישי, מבצע אישי מרהיב של מספר 10 עדן אביטל עם בעיטה מחוץ לרחבה לא משאיר לשוערת שום דבר חוץ מלהוציא את הכדור מהרשת.

המחצית השנייה, על אף החילופים של המאמן אייל שדה, לא שינתה את תוצאת המשחק לטובת קרית גת  אלא רק הגבירה את תחושת התסכול של דברת בנדל, עדי אפרים ולינוי רוגרס שלא הצליחו לכבוש.

כל מאמץ, ניסיון התקפה מצד השחקניות פגש הגנה מוכנה וערוכה, אשרת עייני המנוסה, הדס מורין, מיה ברקי וטלי חנן שנעו בכל מקום ואת השוערת עדי יורמן שלדעתי הציגה כאן את אחד ממשחקי חייה.

זה היה ערב נהדר של כדורגל שבסופו עלתה לגמר אסא תל אביב שידעה לנצל את המצבים שיצרה ושם תפגוש את מכבי כשרונות חדרה.

משחק הגמר יתקיים ביום חמישי (ה-18.5) באצטדיון העירוני בלוד. ראו זאת כהזמנה אישית.