חוק עונש מוות למחבלים של חברי מפלגת עוצמה עבר היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. זאת למרות שורה של הסתייגויות מצד גורמי מקצוע, וגורמים בקואליציה ובאופוזיציה שהתנגדו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בחוק. בני גנץ, יו"ר כחול לבן, הצביע נגד. יו"ר דגל התורה משה גפני הצביע נגד. יו"ר ש"ס, אריה דרעי, תמך. אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, הצביע בעד. יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, התנגד. אורי מקלב, יו"ר סיעת יהדות התורה, הצביע נגד. יושבי ראש המפלגות הערביות הצביעו נגד החוק.

"והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם" – השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לקראת ההצבעה על הצ"ח עונש מוות למחבלים: "מהיום ידע כל מחבל, מי שנוטל חיים, מדינת ישראל תיטול את חייו"@itamarbengvir pic.twitter.com/8bmaBmh01Q

— ערוץ כנסת (@KnessetT) March 30, 2026

סיכוייו של החוק לעבור עלו בעקבות הודעת ש"ס כי תתמוך בו, לאחר ביצוע של כמה שינויים לבקשתה. בהודעת הסיעה נאמר כי "לקראת הקריאה השנייה והשלישית הנחתה מועצת חכמי התורה לבצע שינויים בנוסח החוק בוועדה, ולאחר שהשינויים בוצעו הורו הרבנים להצביע בעד החוק בקריאה הסופית".

בתי הדין הצבאיים יחויבו לקבוע עונש מוות, זכות הערעור תישמר

ההצעה קובעת הסדר נפרד לבתי הדין הצבאיים ביהודה ושומרון ולבתי המשפט האזרחיים בישראל. לפי הנוסח שאושר, בבתי הדין הצבאיים יוטל עונש מוות כעונש ברירת המחדל על תושב האזור שהורשע בגרימת מותו של אדם במעשה טרור, אלא אם בית המשפט יקבע שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות להמיר את העונש למאסר עולם. עוד נקבע כי הורדת רף ההכרעה תאפשר להטיל עונש מוות ברוב רגיל של השופטים, ולא רק בהחלטה פה אחד. בנוסח המעודכן נכללת גם קביעה שלפיה ההסדר חל על מי שמלאו להם 18 שנים במועד ביצוע העבירה.

החוק המוצע שולל מן המפקד הצבאי את הסמכות לחון מורשעים או להמתיק את עונשם. לצד זאת, בנוסח שאושר נקבע מנגנון ערעור אוטומטי על גזר דין מוות שניתן בבית משפט צבאי בערכאה ראשונה, כך שהעניין יידון בערעור גם אם הנידון עצמו לא הגיש ערעור.

בבתי המשפט האזרחיים בישראל קובע הנוסח הסדר שונה: מי שיורשע ברצח בנסיבות של טרור שנעשה מתוך כוונה לשלול את קיומה של מדינת ישראל, עשוי להישפט לעונש מוות או למאסר עולם. בכך נשמרת הבחנה מהותית בין המסלול הצבאי ביהודה ושומרון, שבו עונש המוות הוא ברירת המחדל בכפוף לחריג של “נסיבות מיוחדות”, לבין המסלול האזרחי בישראל, שבו העונש אינו חובה.

הנוסח שאושר בוועדה כולל גם הוראות מפורטות על אופן ביצוע העונש: ההוצאה להורג תיעשה באמצעות תלייה, בידי סוהר של שירות בתי הסוהר שימונה לכך, וזהותו תישמר חסויה. לפי הדיווחים על נוסח הוועדה, הסוהר המבצע יקבל חסינות פלילית מלאה, וביצוע גזר הדין אמור להיעשות בתוך 90 יום לאחר שפסק הדין יהפוך לחלוט.

החוק לא חל על מחבלי 7 באוקטובר

ההצעה אינה חלה רטרואקטיבית על מחבלי 7 באוקטובר. בעניינם מקודמת חקיקה נפרדת, ולכן החוק הנוכחי נועד לעבירות עתידיות ולא להליכים שכבר מתנהלים או צפויים להתנהל נגד אנשי הנוח׳בה.

‏הרוב לתמיכה בחוק אינו מובטח, כאשר יש לו התנגדויות מטעמים דתיים ומוסריים, אך גם מטעמים ביטחוניים של יעילות. קיימת סברה שהטלת עונש מוות, קל וחומר במתכונתו הנוכחית של החוק המוצע, לא תהיה אפקטיבית בהרתעה מפני ביצוע פיגועים, ואולי אף תעודד פיגועים, משום שרבים מהמחבלים שמבצעים אותם ממילא יוצאים לדרך בידיעה שלא ישובו בחיים.

חברי כנסת מ'יהדות התורה', וכן הח"כים הדרוזים אכרם חסון (הימין הממלכתי), עפיף עבד (הליכוד) וייתכן שגם חמד עמאר (ישראל ביתנו), צפויים להצביע נגדו מטעמים דתיים.

קיימת מחלוקת סביב נוסח החוק: ההצעה שתעלה להצבעה היא זו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בעוד שהצעת החוק של ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו לא שולבה בנוסח הסופי.