בנק ישראל הודיע היום (שני) כי החליט להשאיר את ריבית בנק ישראל על 4%, זאת בהתאם לתחזית האנליסטים. החלטת הריבית מגיעה ברקע מגמת הורדה שהחלה בנובמבר עם שינוי מ-4.5% ל-4.25%, אך מבצע שאגת הארי שהחל בתחילת השנה שינה את תנאי המשק המקומיים, וכן את הסביבה הביטחונית ואף את תנאי המשק העולמי.

לשאלת 'דבר' על סוגי המס שיהיה נכון בעיניו להעלות בתקציב 2027 השיב נגיד בנק ישראל: "ההוצאות האזרחיות בישראל נמוכות ויש צורך בשיפור בתשתיות ובחינוך. אני לא רוצה להיכנס למסים הספציפים אך יהיה נכון לעשות סריקה על כל מערכת המס. בעשירונים האמצעיים נטל המס נמוך במיוחד, ויהיה נכון לבחון פטורים למיניהם ממס שאינם תומכים צמיחה, פטורים שמוציאים אנשים משוק העבודה. ככל שנכניס אנשים לשוק העבודה כך יהיה פחות צורך בהעלאות מסים".

התקיפה המשותפת של ישראל וארצות הברית באיראן הובילה לבעיות באספקת האנרגיה מהמדינה, וכן להחלטה שלהם לסגור את מצר הורמוז, שבהם עוברות אוניות עם חלק נכבד מהגז והנפט בעולם ממדינות המפרץ. מחיר חבית נפט זינק בחודש האחרון ביותר מ-60%, מה שגורר עלייה בעלויות התעשיה בתחומים רבים. ריבית גבוהה היא כלי למיתון אינפלציה דרך צמצום ההשקעות הריאליות והביקושים במשק, ולכן לא היה סביר שבנק ישראל יבחר להוריד ריבית בעת זו.

בהודעה נמסר כי התוצר ב-2026 צפוי לצמוח ב-3.8% ב-2026, ירידה משמעותית מהצפי הקודם בינואר (5.2%). בהתאם, בנק ישראל מעריך כי הצמיחה ב-2027 תעמוד על 5.5%, לעומת 4.3%, זאת מכיוון ש-2026 התגלתה כשנה נוספת של לחימה עצימה, דבר הפוגע בפעילות המשק והצמיחה. בניגוד לתקרת הגרעון שאושרה אתמול לתקציב המדינה, 4.9% מהתוצר, בנק ישראל צופה כי הגירעון יעמוד על 5.3% מהתוצר. מאז החלטת הריבית האחרונה השקל נחלש ב-0.8% מול הדולר, והתחזק ב-1.4% מול האירו. ביחס לסל המטבעות המתכלל מטבעות זרים שונים, התחזק השקל ב-.0.5%

תחזית בנק ישראל ליחס החוב לתוצר בשנים 2026-2027 היא 70.5%. הריבית המשוערת של בנק ישראל לעוד שנה נעה בין 3.5% ל-3.75%. "מלחמות מסוג זו מלוות באינפלציה גבוהה ופגיעה בתוצר", אמר הנגיד במסיבת העיתונאים היום, "פער התוצר המצטבר מהמלחמה עומד על 8.5% תוצר, ומצד שני המשק מראה יציבות. לישראל חשיפה נמוכה למחירי האנרגיה בעולם, אך התגברו הסיכונים לעליה באינפלציה. בצד הביקוש נרשמת ירידה בהוצאות אשראי ובצד ההיצע יש מחסור בעובדים".

"הנחת העבודה של בנק ישראל היא לחימה עד לסוף אפריל", אמר ירון. "הכנסת אישרה אתמול את התקציב. העליה ביעד הגירעון נובעת מהגדלת תקציב הביטחון ב-32 מיליארד שח ו7 מיליארד שקלים לצרכים מלחמתיים נוספים. היה ראוי להימנע מריווח מדרגות מס ההכנסה ואישור תקציבים קואליציונים והמשרדים המיותרים, אך העברת התקציב כלשעצמה מביאה יציבות למשק ביחס לאפשרות לתקציב המשכי.

"חשוב לוודא שהרזרבה שאושרה תשומש אך ורק לצרכים שאושרו. חשוב שהממשלה תתמוך בעסקים, בעיקר בהקלה בנזילות פיננסית. יש ערך לתוכנית המקלה על חל"ת לעובדים, כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם, שתגרור ירידה בצריכה ובפעילות במשק. יש למתן את הגירעון כבר ב-2027. הממשלה תידרש לבטל הוצאות שפוגעות בצמיחה ולהגדיל הכנסות. זאת כדי לשמור על ירידה ביחס החוב לתוצר, תוך קידום מנועי צמיחה ושמירה על הצרכים הביטחוניים".