הסתדרות עובדי המדינה מתנגדת למהלך שמקדמים משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, הכולל חלוקת מענקי הצטיינות לעובדים חדשים בלבד ושינוי באופן גיוס העובדים למשרדי הממשלה, תוך ביזור סמכויות גיוס כוח האדם למשרדים השונים. במכתב רשמי ששיגר יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי, הובהר כי מדובר בצעד חד-צדדי המנוגד להסכמים הקיבוציים. לדבריו, המהלך משנה את מנגנוני הגיוס, המיון והתמרוץ, ואף מניח תשתית לשינויים עתידיים בתחומים רגישים כגון קידום וסיום העסקה. ההסתדרות קראה להקפיא את התוכנית לאלתר, ולהיכנס למשא ומתן מקצועי טרם ביצוע שינויים בשטח.
פנייתו של עו"ד אלקלעי נשלחה בעקבות דו"ח שפורסם בשבוע שעבר, אשר גובש על ידי צוות משותף לאגף השכר ולאגף התקציבים באוצר יחד עם נציבות שירות המדינה, תחת הכותרת "שער הכניסה לשירות המדינה". הדו"ח ממליץ על החלת מנגנון תמרוץ של "מענקי מצטיינים" בטווח שנע בין 30 ל-40 אלף שקלים, במטרה למשוך הון אנושי איכותי ולצמצם את פערי השכר מול המגזר הפרטי. המענקים יותנו בהתחייבות העובד לשלוש שנות העסקה ובעמידה ביעדי ביצוע. המשרדים יוכלו לבחור בין מספר מסלולי זכאות, בהם מסלול אובייקטיבי המבוסס על ציון הצטיינות, ומסלולים המבוססים על ניסיון מקצועי ייחודי.
כמו כן, הדו"ח ממליץ על מתן גמישות למשרדי הממשלה בעיצוב תהליכי מיון מותאמים אישית, ועל הגדלת החשיפה של המשרות בשירות המדינה. זאת, באמצעות הקצאת תקנים ל"מובילי גיוס ומיתוג משרה", ותקצוב קמפיינים לאיוש משרות אסטרטגיות. על פי התכנון, המהלך צפוי להתחיל כפיילוט במשרדי המשפטים, העבודה, הרווחה, האנרגיה והתקשורת, מתוך כוונה להרחיב את המודל בהמשך לכלל משרדי הממשלה. בצוות הדגישו כי מדובר במהלך ראשון מתוך שורה של צעדים מתוכננים, ובהם עידוד מוביליות בין-משרדית, קידום מנגנוני תגמול מבוססי ביצועים ו"ייעול תהליכי סיום העסקה".
במכתבו, הדגיש עו"ד אלקלעי כי המהלך – המסדיר מנגנוני תגמול ותמרוץ לעובדים חדשים בלבד – פוגע באופן ניכר בעקרון השוויון בין העובדים הוותיקים לחדשים. בנוסף, הוא ציין כי המהלך עוקף את ההסדרים המוסכמים בין הצדדים ליחסי העבודה, הכוללים מנגנון שכר עידוד מאוזן שנקבע בהסכמים קיבוציים לאורך השנים, ומהווה משום כך הפרה של ההסכמות הקיימות.
"המהלך מקודם ללא כל היוועצות, ללא שיתוף וללא משא ומתן עם הסתדרות עובדי המדינה – בניגוד מוחלט לחובות המוטלות על המדינה כצד ליחסי עבודה קיבוציים", הבהיר עו"ד אלקלעי. "מדובר בפגיעה ישירה בעקרונות הבסיסיים של יחסי עבודה תקינים, ופגיעה חמורה בעובדי המדינה המסורים ובעבודה המאורגנת".
בהתייחס להצהרת הצוות כי מדובר בצעד ראשון מתוך סדרה של מהלכים, התריע אלקלעי: "אין מדובר במהלך נקודתי, אלא בניסיון רחב היקף לשנות את כללי המשחק ביחסי העבודה בשירות המדינה, תוך יצירת עובדות בשטח ופגיעה חמורה בעבודה המאורגנת ובזכויות העובדים". אלקלעי דרש להפסיק כל קידום של שינויים חד-צדדיים, והזהיר: "ככל שלא תיענו לדרישות אלו באופן מיידי, לא נהסס לפנות לבית הדין לעבודה ולנקוט בכל האמצעים המשפטיים והארגוניים העומדים לרשותנו, לשם עצירת המהלך והגנה על זכויות העובדים".
לצד תוכנית הפיילוט לשינוי אופן הגיוס, חושף הדו"ח המשותף נתונים באשר להיקף התעסוקה במגזר הציבורי. מתברר כי בעוד שהיקף המועסקים במשק הישראלי גדל בכ-22% בין השנים 2023-2014, מספר המשרות המאוישות במשרדי הממשלה גדל בכ-9% בלבד. יתרה מכך, מאז שנת 2020 חלה מגמת נסיגה, עם ירידה של כאחוז במספר המשרות המאוישות בממשלה.
הדו"ח מציג כי השכר הממוצע במשרדי הממשלה אומנם גבוה בכ-6% מהשכר הממוצע במגזר הפרטי, אולם מציין כי תמהיל המשרות הממשלתי מתאפיין בשיעור גבוה של משרות עתירות ידע. בהשוואה ממוקדת של השכר הממוצע בקרב בעלי תואר ראשון, התמונה מתהפכת – השכר במגזר הפרטי למשכילים גבוה בכ-7% מזה הנהוג במשרדי הממשלה.
