תקופת הקורונה עודנה נחקרת, בעיקר בהיבטיה הרפואיים, אך בזירה החברתית והנפשית התמונה כבר ברורה לחלוטין: ילדינו שילמו מחיר כבד מאוד. הבדידות, חוסר הוודאות והניתוק ממסגרות החיים פגעו קשות במרקם החברתי ובחוסן האישי של עשרות אלפי תלמידים.

המעבר החד משגרה יציבה – בית ספר, תנועות נוער, חוגים, ספורט, התנדבות ומפגשים חברתיים – למציאות של הסתגרות בבית, טלטל את עולמם הרגשי. במקום סדר יום בטוח וברור, ילדים ובני נוער רבים מצאו את עצמם לבד, חרדים ושקועים שעות ארוכות במסכים וברשתות החברתיות, לעיתים קרובות גם חשופים לתכנים מזיקים.

הנתונים של המועצה לשלום הילד והיחידות הפסיכולוגיות ברשויות המקומיות מדברים בעד עצמם: נרשמה עלייה חדה במצוקה הנפשית, זינוק מדאיג של פי שלושה בהתנהגויות אובדניות, והחרפה ניכרת באלימות המילולית. החשיפה להימורים, לתכנים מיניים קיצוניים ולשיח חברתי פוגעני הפכה נפוצה יותר. לא מדובר רק בפגיעה פרטנית בילדים – אלא בסדק ממשי בחוסנה של החברה הישראלית כולה.

דווקא משום כך, בדיונים המתקיימים כיום בין משרד החינוך, הרשויות המקומיות ופיקוד העורף, אסור בשום אופן להתעלם מהלקחים שכבר נלמדו על בשרנו. הקורונה הוכיחה: כאשר המסגרות הפורמליות מתקשות לתפקד, ישנה חלופה זמינה, יעילה ומוכחת – החינוך הבלתי פורמלי.

ח"כ לשעבר מאיר יצחק הלוי במליאת הכנסת (צילום: דוברות הכנסת/ נועם מושקוביץ)

מניסיוני, המבוסס על קרוב ל-50 שנות עשייה חינוכית עם בני נוער, ברור לי כי זהו המשאב החינוכי הזמין והמשמעותי ביותר ברשויות המקומיות. בשגרה, למעלה משליש מבני הנוער משתתפים בפעילויות של תנועות וארגוני נוער, בהתנדבות, בספורט ובתרבות. רבים מהם אף מדריכים בעצמם – זהו כוח אדיר של מנהיגות צעירה שחייבים להפעיל, במיוחד בעת משבר.

החינוך הבלתי פורמלי מתאפיין בגמישות, ביצירתיות, ברב-ממדיות ובמהירות תגובה. ניתן להפעיל מסגרות קטנות ומותאמות במרחבים מוגנים: במתנ"סים, במקלטים, בחדרי מדרגות מוגנים ובשטחים פתוחים הסמוכים להם. אפשר וצריך לבנות מערך פעילות מדורג, בדומה למודל הקפסולות, שיספק לכל תלמיד 3 עד 5 שעות ביום של פעילות חברתית, ערכית ומעשירה, בהתאם להנחיות הביטחוניות.

זה אינו מותרות – זו חובה. יצירת עוגנים של שגרה, גם אם חלקית, היא תנאי בסיסי לבריאותם הנפשית של הילדים. מפגשים בקבוצות קטנות, פעילות משותפת ורצף יומיומי מסייעים להפחית חרדה, לחזק את תחושת השייכות ולבנות מחדש את הביטחון האישי והחברתי. מעבר לכך, מדובר בהשקעה אסטרטגית לעתיד: פעילות המבוססת על מנהיגות צעירה, ערבות הדדית ואחריות קהילתית, מעצבת דור חזק, מעורב ואיכותי יותר.

למרבה הצער, הדיון הציבורי עדיין ממוקד כמעט כולו במסגרות הפורמליות, אף שבמצבי חירום הן מתקשות לספק מענה מלא ומיידי. דווקא המסגרות הבלתי פורמליות הן אלו שמסוגלות להציע פתרונות גמישים, יצירתיים ומיידיים למציאות המשתנה. לכן, על משרד החינוך להקצות כבר מחר בבוקר תקציבי חירום ייעודיים לרשויות המקומיות עבור פעילות בלתי פורמלית במרחבים מוגנים.

אם למדנו משהו ממשבר מהקורונה – אסור להשאיר את התלמידים לבד.

מאיר יצחק הלוי, לשעבר סגן שר החינוך וראש עיריית אילת, יו"ר אגודת הידידים של אקדמיית אלקאסמי