בית העם במושב אשתאול הומה. בשולחן אחד יושבים נציגי מס רכוש, מדברים עם תושבים במושב על הנזק לביתם שגרם טיל איראני. בשולחן השני, חמ"ל המתנדבים. לחמ"ל יש שיטת פעולה ברורה: אחראי החמ"ל מוודא שאחד מדיירי בית שנפגע נמצא בביתו, ואז שולח את המתנדבים עם הציוד הנדרש, כמו כפפות, שקיות זבל, מטאטא ויעה.

מתנדבי שנת שירות ("גרעינרים") בגרעין עודד בחטיבת בני המושבים של תנועת הנוער העובד והלומד; חניכי ובוגרי בני המושבים; ומתנדבים מהארגונים 'לב אחד' ו'השומר החדש' – כולם התכנסו יחד באשתאול, מצפון לבית שמש, לנקות ולפנות ציוד מהבתים שנהרסו במושב מנפילת טיל בשבת האחרונה.

רכז המפעלים של בני המושבים, דור סנדיוק, מעביר תדריך בטיחות לפני היציאה לבתים. הוא מנחה את הגרעינרים והבוגרים להרים חפצים וזבל עם כפפות בלבד, לא להרים דברים כבדים, ובאופן כללי, לשים לב לסביבה. לא ברור עוד מה יציב ומה עלול ליפול, והבתים חשוכים, בגלל שאסור להפעיל בהם חשמל.

המתנדבים הגיעו לאורך כל היום, עד השעה ארבע. בין היתר הצטרפו שלושה חניכים משכבת י"ב בבני המושבים: איתי גולדנברג מכפר ביל"ו, עילאי גרייבל מבית אלעזרי ונועם עופרי ממושב בניה. "ביטלתי את המשמרת שלי היום בעבודה", אומר גולדנברג, "כי הבנתי שהמעשה החשוב ביותר שאני יכול לעשות עכשיו הוא לעזור לאנשים שנהרס להם הבית". גרייבל ועופרי מסכימים עם גולדנברג, ועופרי מוסיף ש"זו הכנה טובה כגרעינרים לשנה הבאה".

"בטח זה לא הכי קשה שראיתם"

שלושת הגרעינרים אסף שליט, בן ברנדס ושחר פינאל, מהקומונה של מועצה אזורית ברנר, עושים את דרכם לבית הראשון. הם נכנסים דרך גינה מטופחת למרפסת מלאה בציוד,  ממסכי טלוויזיה ועד אביזרים לכלב. בעלת הבית מסתובבת במרפסת ומצביעה על חפצים, מה להוריד לרכב המחכה למטה ומה להכניס פנימה. החפצים המפוזרים לכל עבר מקשים על בעלת הבית לקבל החלטות, והמתנדבים נדרשים, קודם כל, לעמוד ולחכות.

בבית השני, בעלי הבית מקבלים את המתנדבים בספר פנים יפות. '"בטח זה לא הכי קשה שראיתם", מתנצלת אתי בעלת הבית. "עזבי", עונה לה רוני רכזת מבני המושבים, "אין צורך להשוות". הגרעינרים, יחד עם מתנדבים נוספים, ניגשים ישר לעבודה: מטאטאים את הזכוכיות, מוציאים את הזבל החוצה, מנערים את הספות.

"מי שנפגע לו הבית לא צריך להתמודד עם זה לבד", אומרת פינאל, "כולנו יחד בסירה אחת. אני משתדלת להגיע לכל זירת נפילה שאני יכולה ולסייע". ברנדס מחזק אותה: "זו תקופה מורכבת, שבה כל אחד נדרש לצאת מאזור הנוחות שלו". מבחינת שליט, "לבוא לכאן זה חלק משנת השירות".

"אבא שלי חשב שאני מת. החתול ברח"

בזמן שהמתנדבים עברו בבתים מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, סייר במושב יחד עם בעלי תפקידים נוספים במועצה וביישוב. הם רצו לראות את הנזק בעיניהם ולשוחח עם התושבים. צוריאל אקועה, תושב במושב, ניגש אליהם עם תלונה: הוא מחכה מהבוקר בביתו למהנדס מהמועצה, שיגיע לאמוד את הנזק. הוא החל לספר את סיפורו ולהציג את מצב הבית, ובמהלך דבריו המהנדס הגיע.

הפגיעה שחווה אקוועה התרחשה בשתי זירות: בבית עצמו, וביחידת הדיור שבה מתגורר יחזקאל לוי. לוי מספר כי "האזעקה העירה אותי משינה, ובמזל ישנתי לא בחדר שינה שלי שנהרס כליל". התקרה מעל המיטה נפלה מעוצמת ההדף, ולוי זחל החוצה. "אני לא זוכר הרבה מרגע הנפילה, רק שהתעוררתי והייתי באמבולנס".

בבית עצמו שהו אקוועה וילדיו. "הבת הקטנה שלי התקלחה והוצאתי אותה מהר כשהאזעקה נשמעה", אומר אקוועה, הלכנו מהר לחדר פנימי, שהוא המרחב המוגן שלנו. כששמענו את הבום לא ידעתי מה לעשות, הגנתי על הילדים שלי בגופי. אבא שלי סיפר אחר כך שהוא ראה גל של אבנים כמו בסרטים עף מהבית שלי. הוא רץ מהר וכשהוא ראה אותי ככה שוכב על הרצפה הוא חשב שאני מת".

אקועה מספר גם על התגובות של בעלי החיים השונים בבעלותו. "באזעקה, אני לא יודע למה, הכנסתי את הכלב מהמרפסת. בדרך כלל אני לא מתעקש, אבל הפעם כן. שמתי לב גם שהעיזים בדיר זזות לפינה אחת כל פעם שהן שומעות מטוסים או אזעקות רחוקות. החתול שלי לצערי ברח, ואני לא יודע איפה הוא".

"תנועת הנוער נרתמה והגיעה במספרים גדולים"

זו אינה הפעילות היחידה של בני המושבים במושב בימים אלו. רועי ויצמן, מנהל חטיבת בני המושבים מספר שאירוע פסח שתוכנן מראש ליום שני, נערך במקביל ביישוב ובבתי המלון שאליהם פונו המשפחות.

לדבריו, "כשהגענו בראשון בבוקר למושב ראינו קהילה מדהימה וערבות הדדית גבוהה. לצד עבודת הפינוי והניקיון בבתים שנפגעו, פגשנו את החניכים שלנו בהובלת קציעה המד"בית (מדריכה בוגרת, מ.מ.) המדהימה. אני גאה בחניכים והמדריכים שלנו שבהתראה של כמה שעות הגיעו למושב ועבדו קשה. נמשיך להגיע לאן שצריך, ולעמוד תמיד לצד הקהילות במושבים".

גם יפרח מדבר בשבח בני המושבים. "אני רוצה להודות לתנועת הנוער המדהימה שלנו שנרתמה והגיעה לכאן במספרים גדולים. בני הנוער וגם תושבי המושב מראים את הרוח המושבית: ערבות הדדית וחוסן. אנחנו נסייע למושב ולמועצה בכל מה שנוכל".

ניצן רוזנווקס-זיו, רכזת תנועת הנוער העובד והלומד: "בני הנוער שוב מוכיחים שבאמצעות גמישות, מסירות ולב חפץ הם הראשונים להתמודד עם אתגרי החברה הישראלית, וזה מעורר תקווה. אנחנו נמשיך להיות עם קהילת אשתאול ועם מאות הקהילות בהן אנחנו פועלים בכל הארץ".

לאחר זמן מה בבית השני, היה נראה שיש יותר ידיים עובדות מאשר עבודה. חלק מהמתנדבים נשארו לנקות ולסדר את הקרוואון בחצר, וחלק מהמתנדבים המשיכו לבית הבא.