בשבועיים האחרונים התאגדה קבוצה של יותר מ-800 מורים והורים מרחבי הארץ ליוזמה משותפת, במסגרתה חתמו על עצומה ופרסמו שני סרטונים הקוראים להפסקת האלימות של "נוער הגבעות" נגד פלסטינים תושבי יהודה ושומרון. במקביל לפרסום הפומבי, בחרו המורים החתומים להכניס את הסוגיה הנפיצה אל תוך כותלי בתי הספר, וקיימו שיחות פתוחות בנושא עם תלמידיהם.

רות, אחת המורות העומדות מאחורי היוזמה, הקדישה את השיעור האחרון שלפני חופשת הפסח לשיח בנושא עם תלמידיה בשכבת י"ב. "השיעור היה בזום כמו כל השיעורים בתקופה האחרונה, ובחרתי לא להראות את הסרטונים אלא פשוט לדבר".

על השאלה כיצד הגיבו התלמידים לשיעור המורכב, מודה רות כי הפורמט המקוון מציב אתגר: "בזום כמו בזום אי אפשר לדעת. במפגש של פנים מול פנים הייתי יכולה להרגיש אותם, אפילו במבט בעיניים. אבל כמורה וותיקה אני יודעת שגם אם לא קיבלתי תגובה מידית הדברים שוקעים".

"בוגרי מערכת החינוך נשלחים לעמוד מנגד"

העצומה והסרטונים, הנושאים טקסט אחיד, מתייחסים ישירות לאחריות המוסרית של המערכת: "במסגרת תפקידנו, כהורים וכנשות ואנשי חינוך, אנו מחנכות ומחנכים את מי שמחר יישאו באחריות, יקבלו החלטות ויפעלו בשטח. אם נתעלם ממעשי האלימות הנפשעים, אם לא נספר עליהם ואם לא נגנה אותם באופן חד-משמעי, נשדר לתלמידינו ולילדינו מסר מסוכן: שיש בני אדם שדמם סמוק פחות; שיש מי שראוי לביטחון, לחיים ולכבוד, ויש מי שלא. כאשר בוגרי ובוגרות מערכת החינוך הם אלו שעוטים מדים ונשלחים לעמוד מנגד ואף לשתף פעולה עם מעשים אלה, מתחדדת אחריותנו, ואינה מאפשרת שתיקה".

בחירתה של רות לשוחח דווקא עם תלמידי י"ב, הנמצאים רגע לפני גיוסם לצה"ל, אינה מקרית. "הצבא לצערי משתף פעולה ולא עושה את תפקידו שהוא להגן על האוכלוסייה הפלשתינית מפני המתנחלים. התלמידים שלי הם במרחק נגיעה מלהיות בנקודה הזאת. לא מזמן הייתי בסיור בדרום הר חברון וראיתי את חוסר האונים של החיילים בדינמיקה בינם לבין האוכלוסייה. מבחינתי התפקיד שלי ושל כלל המערכת הוא לצייד את התלמידים בידע, חשיבה ביקורתית ואמפתיה בשביל להתמודד עם המצב הזה".

לדבריה, להשתתפותם של ההורים ביוזמה יש משקל קריטי. "בגלל שמורים לא יכולים להביע דעה שהיא לא מיינסטרים בכיתה, המשמעות של הגיבוי של ההורים היא גדולה מאוד". מעבר לכך, היא מציינת בסיפוק כי היוזמה המחישה לה שהיא אינה בודדה במערכה: "זה גם חלק מהמטרה של העצומה והסרטונים".

הסרטונים נחתמים בקריאה רחבה להתעוררות ציבורית: "אנו קוראות וקוראים לחברה הישראלית כולה להצטרף אלינו… לא רק לגנות, אלא לפעול: לדרוש אכיפת חוק ללא אפליה, לפעול לעצירת האלימות הנפשעת, להבטיח העמדה לדין של כל מי שפוגע ולעמוד בסולידריות עם אלו שהמדינה זונחת את חובתה כלפיהם, אינה מגינה עליהם ומעודדת את הפגיעה בהם". עבור מובילי המאבק, מדובר רק ביריית הפתיחה: "העצומה והסרטונים הם רק ההתחלה", מסכמת רות, "אבל אני חושבת שאנחנו בכיוון הנכון".

לעצומה לחצו כאן