במהלך ביקורו בסיאול ביום שישי, כחלק מסיבוב מדיני במזרח אסיה, סימן נשיא צרפת עמנואל מקרון את כוונותיו לעצב מדיניות חוץ המתרחקת מהתלות בארצות הברית. הפגישות עם המנהיגים האסייתיים הם חלק מניסיונו של הנשיא הצרפתי לבנות ברית סביב מדיניות "עצמאות אסטרטגית" שמשמעותה הימנעות מתלות במעצמות הגדולות לטובת יצירת ברית של מדינות עצמאיות.

בפני אנשי עסקים בדרום קוריאה אמר: "ידידינו האמריקאים הציעו לי נקודת מכירה מפתה, אז אני משתמש בה: אנחנו צפויים", בהתייחסו לניסיון של ההנהגה האמריקאית להציג את היותם בלתי צפויים כיתרון אסטרטגי.

בעיתון הצרפתי 'לה מונד' דווח כי מקרון הצהיר לצד ראש ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י ונשיא דרום קוריאה לי ג'ה-מיונג: "המטרה שלנו היא לא להיות ואסלים של מעצמות הגמוניות. אנחנו לא רוצים להיות תלויים בדומיננטיות של סין, ואיננו רוצים להיות חשופים לאופי הבלתי צפוי של ארצות הברית".

מקרון וראש ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י (AP Photo/Hiro Komae, Pool)

ההתרחקות מארצות הברית משתלמת?

הסיור של מקרון במזרח אסיה מתרחש על רקע עימותים מתוקשרים עם נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ. יומיים לפני הביקור, טראמפ אמר במסיבת עיתונאים כי מקרון סירב לשלוח ספינות מלחמה לסיוע במאמץ המבצעי לפתיחת נתיבי השיט. במהלך התדרוך טראמפ אף עשה חיקוי של מבטא צרפתי והזכיר מקרה בו מקרון קיבל לכאורה סטירה מאשתו.

מתיחות זו ביחסים בין המדינות מגיעה לאחר ששבוע שעבר פורסם כי צרפת אסרה על מטוסים אמריקאים להוביל משלוח נשק לישראל מעל לשטחה ובהמשך לאמברגו נשק שהכריזה במהלך המלחמה. בעקבות עצירת המשלוח הודיעה ישראל על הפסקה מוחלטת של הרכש הביטחוני מצרפת.

מימין: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נושא דברים בבית הלבן בוושינגטון על רקע המלחמה עם איראן; נשיא צרפת עמנואל מקרון במסיבת עיתונאים משותפת בבית הכחול בסיאול (צילום: AP Photo/Alex Brandon, Pool; Jung Yeon-je/Pool Photo via AP)

נראה כי ההתרחקות של צרפת מישראל וארצות הברית משתלמת לאחר שצרפת הייתה למדינה המערבית הראשונה שהעבירה מכולה דרך מצר הורמוז, לצד מכולות של יפן ועומן. בעוד ארצות הברית מקדמת קואליציה צבאית לליווי ספינות ונאבקת לפתיחה מחודשת של המצר, צרפת בחרה בנתיב של דיפלומטיה עסקית וביטחונית נפרדת. דיווחים בתקשורת הבינלאומית הצביעו על כך שהמעבר התאפשר לאחר תיאום, וצרפת לא הכחישה או אישרה כי שילמה לאיראן עבור המעבר.

רעיון האוטונומיה האסטרטגית צובר תאוצה במלחמה

הבחירה של מקרון לדבר על האוטונומיה האסטרטגית על רקע המלחמה דווקא ביפן ודרום קוריאה רלוונטיים במיוחד לאור התלות של המדינות בנפט העובר במצר הורמוז. כ-85% מהנפט של יפן וכ-70% מהנפט של דרום קוריאה מגיע משם.

לפי פרסום של המכון הצרפתי ליחסי חוץ בשבוע שעבר, רעיון האוטונומיה האסטרטגית שמקרון מקדם מזה שנים עובר כעת תהליך של התאמה למציאות של המלחמה עם איראן. בבסיס התפיסה עומדת ההבנה שבמציאות רב-קוטבית, על מנת לשמור על עצמאות, מדינות צריכות לייצר בריתות מגוונות עם מדינות כדי להימנע מהפיכה לקורבנות של היריבות בין המעצמות הגדולות.

מכלית נפט גדולה במצר הורמוז (צילום: Clare Louise Jackson / Shutterstock)

כך למשל, במקום להסתמך על הגנה אמריקאית או על סיום המלחמה כדי להשיג נפט מהמצר, מקרון מציע למעצמות בינוניות באירופה ובמזרח אסיה לגוון את שותפויותיהן ולשמור על אפיקי שיח פתוח עם הגורמים היריבים גם במחיר התרחקות מוושינגטון.

על פי הפרסום לאור התארכות המלחמה לצד התלות הגדולה בדלקים מהמצר רעיון האוטונומיה האסטרטגית מתחיל לצבור פופולריות בקרב מדינות אירופה ואסיה אשר חוששות ממהלך צבאי ממושך מול איראן.