יאסר אבו סבור, תושב היישוב אבו תלול בנגב, קם אתמול (רביעי) בבוקר בתקווה מהוססת. הדי האזעקות מהימים האחרונים עוד מצלצלים באוזניו. "לפני עשרה ימים הייתה נפילה על יד הבית שלנו", הוא מספר, "31 אנשים מהמשפחה שלי הגיעו לבית-חולים, נפגעי חרדה".
מאותו היום, הוא מוסיף, הנפילות לא הפסיקו. "זה כל הזמן מעל לראש שלנו. הילדים בוכים בזמן האזעקות. הם עושים בלאגן, וניסינו להרגיע אותם".
הכפר אבו תלול מוכר בידי המדינה מאז 2006, וחיים בו יותר מ-5,000 תושבים. אין בו מרחבים מוגנים, פרט למקלט בבית-הספר הסמוך לכביש, שרחוק מהמתחם שבו חיה משפחתו המורחבת של אבו תלול. חוץ מזה, הוא מספר, במתחם "יש 45 ילדים, חלקם קטנים בני שנה ופחות". לדבריו, המיגוניות שהובטחו טרם הגיעו: "אמרו שהן צריכות להגיע בחודש הקרוב".
ערב כניסת הפסקת האש לתוקף נפלו רסיסי יירוט בישובי הבדואים הנגב, ביניהם אבו תלול וערערה. אחד הבתים שנפגעו הוא בית בנו של ראש מועצת ערערה לשעבר. התושבים מספרים על ילדיהם המסרבים ללכת לישון מפחד, על ילדים שניסו להסתתר מתחת לשולחן או כיסא, בהיעדר מרחב מוגן.
אבו-סבור מספר כי לעתים הילדים קופצים גם למשמע צליל הטלפון, חרדים בפני האזעקות. "הם כל הזמן מדברים על הטילים. אני חי בדאגה כל הזמן מזה שיקרה אסון. זה יכול לפרוץ כל רגע, בלי שאף אחד יידע".
"יש הפסקת אש ואנחנו מקווים שיהיה טוב", אומר אבו סבור, "עוד שבועיים אולי זה יתחיל עוד פעם. מקווים שלא נגיע לזה, אבל אי אפשר לדעת. הילדים עדיין בחרדות".
