פרקליטות המדינה הגישה היום (שישי) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום חמור נגד נאסר מוסטפא, תושב רהט בן 34, בגין הברחת סחורות לרצועת עזה וסיוע לאויב בזמן מלחמה למען בצע כסף. המעשים שמיוחסים למוסטפא התבצעו בזמן שפעילות צה"ל בעזה נמשכת, ובעוד חטופים ישראלים מוחזקים ברצועה בידי ארגון הטרור חמאס.
במקביל להליך הפלילי נגד מוסטפא, מתנהל בבית הדין הצבאי הליך משפטי נגד שני קצינים בצה"ל – סגן-אלוף בשירות קבע ורב-סרן בשירות מילואים – אשר לפי החשד סייעו לו באופן פעיל בהברחות. שמותיהם ותפקידיהם של הקצינים נאסרו בפרסום בהוראת בית הדין.
כתב האישום, שהוגש על ידי עורכות הדין הילה דרימר-יאיר ואליה פוקס מפרקליטות מחוז דרום, חושף כי ההברחות כללו בעיקר קרטוני סיגריות וכן מוצרי יוקרה נוספים כמו מכשירי אייפון, והניבו למעורבים רווחים של מאות אלפי שקלים. בפרקליטות מדגישים כי במציאות הביטחונית ברצועת עזה, השליטה על הסחורות הנכנסות מהווה אינטרס מרכזי עבור חמאס. הארגון פועל להשתלט על סחורות המוכנסות לרצועה ומטיל עליהן "מיסוי", כחלק ממאמציו העקביים לשמר את כוחו, לשקם את שלטונו ולחזק את יכולותיו הכלכליות מול צה"ל.
שיטת ההברחה: התחזות לטכנאי משאיות
על פי עובדות כתב האישום, במהלך החודשים אפריל עד יוני 2025, נוצר קשר חברי בין מוסטפא לבין רב-הסרן במילואים. השניים קשרו קשר להקמת רשת הברחות מישראל לרצועת עזה, ולאחר מכן צירף קצין המילואים לרשת גם את סגן-האלוף בקבע. בפרקליטות מציינים כי ההברחות "בוצעו באופן שיטתי ומתוחכם, תוך ניצול תפקידם של הקצינים והפעילות הצבאית באזור".
השיטה התבססה על איתור משאיות סיוע הומניטרי שנתקעו בצירים ברצועת עזה (בכתב האישום צוין בהקשר זה "ציר בורמה"). מוסטפא היה מגיע למקום המשאיות התקועות באמתלה של איש מקצוע שבא לתקן את התקלה, ובחסות עבודתו הסליק בתוכן את הסחורה האסורה. משם, המשיכו המשאיות בדרכן למעברי הגבול והוכנסו לרצועת עזה, שם המתינו להן גורמים מקומיים שפעלו בתיאום מראש עם מוסטפא ואספו את הסחורות המוברחות.
כתב האישום מפרט את ההכנסות של רשת ההברחות, שחלקן אף תועדו ב"טבלת הברחות". כך למשל, בין החודשים יולי לאוגוסט אשתקד, הוברחו בשני סבבים כשמונה קרטוני סיגריות. בתמורה לסחורה זו, התחלקו שלושת המעורבים ברווח כספי בסך 550 אלף שקלים. בסבב אחר, שכלל הברחת שלושה קרטוני סיגריות וארבעה מכשירי אייפון, גרפו השלושה 280 אלף שקלים נוספים. מוסטפא עצמו קיבל סכומי כסף גדולים במזומן, והעביר נתחים משמעותיים מהם לקצינים המעורבים בתמורה לתרומתם ולשיתוף הפעולה מצידם.
בפרקליטות טוענים כי מוסטפא פעל מתוך מודעות מלאה לכך שהסחורות שהוא מבריח עלולות להגיע לידי ארגון חמאס, לסייע לו מבחינה כלכלית, ובכך לתרום ישירות ליכולתו הצבאית להילחם נגד מדינת ישראל. מעבר לכך, מיוחס למוסטפא כי פעל "תוך הצגת מצגי שווא והטעיית גורמי הביטחון", ובכך למעשה עקף וסיכל את מנגנוני הפיקוח הקפדניים של ישראל על הכנסת סחורות לרצועת עזה.
כתב האישום מייחס למוסטפא שורה של עבירות ביטחוניות ופליליות חמורות: סיוע לאויב בזמן מלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומתן שוחד. חקירת הפרשה נוהלה במשותף על ידי היחידה המרכזית (ימ"ר) צפון של משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי (שב"כ) והמשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח). במקביל להגשת כתב האישום, הגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בקשה למעצרו של מוסטפא עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
