במדבר, פרק יב'
פרק מאלף נגד הגזענות.
מרים ואהרון, האחים של משה, מרכלים עליו.
שני נושאים הם מעלים:
- משה לוקח אישה כושית וזה לא מוצא חן בעיניהם (כנראה שבעקר בעיני מרים):
א)וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח:
- שניהם (אהרון ומרים) מדברים ביניהם על כך שמשה מתנשא כמנהיג מעל כולם. הם אומרים – הרי אלוהים מדבר לא רק עם משה, אלא גם אתנו!
(ב)וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ-בְּמשֶׁה דִּבֶּר יְהֹוָה הֲלא גַּם-בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע יְהוָֹה:
משה, לא מגיב (או שלא ידע שהם מרכלים עליו מאחורי גבו או שידע אך בחר שלא להגיב). בכל אופן התורה נותנת למשה תואר מיוחד במינו – האיש העניו ביותר בעולם:
(ג)וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה:
ואלוהים יוצא להתקפה על אהרון ומרים.
הוא מודיע להם שהם נביאים רגילים בעוד משה הוא נביא מיוחד וחביב במיוחד על אלוהים.
והעונש שאלוהים נותן להם מתייחס לרכילות הראשונה, על האישה הכושית.
ואיך אני יודע זאת? כי העונש הוא מיוחד במינו:
(ט)וַיִּחַר-אַף יְהוָֹה בָּם וַיֵּלַךְ:
(י)וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל-מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת:
מרים הופכת למצורעת בצבע לבן כשלג!!
מרים הייתה זו שהתלוננה על הליכתו של משה עם האישה הכושית והעונש שלה הוא צרעת לבנה כשלג.
ידע כל גזען לבן – הלבן שלך, כאשר אתה גזען, הופך לכל כך לבן עד כדי כך שאתה הופך למצורע.
לצערי זה מה שקורה לנו במדינה. ההתייחסות לבעלי עור בצבע כהה (מסתננים, פליטים, סודנים ואפילו אתיופים) היא גזענית, והתוצאה היא שנראה שאנחנו הופכים למדינה מצורעת שלא יודעת כיצד להתייחס לאנשים האלה כבני אדם בעלי זכויות.
משם, המרחק לגזענות כלפי כל קבוצה היא קצרה.
בעיני אלוהים הגזענות היא הפשע החמור של מרים. גם הרכילות והפגיעה במשה היא חמורה, אבל העונש, הצרעת הלבנה כשלג (ולא למשל: שלילת יכולת הנבואה ממרים ומאהרון), אומר לנו שהגזענות היא החמורה שבעבירות.
