זינוק חל באלימות הקשה נגד יהודים במערב ב-2025, על רקע המלחמה בעזה – כך עולה מהדו"ח השנתי על מצב האנטישמיות בעולם שפרסמה הבוקר (שני) אוניברסיטת תל אביב.
הדו"ח מראה את העלייה במקרי האלימות נגד יהודים, שכוללת את רציחתם של 20 יהודים בארבע מתקפות שונות בשנה זאת – מספר הקורבנות הגבוה ביותר מתקיפות אנטישמיות מזה יותר משלושה עשורים.
במדינות רבות נרשם בשנה שעברה גידול לעומת 2024 במספר היהודים שהיו קורבן לפגיעות פיזיות, כגון מכות או השלכת אבנים. מספר התקריות הכולל – שמורכב גם מוונדליזם, איומים מילוליים והטרדות ברשתות – משתנה ממדינה למדינה: במדינות אחדות נרשם ב-2025 גידול מתון לעומת 2024, ואילו במדינות אחרות נרשמה ירידה מתונה. ואולם, בכל אחת ממדינות המערב מספר התקריות הכולל נותר גבוה בעשרות אחוזים לעומת 2022, השנה שקדמה למלחמה בעזה.
לדברי פרופ' אוריה שביט, העורך הראשי של הדו"ח, "הנתונים מעלים חשש שרמה גבוהה של תקריות אנטישמיות הופכת למציאות שמתרגלים אליה. השיא במספר התקריות נרשם בחודשים שמיד לאחר מתקפת 7 באוקטובר, ולאחריו ראינו מגמה של ירידה יחסית – אבל למרבה הצער, המגמה הזו נבלמה ב-2025. הגידול התלול במספר מקרי האלימות הקשה לא מפתיע. הכלל שנכון לפשיעה מכל סוג, נכון גם כאן: כאשר רשויות אכיפת חוק אדישות לפשעים קטנים, התוצאה היא פשעים גדולים".
דו"ח האנטישמיות השנתי של אוניברסיטת ת"א רואה אור מאז שנת 2001. הדו"ח נחשב למסמך החשוב מסוגו ומצוטט במאות כלי תקשורת בעולם. הוא מבוסס על נתונים שמקורם בעשרות רשויות אכיפת חוק ברחבי העולם, נציבויות מתמחות, קהילות יהודיות, דיווחים בכלי התקשורת וראיונות ועבודת שדה של החוקרים, וכולל גם מחקרים נרחבים על גורמים, מאפיינים ומגמות. הדו"ח מפורסם במסגרת המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו ומכון ארווין קוטלר לדמוקרטיה, לזכויות אדם ולצדק.
עוד על פי הדו"ח, באוסטרליה נרשמו ב-2025 נתונים חמורים במיוחד. לצד מספר גבוה של מתקפות אלימות, כולל טבח חג החנוכה בחוף בונדיי בסידני שבו נרצחו 15 יהודים, גם מספר התקריות האנטישמיות הכולל גדל מ-1,727 ב-2024 ל-1,750 ב-2025 (זאת לעומת 1,200 תקריות ב-2023 ו-472 ב-2022. סיום המלחמה בעזה הביא דווקא לגידול יחסי במספר התקריות: לעומת 492 שנרשמו באוקטובר-דצמבר 2024, בתקופה המקבילה ב-2025 נרשמו 588 תקריות.
בקנדה גדל מספר התקריות הכולל מ-6,219 ב-2024 ל-6,800 ב-2025, מספר גדול יותר מפי שלושה לעומת 2022. בבריטניה גדל מספר התקריות הכולל מ-3,556 ב-2024 ל-3,700 ב-2025 (זאת לעומת 4,298 ב-2023 ו-1,662 ב-2022). גם בבריטניה סיום המלחמה בעזה רק החמיר את המצב: בעוד שבין אוקטובר לדצמבר 2024 נרשמו בממלכה 741 תקריות, בתקופה המקבילה ב-2025 זינק המספר ל-1,078. מספר תקריות האלימות הקשה גדל משתיים ב-2024 לארבע ב-2025, בעוד מספר התקריות האלימות האחרות (לדוגמא השלכת אבנים) ירד מ-202 ל-170 ובמקרי הוונדליזם נרשם גידול מ-157 ל-217.
בצרפת, בעלת האוכלוסייה היהודית השלישית בגודלה לאחר ישראל וארצות הברית, ירד מספר התקריות הכולל מ-1,570 ב-2024 ל-1,320 ב-2025 (זאת לעומת 436 ב-2022). ואולם מספר התקריות שכללו אלימות פיזית גדל מ-106 ב-2024 ל-126 ב-2025.
בגרמניה נרשמה ירידה תלולה במספר התקריות – 5,729 ב-2025 לעומת 6,560 ב-2024 (זאת לעומת 2,811 תקריות ב-2022). אולם במספר התקריות הכוללות אלימות פיזית נרשמה ירידה קטנה יותר: 144 לעומת 148. בבלגיה גדל מספר התקריות מ-129 ב-2024 ל-232 ב-2025, ומספר התקיפות הפיזיות גדל מ-27 ל-32.
בניו-יורק, העיר היהודית הגדולה בעולם, ירד מספר התקריות מ-344 ב-2024 ל-324 ב-2025, ואולם בחודשים אוקטובר-דצמבר, לאחר סיום המלחמה, גדל המספר מ-68 ל-80. בשיקגו ירד מספר התקריות מ-79 ב-2024 ל-47 ב-2025, ואולם מספר התקריות שכללו אלימות פיזית באותה תקופה גדל משמונה לעשר.
נתוני התקריות בארצות הברית מתייחסים לתלונות שנרשמו במשטרה ולא על ידי נציבויות וארגוני מעקב, ואינם כוללים על פי רוב תקריות קלות יחסית והטרדות ברשתות החברתיות.
הדו"ח מותח ביקורת חריפה על חלקה הכושל של הממשלה במאבק העולמי באנטישמיות. מחבריו קובעים, כי "הממשלה לא עשתה ולו פעולה משמעותית ומועילה אחת ולא פעם הזיקה. פוליטיקאים ישראלים בדרגים הגבוהים ביותר הרחיבו בהתמדה את תחולת המונח 'אנטישמיות', בכלל זה בהצהרות ציניות ונמהרות, עיקרו אותו ממשמעות ופגעו במאבק". המחברים סבורים שיש לסגור את המשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, שנכשל במשימתו, ו"להעביר את סמכויותיו ואת תקציביו לשגרירויות ולקונסוליות של ישראל, כיוון שרק קשר תדיר, בשטח, עם קהילות יהודיות, רשויות אכיפה ואנשי חינוך, שנעשה על ידי אנשי מקצוע ומבוסס על הקשבה רגישה ופעילות נחושה, יכול לתרום לביטחונן של הקהילות".
כבכל שנה הדו"ח כולל גם נתונים על התקריות האנטישמיות במדינות שבהן קהילות יהודיות קטנות יחסית, וגם כאן המגמה הכללית מורכבת. במקסיקו נרשמו 70 תקריות ב-2025 לעומת 53 ב-2024. בדרום אפריקה נרשמו 95 תקריות ב-2025 לעומת 128 ב-2024. באיטליה נרשמו ב-2025 963 תקריות לעומת 877 ב-2024, בכלל זה 11 מקרים של תקיפה פיזית לעומת שמונה בהתאמה.
בצ'ילה נרשמו 27 תקריות לעומת 51. בספרד נרשמו 207 תקריות לעומת 193. בניו זילנד – 143 תקריות ב-2025 לעומת 131 ב-2024, מהן חמש תקיפות פיזיות לעומת שתיים בהתאמה. בבולגריה נרשמו 55 תקריות לעומת 50.
פרופ' ארווין קוטלר, לשעבר שר המשפטים של קנדה ואחד מבכירי הפעילים במאבק נגד האנטישמיות, אמר: "אנו עדים לא רק לזינוק חסר תקדים במספר התקריות האנטישמיות מאז החל התיעוד שלהן בשנות השבעים, אלא גם לזינוק חסר תקדים במספר פשעי השנאה נגד יהודים. לדוגמא, בקנדה יהודים מהווים רק אחוז אחד מהאוכלוסייה, אבל הם היעד של 72% מפשעי השנאה המדווחים, והסיכון שלהם להיות הקורבן של פשעים כאלה גדול פי 25 מאשר של כל קבוצת מיעוט אחרת".
ד"ר קרל יונקר, שמאמר מקיף שחיבר על האנטישמיות המשתוללת בתנועה השמרנית בארה"ב כלול בדו"ח, ציין כי "החדירה של אנטישמיות בוטה – כולל הערצה להיטלר והכחשת שואה, לעומקם של הזרמים המרכזיים של המפלגה הרפובליקאית – מעוררת דאגה קיומית. הרשתות החברתיות הופכות את המאבק בתופעה הזו לקשה במיוחד, ואולי בלתי אפשרי. יש כיום בארצות הברית סחף עצום ומסוכן נגד ישראל, והאנטישמיות משגשגת כפי שלא קרה מאז מלחמת העולם השנייה".
שר התפוצות, עמיחי שיקלי: "ממשלה שלא תפעל ביד קשה כנגד ארגונים ומחוללי אנטישמיות כופרת בתפקידה הראשון של הגנה על אזרחיה"
גם משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות פרסם דו"ח שנתי, ממנו עולות "רמות גבוהות, יציבות ומתמשכות של מקרים ותופעות אנטישמיות באזורים בהם מרוכזות בעיקר אוכלוסיות מוסלמיות ופלשתינאיות, ובעיקר במדינות המאפשרות לתופעות אלו להתרחש בשם "חופש הביטוי" כמו בריטניה, אוסטרליה, צרפת, קנדה, גרמניה ובמדינות מסוימות גם בארצות הברית. המטרה של הגורמים השונים היא לפגוע בקהילה היהודית ולערער את הביטחון האישי של האוכלוסייה".
עמיחי שיקלי, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, אמר עם פרסום הדו"ח: "מה שמתחיל בהסתה ברשת מסתיים בירי כנגד הקהילה היהודית. כאשר ממשלות נותנות גב לשיח אלים כנגד הקהילות היהודיות וכנגד מדינת ישראל מתפתחת דינמיקה המובילה לפיגועים קטלניים כפי שהיה באוסטרליה וכפי אנו חווים בשבועות האחרונים בקנדה. מנגד, כאשר ממשלות פועלות למיגור אנטישמיות הן גם מצליחות להביא תוצאות ולמגר פעולות טרור אנטישמיות כפי שעשתה ארה"ב בקמפוסים. ממשלה שלא תפעל ביד קשה כנגד ארגונים ומחוללי אנטישמיות כופרת בתפקידה הראשון של הגנה על אזרחיה. נמשיך לפעול עם שותפינו בעולם כדי לאתר את הארגונים, להתריע על סכנות ולאפשר לממשלות המקומיות לממש את חובתן״.
