158 ארגונים ועמותות עם כ-55 אלף מתנדבות ומתנדבים סייעו לכ-270,000 ישראלים במהלך החודש הראשון למלחמת 'שאגת הארי', כך עולה מדו"ח חדש של המועצה הישראלית להתנדבות.
מהדו"ח עולה כי הארגונים האזרחיים הצליחו לשכלל את דפוסי הפעולה שלהם ולהתאימם לצרכים בשטח, לשם השוואה במבצע 'עם כלביא' – הצליחו הארגונים לסייע בהחזקת המרחבים המוגנים, ובאופן ספציפי לאוכלוסיות חסרות מיגון ומשפחות שבתיהם נפגעו. נתון מרכזי הבולט בדו"ח הוא האחוז המזערי של ההשקעה הממשלתית בכיסוי הוצאות הארגונים – רק 6% ממקורות המימון הגיעו מהממשלה.
בהפקת הדו"ח השתתפו המכון לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה האוניברסיטה העברית, פיקוד העורף, רשות החירום הלאומית, ובתמיכת הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. בין הארגונים שפעלו בשטח במהלך 'שאגת הארי' אפשר למצוא את תנועות הנוער הציוניות, ארגון ידידים, כלבים שעושים טוב, נט"ל, הגל שלי, פותים עתיד, דרור ישראל, פתחון לב, שינוע חברתי ועוד.
מהממצאים עולה כי פעילות הארגונים כוונה לילדים ובני נוער, אשר היו מעל לחודש ללא מסגרות חינוך. לצדם בולט גם המענה לאוכלוסיות החוות פגיעות אזרחית חריפה במציאות הלחימה. בין אלה בולטות משפחות במצבי עומס וסיכון, ובהן משפחות חד הוריות, משפחות של משרתי מילואים ומשפחות שאיבדו את בתיהן בעקבות פגיעות טילים. מרבית התמיכה הוענקה באיזורים המרכזיים שנפגעו במלחמה המרכז, והדרום. לצד זאת, ניכרת גם פעילות משמעותית בזירה הצפונית, ובפרט בגליל, בכנרת ובעמקים, וכן באזורי קו עימות סמוכים לגבול לבנון.
הסתמכות רחבה על פילנתרופיה מאורגנת ופרטית
כשהארגונים התבקשו לדווח על האתגרים איתם הם מתמודדים במערכה האחרונה, לצד המחסור במשאבים (46%) עולה גם הקושי בתיאום ובעבודה משותפת עם משרדים וגופים ממשלתיים (25%) כשכמעט רבע דיווחו על שחיקה של המתנדבים בעקבות התמשכות המלחמה מאז מחדל שבעה באוקטובר.
באופן לא מפתיע, נראה כי הקרנות הפילנתרופיות, בישראל ובחו"ל, הן הכתובת המרכזית אליה פונים הארגונים וגם מקור המימון הבולט ביותר בפועל. לצד זאת מדיווח הארגונים עצמם, גם פדרציות יהודיות, תורמים בעלי הון וחברות עסקיות מהווים ערוצים משמעותיים לתמיכה בפעילות. התמונה המצטיירת, כך עולה מהנתונים, היא של הסתמכות רחבה על פילנתרופיה מאורגנת ופרטית כמנוע מרכזי למימון הפעילות בחירום.
