עובדת בבית החולים שיבא תפוצה על ידי המדינה ב-75 אלף שקלים (ועוד 15 אלף שקלים הוצאות משפט), לאחר שהוטרדה מינית על ידי מטופל בבית החולים ותלונותיה לא טופלו. כך פסק אתמול (ראשון) בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. פסק הדין קובע לראשונה תקדים דרמטי, לפיו מעסיק מחויב לנקוט באמצעים למניעה ולטיפול בהטרדות מיניות גם אם אלה בוצעו על ידי גורם שלישי – כגון לקוח, ספק או מטופל – ולא רק במקרים של הטרדה מצד עובד או ממונה.
העובדת הועסקה כחלק מהצוות במחלקה הפסיכיאטרית הסגורה בבית החולים. מטופל חוזר במחלקה הפנה כלפיה הערות מטרידות ובוטות באשר לאקטים מיניים שביקש לבצע בה. בשלב מאוחר יותר, בעודה משוחחת בחצר עם מטופל אחר ואמו, נעמד מאחוריה המטריד, נצמד אליה והחל לגעת באזורים אינטימיים בגופה. העובדת הורתה לו בצעקות להפסיק ולהתרחק ממנה, אך הוא לא שעה לבקשותיה עד שהצליחה להיחלץ מידיו.
העובדת דיווחה על אירוע התקיפה ללא פחות משבעה גורמים שונים בהנהלה ובמערכת, אך אלו התעלמו מפנייתה. לבסוף, משהופקרה סביבת עבודתה, נאלצה להתפטר בדין מפוטרת. באותה עת הייתה העובדת בתחילתו של היריון; בצל ההתמודדות הנפשית הקשה עם האירוע וההתעלמות המערכתית, חוותה העובדת דימום קשה שהתברר למרבה הצער כהפלה טבעית.
"כשל מערכתי מרמת המחלקה ועד ההנהלה"
בית הדין דחה על הסף את טענת המדינה לפיה בית החולים מילא את חובותיו, וקבע כי במקום שרר כשל מערכתי רחב. מהעדויות עלה כי לא ננקטו אמצעים בסיסיים למניעת הטרדות: במחלקה לא נערכו הדרכות ייעודיות בנושא, מטופלים לא נדרשו לחתום על התחייבות להימנע מהטרדה מינית (אף שחתמו על נהלים אחרים כמו איסור צילום), ואף לא הוצב מאבטח בכניסה למחלקה הסגורה. יתרה מכך, המטופל הפוגע לא הועבר למחלקה אחרת, כפי שנהוג לעשות לעיתים במקרים דומים.
הכשל, קבע בית הדין, החריף במיוחד לאחר המעשה: הממונה על מניעת הטרדה מינית בבית החולים לא נפגשה עם העובדת גם לאחר שזו הגישה תלונה בכתב, לא פתחה בהליך בירור, ולא העבירה דיווח לנציבות שירות המדינה. הטיפול באירוע הסתכם, לכל היותר, בדרישה בשלומה של העובדת. יש לציין כי רק כשנה לאחר המקרה, בשנת 2021, פרסם משרד הבריאות חוזר מנכ"ל המסדיר טיפול בתלונות מסוג זה במערך הפסיכיאטרי.
בקביעה התקדימית הבהירה השופטת מירב קליימן כי על אף שהחוק למניעת הטרדה מינית מתייחס במפורש לחובות המעסיק בתוך יחסי העבודה הישירים – ישנם מקורות משפטיים נוספים המטילים עליו אחריות גם כלפי גורמי חוץ, ובראשם חובת תום הלב המוגברת מכוח דיני החוזים. בכך קיבל בית הדין את טענות העובדת, שיוצגה על ידי עורכות הדין שיר-אל נקדימון וסופיה ליאל סימון ממשרד לוי-אטינגר, נקדימון ושות', ויחד עם שדולת הנשים.
"לא ניתן להשלים עם מצב בו עובד יהיה חשוף להטרדות מיניות מצד גורם זר ליחסי העבודה המצוי תדיר בסביבת העבודה, כגון המטופל בעניינו או ספק שירותים המתייצב חדשות לבקרים במקום העבודה, או יוטרד בפועל על ידי מי מאלה, בעוד מעסיקו יהיה פטור מבירור או מניעה של מקרים כאלה", כתבה השופטת קליימן. "מקום בו החוק חסר בעניין זה, יש להשלים חסר זה באמצעות נורמות מן הדין הכללי, ובראשן חובת תום הלב המוגברת המוטלת על מעסיק ביחסי עבודה".
"מעבירים מסר ברור למעסיקים"
מטעם העובדת נמסר בתגובה לפסק הדין: ״אני חושבת שהמקרה שקרה לי קרה ועוד עלול לקרות לעוד המון נשות ואנשי מקצוע טיפוליים במסגרות טיפול ושיקום. וכשאין מעסיק שיודע להוות הגב לעובדים שלו, אז תחושת הפגיעה והכאב מועצמים. אני שמחה שבית המשפט הבין את חומרת הדבר, ולקח צעד בשימור זכויות העובדים תוך הבהרת חובת המעסיק. מקווה שכעת, עם קבלת פסק הדין, תתחיל מציאות קצת אחרת וצודקת יותר".
עו"ד שיר-אל נקדימון, שותפה במשרד לוי-אטינגר, נקדימון ושות', מסרה: "המשמעות הרחבה של פסק הדין היא מהפכה של ממש בעולם העבודה. החל מהיום כל מעסיק במדינת ישראל חייב למנוע הטרדות מיניות ולטפל באירועי הטרדות מיניות שבוצעו במקום העבודה על ידי צדדים שלישיים, ובכלל זאת מטופלים, לקוחות וספקים. מדובר בצעד חשוב במאבק בהטרדות המיניות ובהטלת אחריות על מעסיקים שלא להסיט את המבט הצידה כאשר מטופל, ספק או לקוח – חשוב ככל שיהיה – מטריד מינית את העובד או העובדת שלהם".
עו"ד גלי זינגר, משנה למנכ"לית ומנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים: "פסק הדין הזה מעביר מסר ברור: מקום עבודה שלא מגן על עובדותיו יישא באחריות. זה לא משנה אם הפגיעה מגיעה מבפנים או מבחוץ, בשירות הציבורי או בשוק הפרטי. סקר הנשים הגדול שהובלנו חושף כי 31% מנשים חוו הטרדה מינית במקום עבודתן. אנו ממשיכות לדרוש ממעסיקים להפעיל את מנגנוני ההגנה, והקביעה הזו היא דרמטית להחזרת הביטחון של נשים במקום העבודה".
מבית החולים שיבא נמסר בתגובה: "אנו רואים בחומרה כל אירוע אלימות ופועלים בסטנדרטים המחמירים ביותר להבטחת שלום צוותינו. המרכז הרפואי אינו משלים עם אלימות כחלק משגרת העבודה באגף לבריאות הנפש, ומשקיע באופן עקבי בהדרכות, אמצעי מיגון וליווי צמוד. המקרה המדובר תוחקר והופקו ממנו לקחים לשיפור מערכי המניעה והחוסן של הצוות במחלקה".
