בשבוע שעבר הסכימה ממשלת יוון לעסקה שתאפשר לה גישה לכספי הסיוע של האיחוד האירופי, וזאת כדי להצליח לעמוד בתשלום החוב הקרוב העומד על 6 מיליארד יורו. בתמורה, הסכימה הממשלה לקצץ בהוצאה ציבורית סכום העומד על 2% מהתמ"ג, הכוללים קיצוץ נוסף בפנסיות, עליהן נשענות משפחות יווניות רבות כהכנסה יחידה. הפנסיות הציבוריות, מקור הכנסה יחידי של קשישים רבים, כבר קוצצו ב-40%. "אני לא מאמין. זה לא יתכן" אמר פעיל זכויות אדם יווני ל'דבר ראשון'. "אם זה לא היה יוון היו כבר מכריזי על משבר הומניטרי, היו מגיעים לפה צוותים עם תרופות ואוכל".
קיצוץ זה יהיה ה-13 במספר מאז החלו ממשלות יוון לבצע את מדיניות הצנע אותה דורש האיחוד האירופי כתנאי לקבלת סיוע בהחזר חובותיה של המדינה. מאז 2010 קיצצו הממשלות היווניות, תחת דרישותיה של הנושות, האיחוד האירופי ובראשה גרמניה, מיליארדים של יורו ע"י קיצוץ בהוצאות, ביטול סבסודים וקצבאות, הפרטות, העלאת מסים, הורדת שכר המינימום והקלה בפיקוח וחוקי העבודה. לטענת הנושות צעדים אלו הכרחיים כדי "להבריא את יוון", אך המציאות עושה רושם אחר.
קיצוצים אלו היו ונותרו שנואים על האזרחים היוונים, אך יוון זקוקה לסיוע של האיחוד כדי להמשיך להתקיים. למרות התנגדותה של קרן המטבע הבינלאומי, אשר דורשת מהאיחוד לוותר על חלקים מהחוב ובכך לסייע ליוון לצאת מהמשבר, באירופה מתעקשים שיוון תחזיר כל יורו. כדי לעשות כך, הם טוענים, על יוון לבצע קיצוצים קיצוניים בהוצאה הציבורית ו"לחסוך" כסף. אך אחרי יותר משש שנים של צנע קיצוני אחוזי האבטלה והעוני מרקיעים שחקים, מספרי מחוסרי הבית נמצאים ברמה חסרת תקדים, ואחוזי ההתאבדות מזנקים.
"אין לנו עתיד. אנחנו לא יכולים לדמיין או לחלום שום דבר. אין יותר יוון. זה אסון" אומרת קסנדרה, פעילה חברתית באתונה. לאחר כמעט עשור של קיצוצים חסרי תקדים, פירוק רוב רשת הביטחון שסיפקה המדינה, רבים מאזרחיה חשים שאין על מי לסמוך. "מי זאת הממשלה הזו? אין לה שליטה, אין לה כוח. אנחנו מופקרים". לאחר כשש שנים של צנע, וכמעט עשור של משבר, איבדה המדינה לחלוטין את היכולת לדאוג לאזרחיה, אשר הולכים ומתייאשים מהמציאות המופקרת תחתיה הם נאלצים לחיות.
"עוני ורעב כמו באפריקה"
הנתונים המקרו-כלכליים של יוון מספרים סיפור חד משמעי- שנים של צנע הקטינו את הכלכלה היוונית, כשהתמ"ג הנוכחי הצטמצם בשליש בהשוואה למה שהיה לפני המשבר. עפ"י דו"ח של ארגון דיאנאוסיס המשכורת הממוצעת ביוון נשחקה בכרבע, ושליש מכוח הקנייה של היונים נמחק בתקופה זו.
מאחורי נתונים אלו מסתתרת מציאות חברתית קשה במיוחד. בשנת 2014, דיווחו 95% מהיוונים דיווחו כי הם "מתקשים להתמודד כלכלית", ומעל ל-15% אחוז מהיוונים חיים בתנאים המוגדרים כ"עוני קיצוני", ללא יכולת לענות על צרכים בסיסיים כמו מזון, דיור ותרופות. לפני המשבר וצעדי הצנע, נתון זה עמד על 2.2% בלבד.
"אני צריכה להחליט אם לקנות אוכן לילדים, או לשלם שכר דירה החודש. אני יכולה להסתכן בלא לשלם, אבל אולי יזרקו אותי לרחוב" מספרת מריה, אם לשני ילדים, שהיא ובעלה מובטלים כבר כמעט שנתיים. היא לא לבד. מתוך 20% העניים ביותר ביוון, 27.1% מאחרים בקביעות בתשלומי המשכנתא או שכ"ד, ו-65.4% בתשלומי חשבונות. "פשוט אין כסף לזה. בשבילי זה או חשבונות או אוכל" אומרת מריה.
אחת המצוקות הגדולות ביותר של אזרחי יוון הוא המחסור החמור בעבודה. מאז תחילת משבר החוב היווני זינק אחוז האבטלה במדינה, והוא עומד היום על כ-23%, ובשיאו הגיע כמעט ל-30%. "האמת היא שהאבטלה גבוהה בהרבה מזה" מספר אזרח יווני "הרבה אנשים לא מדווחים על עצמם כמובטלים כי מאז הקיצוצים, הם הפסיקים לקבל דמי אבטלה אחרי שנה בלי עבודה. לא יוצא להם מזה כלום".
במסגרת אחת מהעסקאות עם נושותיה הסכימה יוון על קיצוץ בדמי האבטלה והחלת הגבלה של שנה שבסופה מופסק הסיוע הממשלתי. אך במציאות בה המשק היווני נמצא במגמת צמצום, והמדינה מקצצת את הוצאותיה במקום להשקיע, קצב ההצטמצמות גובר, עובדים נוספים מפוטרים והולכות ופוחתות האפשרויות למציאת עבודה. דבר זה ייצר מצב פרדוקסלי בו יותר יוונים נדחפים לעוני, וככל שמצבם גרוע יותר- כך פוחת הסיוע אותו מעניקה המדינה.
"המאבק נגד עוני קיצוני כנראה מעולם לא היה גבוה בסדר העדיפויות של יוון ונושותיה" נכתב בדו"ח האחרון של דיאנאוסיס, קבוצת מחקר אשר עוסקת במדיניות הרווחה היוונית. באופן עקבי דורשות נושותיה של יוון קיצוצים בסיוע אתו יכולה המדינה להעניק לחלשים ביותר. מאז תחילת המשבר אחוזי האבטלה זינקו לממדים חסרי תקדים, אך בעקבות הקיצוצים אחוז המובטלים הזכאים לסיוע מהמדינה קטן בחצי. בשנת 2015 דווח כי בעקבות הקיצוצים, פחות מ-10% מהמובטלים היו זכאים לסיוע מהמדינה. משמעות נתון זה הוא שמשפחות רבות נאלצו להתמודד עם מציאות בה, לעתים קרובות, אין הכנסה כלל. וככל שהקיצוצים בשירותי הרווחה ממשיכים, כך נעשה המצב גרוע יותר. ב-2015 חיו 75% מהמובטלים ביוון תחת "תנאי עוני קיצוני", לעומת 50% בשנת 2011.
כשאין כסף ומערכות הרווחה מקוצצות בקצב הולך וגובר, משפחות רבות נאלצות לוותר על מוצרי יסוד. וכמו תמיד במצבי משבר, הנפגעים המרכזיים הם החלשים ביותר. בשנת 2015 דווח כי 60% מהילדים סבלו מחוסר ביטחון תזונתי, כל ילד רביעי במדינה סבל ממחסור באוכל והתעלפות של ילדים מתת תזונה בכיתות הפכו לבעיה חמורה עבור מערכת החינוך. "בתי התמחוי עולים על גדותיהם" מספר כריסטוס סידריס, מתנדב בקליניקה אשר מעניקה סיוע רפואי בחינם. "יש ילדים שמגיעים ושוקלים חצי או שליש מהמשקל הנורמלי לגיל שלהם. הם נראים כמו ילדים מאפריקה שרואים בטלוויזיה. זה היה שוק גדול בשבילנו לראות את זה".
בהיעדר עבודה ודמי אבטלה, יוונים רבים מאוד מגיעים למצב בו הם נאלצים לוותר על דיור, ועוברים לגור ברחוב. כשני שליש ממחוסרי הבית באתונה הם אזרחים יוונים, ולא מהגרים, וכ-71% מהם איבדו את בתיהם בחמש השנים האחרונות, בעקבות הצנע. כמעט 22% איבדו את בתיהם בשנה האחרונה. בעבר ממשלת יוון סבסדה קניות בסופרמרקט למחוסרי בית, ע"י חלוקת קופונים במימונה. שירות זה קוצץ ב-2016, ולא נמצאה לו חלופה. "לפעמים מגיע אלינו בן אדם, ואנחנו מסתכלים עליו ואומרים שהוא נראה בסדר גמור" מספר כריסטוס, "אבל אז הוא פשוט אומר: אני רעב, אין לי בית ולא אכלתי כמה ימים".
קיצוץ בשירותי הבריאות- "אנשים נשלחים למות כי אין להם כסף"
מערכת הבריאות היוונית נמצאת גם היא בקריסה לאחר שנים של קיצוצים, אשר הותירו אותה כמעט ולא מתפקדת. עד לשנת 2011 סיפקה יוון לאזרחיה ביטוח בריאות כולל, עם מספר מיטות בבתי חולים גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות. לאחר תחילת המשבר דרשו נושותיה של יוון קיצוצים נרחבים בשירותי הבריאות הציבורית, כדי לחסוך בהוצאה. שירותים רבים הוסרו, ועפ"י תקנות חדשות שחוקקו, התנתה המדינה את שירותי הבריאות בעבודה. זאת אומרת שאזרח יווני שאיבד את עבודתו זכאי לשנתיים של גישה לשירותי הבריאות הציבוריים. לאחר שנתיים, אם לא מצא עבודה, הופסקה גישתו לשירותי בריאות.
אך במציאות של המיתון הגדול ביוון, אזרחים רבים מתקשים למצוא עבודה בכלל. האפשרות של יוונים אשר מוצאים את עצמם מובטלים במשך שנתיים לקנות שירותי בריאות פרטיים היא אפסית. כך, מופקרים יוונים רבים ללא יכולת קבלת טיפול רפואי כלל. ב-2014, לאחר מאבק ממושך, בוטל סעיף זה בחוק, אך מימון זה מגיע לא מהרחבת ההוצאה, אלא על חשבון תרופות ושירותים שהיו עד אז חלק מהשירות הציבורי.
"הרבה מאוד אנשים איבדו את שירותי הבריאות בגלל שלא מצאו עבודה במשך שנתיים. עד סוף שנת 2014 אנשים פשוט נשלחו למות אם לא היה להם כסף לשלם" כך מספר סידריס. "הייתה אישה אחת שהתינוקת שלה הוחזקה בחדר היולדות לאחר הלידה כי לא היה לה כסף לשלם על האשפוז. היה לנו מטופל אחר שלא היה מבוטח, אבל הוא הצליח איכשהו להיכנס לטיפול בכל זאת. הוא היה בדרך לניתוח בלב, ופתאום מגיע מנהל בית החולים וצועק : "הבן אדם הזה לא מבוטח, אין לו כסף לשלם על הטיפול, זה טיפול יקר, הוא צריך ללכת". והעיפו אותו משם בלי ניתוח".
אחוזי התמותה ביוון נמצאים היום בשיא חסר תקדים, ומזנקות מאז תחילת המשבר. נתוני התמותה קפצו כמעט ב-2.5%, והם גבוהים בהרבה מאחוזי התמותה בשאר אירופה. דבר זה נובע מעצם העובדה שאזרחים יוונים רבים לא מקבלים גישה כלל לשירותי בריאות. נתון קשה נוסף הוא הזינוק באחוזי ההתאבדות. בשנתיים האחרונות חל זינוק של 35% במקרי ההתאבדות ביוון.
"הרסו את המדינה שלנו בשביל הבנקים הגרמניים"
האיחוד האירופי מסרב להעניק ליוון שמיטת חובות על אף התעקשותה של קרן המטבע, הטוען כי ללא ויתור על חלק מהחובות, אין ליוון יכולת לצאת מהמשבר בזמן הנראה לעין. חלק גדול מחוב זה מוחזק ע"י בנקים בגרמניה וצרפת, שני מרכזים פיננסיים גדולים באירופה. הלוואה זו הוכיחה עצמה כרווחית מאוד בעבור לווים אלו, כשבשיאו הגיע ההחזר על האג"ח היווני ל-40%. ככל שיוון הולכת ומקצצת בהוצאותיה, ודוחפת אזרחים נוספים לעוני, היא מעבירה כסף שהיה מגיע לשירות היוונים בפועל ללווים.
תנאי חייהם של מרבית אזרחי יוון רק הולכים ומתדרדרים. הלווים טוענים כי החזר החובות, וצעדי הקיצוץ בהם הם תולים את הסיוע ליוון לצורך החזר חובות אלו, הם חיוניים לקיומה התקין של הכלכלה היוונית לאורך זמן. עם זאת, מדיניות זו גובה מחירים אנושיים עצומים. בינתיים נראה כי ממשלת יוון תמשיך להיכנע לדרישות הנושות, ויש לקוות כי במסגרת המו"מ בין האיחוד לבין הקרן, אשר ימשיך ככל הנראה רק לאחר הבחירות הקרובות בגרמניה, יצליחו נציגי הקרן להגיע לפשרה בה נמחקים חלקים מחובותיה של יוון, ומאפשרים למדינה להתחיל, סוף סוף, תהליך שיקום.
"עולה השאלה- האם האיחוד האירופי לא ידע שזה מה שיקרה? ברור שידע. לא הייתה אפשרות אחרת", קובע כריסטוס על המצוקה של היוונים תחת משטר הצנע. "את כל זה הם עשו בשירות הבנקים הגרמנים והצרפתיים, הם הרסו את המדינה שלנו בשבילם".
