ועדת הכספים קיימה היום (שלישי) דיון ראשון במתווה הסיוע לעסקים במבצע 'שאגת הארי'. יו"ר הועדה ח"כ חנוך מילביצקי אמר: "נקבע סעיף שיאפשר להחיל את הפיצויים מיידית במצבים דומים בעתיד".
במהלך הדיון עלתה דרישה מצד חברי כנסת ונציגי המגזר העסקי לתיקון מיידי של המתווה, והודגש כי המתווה הנוכחי אינו נותן מענה למציאות של לחימה מתמשכת. חברי כנסת וארגונים עסקיים דרשו העלאת תקרת הפיצויים, ומתן אפשרות לחשב את אובדן ההכנסות בהשוואה לשנת 2023, טרם השחיקה המצטברת של שנות הלחימה. כמו כן, דרשו תשלום מהיר של מקדמות.
לצד זאת, עלתה גם הדרישה לתיקון מתווה החל"ת בדגש על מציאת פיתרון לעובדים במגזר העסקי שנעדרו מעבודתם בחמשת הימים הראשונים של המבצע – אך שבו לעבוד עם פתיחתו מחדש של המשק בהתאם להנחיות הממשלה.
בעלי עסקים מענפי התיירות, המלונאות והמסעדנות, הצביעו על מצב קשה, על סף קריסה וחדלות פירעון. נציגי הענפים וחברי הכנסת, דרשו להרחיב את טווח הזכאות לפיצויים מורחבים גם ליישובים בטווח של עד 40 ק"מ, בהם טבריה וסובב כנרת, שספגו פגיעה קשה למרות אי-הכללתם במסלול ה"ספר" המקורי. לצד זאת, הדגיש יו"ר הוועדה כי לא יתאפשר מצב בו כספי הפיצויים ייעצרו אצל המעסיקים, ויש להבטיח מנגנון שיבטיח כי הסיוע יגיע ישירות לעובדים שפרנסתם נפגעה
דובי אמיתי יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "אני שומע כמה חשוב החוסן של המדינה בדגש על החוסן הכלכלי אבל כרגע המילה ריקה מתוכן, החוסן זה השתתפות הממשלה בעזרה למגזר העסקי וכמה שיותר מהר. אנחנו כבר אחרי חמישה שבועות של מלחמה ועדיין לא זז כלום. היום אמור להיגמר מתווה החל"ת, אפשר עוד היום לקדם מקדמות לבעלי עסקים".
"זה בלתי מתקבל על הדעת שמאות אלפי בעלי עסקים כרגע חיים בלי וודאות מינימלית" אמר רועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל וקרא אף הוא להסדרה קבועה של מנגנון פיצוי בעיתות חירום. "ענף התיירות והתרבות והמופעים כל הזמן נופלים בין הכיסאות, צריך לתת מענה למי שנשאר ביום שאחרי בלי פיצוי".
מנכ"ל משרד התיירות מיכאל יצחקוב הגיע לדיון והזהיר מפני קריסה של הענף, שנפגע פעם אחר פעם מאז משבר הקורונה ב-2020. "כשהיה צריך פינויים בתחילת המלחמה היינו שם, עכשיו 148 מלונות סגורים על כל המשתמע, 15% מעובדי הפריפריה הם במלונאות, עשרות אחוזים בטבריה מתפרנסים מתיירות". גם ראש העיר טבריה יוסי נעבה הדגיש את ההשפעה החמורה של סגירת התיירות הנכנסת על העיר. "אני מסתכל על העסקים ואף אחד לא מולם. בתי מלון גמורים והעסקים נסגרים אני מבקש שסובב כנרת יכללו במתווה הפיצויים ויכללו במסלול ספר או מחזורים כמו קו העימות".
סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות אדם בלומנברג הדגיש כי ישנם מאות אלפי עובדים שנפגעים בשל העובדה שחזרו לעבודה לאחר חמשת הימים בהם המשק כולו נסגר בהנחיית פיקוד העורף, ולפיכך אינם זכאים לדמי אבטלה בחל"ת עבור ימי היעדרותם – שכן דמי האבטלה הותנו בחל"ת רצוף של 10 ימים. באשר לטענת האוצר כי מסלול הוצאות שכר אמור לאפשר למעסיקים לשלם לעובדים אלו, הדגיש בלומנברג, כי מסלול זה מוגבל לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקלים. "60% מהעובדים במגזר העסקי מועסקים בחברות גדולות יותר, ולכן 60% מהעובדים במגזר העסקי אינם מכוסים על ידי מתווה ההקלות בחל"ת", אמר, והוסיף שמדובר בעובדים שספגו ירידה מינימלית של 25% בהכנסתם ערב הפסח, או שנדרשו לנצל ימי חופשה על חשבונם. בלומנברג הדגיש כי מתווה הפיצויים המוצע כעת אינו מחייב תשלום שכר לעובדים.
לאור הדברים פנה יו"ר הוועדה לאוצר והדגיש כי יעמוד על כך שעסק שמפוצה יתחייב לשלם לעובדים שנעדרו נוכח המלחמה: "לא יכול להיות שמשלמים פיצויי וזה לא מגיע לעובדים, הם צריכים לקבל את הכסף".
קרן אוחנה, מפורום הגנים הפרטיים הצביעה על כך שהגנים הפרטיים נסגרו בהוראת משרד החינוך, על אף שעל פי הנחיות פיקוד העורף יכולים היו להיות פתוחים. "אף אחד מהעובדים שלנו לא קיבלו את החל"ת המלא. אנחנו חווים פגיעה ישירה וסגורים בכפייה, אין לי יכולת לתת עוד שעות או להרחיב כמו שאר העסקים".
"במשרד האוצר מדברים על מאקרו כלכלה, אבל אנחנו במיקרו כלכלה ואצלנו המצב קשה מאוד" אמר רמי בז'ה, ראש פורום העצמאים מבית ההסתדרות: " אני לא רוצה לחיות במדינה בה הכלכלה חזקה והאנשים חלשים מאוד. אנחנו לא מבקשים חסדים אלא צדק, כי אנחנו היחידים שנחזיר לכם. ממשלת הליכוד נתנה מתווה סביר בקורונה ועל סמך זה החזרנו את הכלכלה לנתונים מהטובים בעולם, ושילמנו המון מיסים, לכן הכלכלה חזקה. תנו לנו, אנחנו נחזיר".
שאולי אמירה, בעל אולמות במרכז הארץ סיפר שכדי לשלם את ההוצאות המטורפות בתקופת המלחמה נאלץ לאבד את קורת הגג שלו ושל ילדיו. "אם עצמאי כמוני מרים דגל לבן, חצי שנה ש-420 העובדים שלי יקבלו דמי אבטלה זה 18 מיליון שקלים למדינה. הספקים שלא יקבלו כסף זה עוד כמה מיליונים". מאיר אלמקיאס, בעל אולם אירועים ומסעדה בטבריה סיפר: "אני הולך לחדלות פרעון, העובד מתקשר אלי בלילה ואומר לי אין לי במה להאכיל את הילדים. הבנקים רואים את אולמות האירועים והמסעדות כנטע זר, שלא מוכנים לתת לו שקל. קניתי את העסקים בשביל הבן שלי שישאר בעיר, אנחנו הולכים לחדלות פרעון והבן שלי החליט לעזוב את הארץ בגלל הדבר הזה. אני את שלי כבר הפסדתי, התרסקתי, אני מבקש את זה בשביל העובדים שלי, שאין להם כרגע פרנסה, ובשביל כל בעלי העסקים שנמצאים פה".
ח"כ ולדימיר בליאק אמר שכבר ביום הראשון למבצע פנה לשר האוצר וקרא לו להחיל את מתווה עם כלביא כמה שיותר מהר. "היה כבר אפשר להביא את המתווה בשבוע הראשון או השני של המלחמה, ולשלם כבר מקדמות לפני החג אבל הקואליציה החליטה לעסוק בדברים אחרים". ח"כ נאור שירי קרא לחוקק את המתווה כמתווה קבוע לזמני חירום, או לכל הפחות כהוראת שעה לחמש שנים שניתן יהיה להפעיל במהירות, כדי למנוע בעתיד עיכובים דומים.
"נראה לי שאנחנו חוזרים על אותו דיון הרבה מאוד פעמים, אני לא מבין למה משרד האוצר לא לוקח את כל הדיונים שהתקיימו כבר כאן, גם לגבי החקלאות והתיירות ומיישם", אמר יו"ר ועדת הכספים לשעבר ח"כ משה גפני. "זה עוול שאין כדוגמתו, הרי ברור שהיה צריך להגיע לפתרון שיכסה את כל אותן בעיות שהתעוררו במשך השנים, למה אי אפשר לקחת את מה שסוכם, להביא את זה כבר לפני כמה ימים, אני לא מבין למה צריך לחזור שוב על הדיון הזה".
