בג"ץ דן היום (רביעי) בעתירות להדחת בן גביר בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות הנשיא יצחק עמית, כשטענות מרכזיות נגד השר נוגעות לפגיעה בעצמאות המשטרה. עמית סיכם את הדיון: "הדיון שהתנהל כאן היום נרמל התבטאויות קשות מאוד בלשון המעטה של השר בן גביר. התבטאויות קשות מאוד. כשאומרים על בג"ץ – 'אתה שייך לישראל?' זאת לא ביקורת, זה משהו אחר. ושאומרים על שופטים שהם אויבים מבית – זאת לא ביקורת. הדיון הזה לא מנרמל את ההתבטאויות האלה – ללא קשר לתוצאת הדיון".
ההליך בעתירות נמשך כבר מספר חודשים, וב-4 בפברואר ניתן צו על תנאי למדינה לנמק מדוע בן גביר יושאר בתפקידו. השופט עופר גרוסקופף אמר שהחשש לפוליטיזציה של המשטרה חמור, אך שבית המשפט לא ידון בטענות אלו: "בגלל שזה עלול 'להוציא אותנו רע' בעיני חלק מהציבור, אנחנו מעדיפים שלא לדון ב'פוליטיזציה של המשטרה' כהגדרת העותרים".
לקראת הדיון בעתירה , שר המשפטים יריב לוין איים כי "להחלטות השופטים לא יהיה שום תוקף". לדבריו, "הדיון מתקיים בניגוד לחוק. הסמכות למנות או לפטר שר נתונה בחוק לראש הממשלה ולא לבית המשפט. ידידי השר בן גביר ימשיך לכהן בתפקידו, מתוקף הכרעת העם ואמון הכנסת".
הנשיא עמית הרחיק את ח"כ אלמוג כהן, לאחר שהתפרץ פעם אחר פעם לדברי השופטים בפתח הדיון. בהמשך הורחקו גם השרות עידית סילמן ומאי גולן וחברות הכנסת טלי גוטליב ולימור סון הר מלך. גוטליב הורחקה לאחר שהשופט עמית שאל את כלל השופטים בהרכב אם הם מאשרים את הרחקתה, והם הסכימו. במהלך הדיון אמר עמית: "כששר שאחראי על אכיפת החוק אומר על שופטים שהם אויבי אומה, אנחנו מתנרמלים לגמרי"".
בן גביר פתח קמפיין
השר בן גביר וחברי הכנסת ממפלגתו 'עוצמה יהודית' הגיעו לדיון, וכך גם פוליטיקאים מהליכוד, ועשרות פעילים משתי המפלגות. בן גביר פתח בקמפיין ונאם כשמאחוריו שילוט "דווקא בן גביר", ושלטים שהוציאו פעילים מטעמו: "זה הזמן להגיד לבג"ץ עד כאן".
בן גביר נשא הצהרה לתקשורת: "גלי בהרב מיארה אומרת שאני קובע מדיניות ומשנה את המשטרה. היא צודקת. גלי בהרב מיארה אומרת שאני מתערב במינויים, שמיניתי כבר יותר מאלף ומאה קצינים כדי ליישם את המדיניות שלי. היא צודקת גם בזה". בהמשך הוסיף: "מקווה מאוד שבית המשפט לא יגרור אותנו למשבר חוקתי. הדיקטטורה המשפטית תיפול".
ארגון 'תג מאיר', אחד העותרים בבג"ץ: "כל הסימנים מראים שבן גביר ותומכיו מתכננים להפוך את בית המשפט העליון לזירה של אלימות וכאוס ולמנוע דיון ענייני בעתירות. די בכך שעותרים ועורכי דין נאלצים להגיע לדיון מאובטחים ובהסתר כדי להבין לאן מכוון השר לכישלון לאומי".
השופט עמית: "נשענים על 16 תקדימים"
למרות שמדובר בדיון חריג, השופט עמית ציין כי היו 16 מקרים שבהם בית המשפט נדרש לדון בהעברת שרים מתפקידם. באחת העתירות האלו, נגד החלטת אריאל שרון כראש הממשלה לפטר שרים שהתנגדו לתוכנית ההתנתקות, ייצג השרים מי שמכהן כיום כמזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס. עמית אמר את הדברים בתגובה לטענות של נציגי הממשלה כי הדיון נעשה בחוסר סמכות, מכיוון שלשיטתם החלטות בנוגע למינוי או פיטורי שרים הן בסמכות הממשלה בלבד.
עמית אמר כי "כשעו"ד פוקס עתר בזמנו ובית המשפט דן בכך, איש לא נזעק, ציפור לא צייצה, שור לא געה והים לא זז ממקומו. אז לשאלת הסמכות, אנחנו נשענים על 16 תקדימים שמאפשרים לכל הפחות את עצם קיום הדיון".
לפי ראש הממשלה, שמיוצג באמצעות עו"ד מיכאל ראבילו, מינוי והדחת שרים הם בלב הסמכות של ראש הממשלה במשטר דמוקרטי. לטענתו, בית המשפט אינו יכול להחליף את שיקול דעתו של ראש הממשלה בשיקול דעתם של השופטים. בנוסף נטען כי אין שום הוראת חוק שמחייבת פיטורי שר בנסיבות הללו, וכי עתירות אלו הן ניסיון "לעקוף את רצון הבוחר", לדבריו, באמצעים משפטיים.
"המחלוקת פה היא האם השר הפר את מתווה העקרונות או לא", אמר עו"ד ראבילו, בהתייחס לסיכום בין בן גביר ליועמ"שית על "מתווה העקרונות" שקובע גבולות גזרה לפעולתו כשר. "השר טוען שהוא לא הפר את מתווה העקרונות, אלא הציג את עמדתו לראש הממשלה והוא קיבל אותה". עם זאת, ראבילו כתב בתשובתו גם כי "עצם הפרת מתווה העקרונות אינה עולה כדי עילה לפסילת השר".
נציגו של בן גביר: "אין היום תחנה משטרה שמפקדה לא מונה בידי השר"
השר בן גביר טוען ל"רדיפה פוליטית", וכי העתירות הן חלק ממהלך פוליטי רחב שנועד לסכל את יכולתו למשול ולבצע את הרפורמות שעבורן נבחר. הוא מיוצג בידי עו"ד דוד פטר, פאנליסט קבוע בערוץ 14.
לפי עו"ד פטר, תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה (הידוע כ"חוק בן גביר") מעניק לשר במפורש את הסמכות להתוות מדיניות, וכל פעולותיו נכנסות תחת הגדרה זו. את התיקון העביר בן גביר בחודש שבו נכנס לתפקיד, ובו הנחה להרחיב את סמכויות השר, והכפיף את המפכ"ל למרותו הישירה. בינואר 2025 בית המשפט העליון מתח ביקורת על התיקון, וקבע כי הוא מקנה לשר סמכויות חריגות ועבר בהליך חקיקה "לא מיטבי", אך לא פסל את החוק.
התעורר בבית המשפט נושא האפשרות לפשרה או לקביעה בסגנון סעיף 79א', המאפשר החלטה של בית המשפט ללא נימוק, בהסכמת שני הצדדים. עו"ד פטר התנגד לדיון בפשרה: "לא נסכים לכך שבית המשפט ידון בנהלים". הוא אמר כי לעותרים "קשה לראות שר שלא מממש את מדיניותו", וכי "אין היום תחנת משטרה בישראל שמפקדה לא מונה בידי השר".
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, העבירה את עמדתה, שבה היא טוענת כי השר חרג מסמכותו לקבוע מדיניות והחל לנהל את המשטרה באופן ישיר, תוך מתן הנחיות אופרטיביות למפקדים בשטח. "קיים חשש ממשי כי המשטרה משנה את פניה והופכת לגוף בעל צבע פוליטי, המזוהה עם השר המופקד עליה". בהרב-מיארה מדגישה כי לא מדובר באירוע בודד, אלא ברצף של פעולות שיוצרות תבנית בלתי חוקית. "הצטברה מסה קריטית של ראיות המלמדות על כך שהשר לביטחון לאומי פועל באופן עקבי ומתמשך בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקת בית המשפט העליון."
טענות להדחה שיטתית של קצינים "לעומתיים"
לפי טענות העותרים, השר בן גביר נותן הנחיות ישירות למפקדים בשטח, מתערב גם במינויים זוטרים, מתערב בניהול מחאות ובקבלת החלטות מבצעיות (בהן חסימת צירים או שימוש באמצעים לפיזור הפגנות). כך הופך לטענתם המשטרה ל"משטרה פוליטית" המשרתת את האג'נדה שלו, ואת קציני המשטרה למי שנדרשים למתן דין וחשבון לשר, ולא רק למפכ"ל או למפקדיהם הישירים.
בעתירה מדובר על כך שבן גביר ממנה בשיטתיות על בסיס נאמנות אישית, כמו במקרה של רפ"ק רינת סבן. בן גביר החליט תחילה על קידומה, אך לאחר שהעידה במשפט נתניהו, בעדות שאתגרה את ראש הממשלה, בן גביר מנע את הקידום. נטען שבן גביר מעכב או מדיח באופן שיטתי קצינים הנתפסים כ"לעומתיים", ובכך פוגע במקצועיות שדרת הפיקוד. בעניין זה, נכתב כי בן גביר התעלם מצו ביניים קודם של בג"ץ שאסר עליו לתת הנחיות אופרטיביות למשטרה בנוגע להפגנות, ונטען לביזיון בית המשפט.
את העתירה הגישו שורת אנשים פרטיים שמזוהים עם ארגוני המחאה השונים למען הדמוקרטיה, בהם גלעד כהן, מיכל הדס, גדעון אביטל-אפשטיין ואורני פטרושקה. מייצגים אותם עורכי דין שמרבים לייצג מטרות הקשורות למחאות: גלעד ברנע, נאוה פינצ'וק-אלכסנדר, מורן סבוראי, מירי גרוס-הורן, דניאל חקלאי, וגלעד הכהן שמייצג את עצמו.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קראה בתחילת מרץ לבג"ץ לקבל את העתירות, וקבעה כי "מדובר במקרה חריג וחמור באופן קיצוני. הסכנה לערכי הדמוקרטיה וליכולתה של המשטרה להוסיף ולתפקד כגוף ממלכתי היא קרובה, ממשית וחסרת תקדים". בתגובה לעתירה מטעם הממשלה וראשה בנימין נתניהו, שהוגשה לפני כחודש, נכתב כי הדרישה לפטר את בן גביר היא "התערבות חריגה וקיצונית".
סער: "בהרב-מיארה דוחפת בכוח למשבר חוקתי"
שר החוץ גדעון סער טען כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שאותה כינה "היועצת המשפטית לממשלה" במרכאות בשל רצון הממשלה לפטרה, "דוחפת בכל הכוח ובחוסר אחריות למשבר חוקתי". לדבריו "היא מציגה בפני בית המשפט עמדה קיצונית, לדעתי בכוונה. התרשמותי היא שהיא נחושה לכפות עימות בין הממשלה לבית המשפט העליון". סער אמר כי בהרב-מיארה, שאותה מינה לתפקידה כשכיהן כשר משפטים, "מעוניינת להציב את ראש הממשלה בין הפטיש לסדן – בדילמה של ציות לפסק דין שכולל פגיעה קשה וישירה בראש מפלגה שהוא שותף פוליטי לה, ללא עילה בדין".
יו"ר 'הדמוקרטים' יאיר גולן הגיב לאיומו של לוין, ואמר כי "שר משפטים שמודיע מראש שלא יציית לבית המשפט הוא לא שר, הוא עבריין. לוין ובן גביר מתנהגים כחברי כנופיה".
