מנהיג סין, שי ג'ינפינג, התייחס לראשונה למלחמה באיראן אתמול (שלישי), כשאמר שהעולם אינו יכול להסתכן בחזרה ל"חוק הג'ונגל". הוא לא הזכיר את ארה"ב או את הנשיא דונלד טראמפ. בפגישה עם נסיך הכתר של אבו דאבי, שייח' ח'אלד בן מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, שאותו ארח שי השבוע, הוסיף הנשיא כי "כדי לשמר את הסמכות של שלטון החוק הבינלאומי, איננו יכולים להשתמש בו רק כשנוח לנו ולזנוח אותו כשזה לא נוח", ושוב לא הזכיר את טראמפ.

מימין: נשיא סין שי ג'ינפינג ונסיך הכתר של אבו דאבי, שייח' ח'אלד בן מוחמד בן זאיד אאל נהיאן (צילום: רשתות חברתיות)

עם זאת, כשבייג'ינג הצהירה יממה קודם לכן שהמצור האמריקאי על הנפט האיראני שמיוצא דרך מצר הורמוז הוא צעד "מסוכן וחסר אחריות" והאשימה את ארה"ב ב"הסלמת המתיחות, החרפת העימות וסיכון המעבר הבטוח במצר", אפשר היה לראות בכך איתות לא מרומז לחוסר שביעות רצונו של שי מהמצב – מה שעשוי לסכן את הדטנט ששורר באחרונה בין סין לארה"ב.

'לא לנענע את הסירה'

טראמפ צפוי להגיע לביקור בסין בעוד חודש. זהו ביקור חשוב ביותר שנדחה כבר פעם אחת בשל המלחמה באיראן – והבית הלבן אינו מעוניין לדחותו שוב. על פי דיווח ב'פוליטיקו', טראמפ רוצה שהביקור שלו בבייג'ינג יוגדר כניצחון, וזה יעד כה חשוב לו עד כי גורמי ממשל קיבלו הוראות ברורות 'לא לנענע את הסירה' עד אותו מפגש.

על פי מקורות יודעי דבר, שר האוצר סקוט בסנט וסגן ראש הסגל בבית הלבן, סטיבן מילר, אחראים על אכיפת ההוראות על מנת למנוע מתיחות כלשהי במהלך הביקור עצמו.

ואכן כשטראמפ התייחס באחרונה למידע שנמצא בידי סוכנויות מודיעין אמריקאיות, ולפיו סין ככל הנראה שלחה משלוח של טילי כתף לאיראן לשימוש במהלך הלחימה מול ישראל וארה"ב, הוא דיבר בשלווה יחסית. "אני בספק שהם יעשו זאת", הוא אמר והוסיף כי אם המידע נכון, הוא לא יהסס להטיל מכס בסך 50% על הייצוא הסיני לארה"ב – אמירה 'לעוסה' שהשמיע כבר בעבר כמה פעמים בנוגע לכל מדינה שהפרה את רצונו בצורה כלשהי.

טילים בליסטיים מוצגים בפארק בטהרן, ינואר 2026. אחת האפשרויות שטראמפ שוקל לפי הדיווח: תקיפת אתר טילים בליסטיים באיראן (צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)

גם דיווח ב"פייננשל טיימס" שטען כי משמרות המהפכה הסתייעו בלוויין סיני בתקיפות נגד בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון, ודיווח ב-CNN שלפיו סין נערכת לשלוח מערכות הגנה אווירית לאיראן (שאותו הכחישו בבייג'ינג), לא זכו לתגובה רועמת – סימן לכך שטראמפ, שידוע בכך שאינו חוסך את שבטו ממי שמעז להרגיז אותו, אינו מעוניין לסכן את הסכם הסחר שעליו הוא רוצה לחתום עם סין, שלתפישתו יחזק את האינטרסים הכלכליים של ארה"ב.

"חייבים להגיע לאיזה סוג של איזון סחר"

על פי 'ניו יורק טיימס', שגריר ארה"ב לסין, דיוויד פרדו, נכח אמש בחדר הסגלגל בדיון על הביקור הקרב. לדברי גורמים המעורים בנושא, בעוד הסוגיות הכלכליות לא הציבו בעיה מיוחדת בדיון, בנוגע לסוגיות ביטחוניות מרכזיות כמו עתידה של טייוואן (שאליה סין לוטשת עיניים כבר שנים), מאגר הנשק הגרעיני של סין או המריבה על ים סין הדרומי שמהווה עורק סחר עולמי מרכזי, לא חלה התקדמות רבה (האזור הוא מוקד של סכסוך טריטוריאלי מורכב, בעיקר בין סין לווייטנאם, הפיליפינים ומלזיה, כאשר סין טוענת לבעלות על רובו ומרחיבה שם בהדרגה את הנוכחות הצבאית שלה.

אם בבית הלבן לא יודעים מהי המדיניות ביחס לסוגיות האלה, לא ברור כיצד תתנהל השיחה בין שי לטראמפ על חסימת מצר הורמוז – אם המצור יהיה עדיין בתוקף בעת הביקור – שדרכו עובר שליש מייבוא הנפט הגולמי של סין. לא ברור גם מה יקרה במהלך שיחה בנוגע למתקפה האמריקאית על איראן ועל ונצואלה, כמו גם על האיומים בנוגע לקובה – שלוש מדינות שמקורבות לסין.

ניקולאס מדורו, נשיא ונצואלה לשעבר, מגיע לבית המשפט במנהטן (AP)

מהלכים אמריקאיים מסוג זה אמנם מעוגנים ב'דוקטרינת מונרו' (שהוכרזה ב-1823 על ידי הנשיא ג'יימס מונרו, ולפיה ארה"ב רואה בחצי הכדור המערבי תחום ההשפעה שלה). זוהי דוקטרינה של השפעה אזורית ולא ניסיון לשלוט בעולם כולו, שטראמפ ככל הנראה מסכים איתה – הוא אף העניק לה שם חדש 'דוקטרינת דונרו' – על שמו.

עם זאת, שמירה על ההגמוניה האמריקאית באזור כרוכה באופן שאי אפשר לנתק בהתנגדות להשפעה הסינית ההולכת וגדלה, מה שעלול לערער את היציבות הנוכחית ביחסי ארה"ב-סין, שעליה רוצה טראמפ לסמוך במהלך הביקור בבייג'ינג.

"לנשיא יש חזון ברור מאוד שלפיו סין היא איום ארוך טווח, אך בטווח הקרוב, אנחנו חייבים למצוא דרך להגיע לאיזה סוג של איזון סחר איתם שמגן על האינטרסים שלנו ומעניק לנו זמן להקשיח את עצמנו ולהפוך לחסינים יותר, כך שנוכל להתנגד לכפייה הכלכלית שלהם. והאמת, גם כדי לעשות סדר בבית מהבחינה התעשייתית והצבאית", אמר אלכסנדר גריי, לשעבר ראש הסגל של המועצה לביטחון לאומי של טראמפ ל'פוליטיקו'.

יריבה ששמחה לנצל כל פתח שנקרה בדרכה

הבעיה של טראמפ היא שהגישה הכלכלית שלו כבר אינה מספקת את כל אנשי הנשיא, ובמיוחד לא את מי שרואה בסין יריבה ששמחה לנצל כל פתח שנקרה בדרכה. תפישה נצית זאת, שאותה חולקים גם סגנו ג'יי.די. ואנס, שר החוץ מרקו רוביו וחברים אחרים במפלגה הרפובליקנית, מבוססת גם על העובדה שסין מסייעת לאיראן מבחינה צבאית באופן עקיף במשך שני העשורים אחרונים.

מכירות נשק מסין לאיראן הגיעו לשיא בשנות ה-80 אך נדמה כי נעלמו בשנות האלפיים במסגרת הציות לאמברגו של האו"ם ולסנקציות האמריקאיות על איראן. ב-2006, האו"ם הטיל סנקציות על תוכניות הגרעין והטילים של איראן. סין הצביעה בעד ההחלטה ונמנעה ממכירות נשק רשמיות.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מציג מסמך הקשור להסכם בין רואנדה לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, לצידו שרת החוץ של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו תרז קייקוואמבה ווגנר (מימין), מזכיר המדינה מרקו רוביו, סגן הנשיא ג'י די ואנס, שר החוץ של רואנדה אוליבייה נדוהונגירה (צילום: AP Photo/Manuel Balce Ceneta)

עם זאת, מ-2015, סין החלה להעמיק את היחסים האסטרטגיים עם מדינות המפרץ הפרסי, כולל סעודיה ואיחוד האמירויות – יריבות של איראן – אך גם עם קטאר – שמשתפת פעולה עם איראן.

בייג'ינג החלה לספק לטהרן טכנולוגיות ורכיבים שונים שבהם אפשר להשתמש למטרות אזרחיות וצבאיות, שבסופו של דבר ערו למדינה האסלמיסטית להגדיל את מאגר הטילים והכטב"מים שלה – סיוע שהתגלה קריטי עבור איראן שהסתמכה במלחמה על סוגי הנשק האלה כדי לתקוף את ישראל, את השכנות במפרץ ובסיסים אמריקאיים באזור.

ב-2025, משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על חברות בסין ובהונג קונג שלטענתו סיפקו חלקים ורכיבים בעבור הטילים והכטב"מים האיראניים. אך כעת גובר החשש בבית הלבן כי איראן משתמשת גם במערכת הניווט הלוויינית הסינית BeiDou , חלופה ל-GPS האמריקאית, למטרות צבאיות (כפי שדווח ב'פייננשל טיימס').

"אני סבור שארה"ב אינה עושה את כל מה שהיא יכולה. נראה שלא מבינים בממשל שכשסין רואה דלת פתוחה, היא מתפרצת פנימה וממשיכה לדחוף", אמר אחד המקורות ל'פוליטיקו'. "כך שאם היא חשה חוסר נחישות או רכות מסוימת בצד האמריקאי, היא תראה בכך הזדמנות". אל מול האיום העיקש הזה, יש הסבורים כי טראמפ בתפישתו ה'קיסינג'רית' נשאר מאחור – ואולי אף מסכן את האינטרסים של ארה"ב.