מבקר המדינה קובע כי הממשלה לא נערכה למצב חרום בתעופה הציבורית, ולא ניצלה את כוחה בשוק התעופה כדי למנוע עלייה דרמטית במחירי הטיסות והמטענים. עיקר הביקורת בוצעה בתקופה שלפני מבצעי 'שאגת הארי' ו'עם כלביא', בין דצמבר 2024 למרץ 2025, ובדיקות נקודתיות בוצעו גם במהלך 'עם כלביא'.

לפי הדו"ח, שפורסם היום (רביעי), מרבית הטיסות בוצעו בידי חברות ישראליות בשל המצב הביטחוני, אולם מספר הטיסות בהן היה מוגבל, והמחירים זינקו. מחירי הטיסות עלו בשיעור של כ-27% בין 2022 ל-2025. גם מחירי השינוע של סחורות אוויריות טיפסו: בשיעור של 34% עבור סחורות מארצות הברית, ובשיעור של 76% עבור סחורות מאירופה, תוך שנה בלבד (בין 2023 ל-2024).

הדו"ח מאשים את המדינה כי על אף שסייעה באופן מאסיבי לחברות התעופה הישראליות בשנים שלאחר הקורונה, לא וידאה שתקבל תמורה לכך, ולא ניצלה את כוחה מול החברות להגנה על הצרכנים. זאת, על אף שבמהלך שנות הקורונה השתתפה במימון חלק מהטיסות בשיעור של כ-95%, ועל אף שבתקופת המלחמה גדלו מספרי הנוסעים בחברות אלו עלה בשיעור של 19%-45%.

כמו כן, לא נעשה שום ניסיון רציני להשתמש ב"מניית הזהב" של המדינה בחברת אל-על, שמספר נוסעיה גדל ב-1.3 מיליון במהלך המלחמה, כדי למתן את עליות המחירים. מצב זה מעלה, על פי הדו"ח, שאלות חמורות לגבי אופן ההפרטה של אל-על, שהיה אמור לשמור על האינטרסים ועל עצמאות התעופה של ישראל, ועל היקף מעורבותה של המדינה בשוק התעופה.

הגופים הממונים לא התערבו

הדו"ח מפנה אצבע מאשימה גם כלפי רשות התחרות, שעד סוף התקופה הנסקרת, כשנה ורבע לאחר תחילת הבדיקות בתחום, לא סיימה לבחון את העלייה במחירי הטיסות. גם הרשות להגנת הצרכן, על אף שהתריעה שהמלחמה תגרום לעלייה דרמטית במחירי התעופה, החלה לבחון את הענף רק בספטמבר 2024, כמעט שנה לאחר פרוץ המלחמה. כמו כן, הדוח טוען כי על אף אזהרה זו, חודשיים לאחר מכן, בנובמבר 2024, פרסמה הרשות להגנת הצרכן רשימה של כ-20 שירותים חיוניים שיש לפקח על מחירם במצבי חירום- ולא כללה בתוכם את מחירי הטיסות.

גם משרד התחבורה, שאחראי ישירות על תחום התעופה והמחירים בו, ספג ביקורת על חוסר מעורבותו. זאת על אף שבידו עמד כלי ממשי שנוצר למצב זה: הפעלת סעיף 9א לחוק שירותי תעופה בעת חירום, שמסדיר פיצויים עבור נוסעים שטיסותיהם בוטלו, ויכול היה למתן את העלויות שהושתו על נוסעים אלו ברכישת כרטיסים חדשים.

לא ניתן מענה למי ש"נתקעו" בחו"ל

אחד הכשלים המרכזיים שעליהם מצביע הדו"ח הוא היעדר מנגנונים לשעת חירום בתחום הטיסות. על פי הדו"ח,  ערב מלחמת חרבות ברזל לא היו לרשות החרום הלאומית, משרד התחבורה או רשות שדות התעופה תוכניות חירום או נוהל מסודר להתנהלות במלחמה. היו רק הערות נקודתיות לגבי הגופים שיגבשו התנהלות ברגע האמת. על פי המלחמה, גם במשך המלחמה לא גובש נוהל מסודר, ונוהל כזה נותר חסר עם סיום הביקורת במרץ 2025.

כמו כן, ערב מלחמות חרבות ברזל לא היה לרשות שדות התעופה ובמשרד התחבורה אף נוהל להשבתם בחירום של משרתי מילואים ושל עובדים חשובים למשק כמו רופאים ומדענים. לפי הדו"ח, נוהל כזה נקבע רק במרץ 2024, כחצי שנה לתוך המלחמה, כך שעד אז סדר החזרה לישראל היה רק על פי יכולת כלכלית או מוטיבציה אישית.

חמור מכך: במשרד התחבורה וברשות התעופה האזרחית (רת"א) את השוהים בחו"ל כיצד להתנהל, ולא פרסמו דרכי הגעה אפשריות – אפילו לקראת 'עם כלביא', מבצע שישראל יזמה וידעה עליו מראש. הנוסעים נאלצו להסתדר לבדם במגוון דרכי הגעה יצירתיות, כולל הפלגה בספינות והגעה דרך עקבה וטאבה, מה שבמקרים רבים היה כרוך בעלויות גבוהות והתברר כלא יעיל. רק ב-18 ביוני 2025, במהלך 'עם כלביא', התקבלה החלטת ממשלה שחייבה את משרד התחבורה להתחיל במבצע 'חזרה בטוחה', שהביא להסדרה מסוימת בשלל נושאים אלו.

הדוח מאשים את רת"א ומשרד התחבורה כי לא דאגו למדיניות פיצוי ברורה לנוסעים שטיסותיהם בוטלו, וכן כי לא דאגו להפעיל מוקד שינחה את האזרחים. גם תיקון חוק התעופה האווירית, שאמור לאפשר את פיצויים של נוסעים וחברות עקב הביטול, נמשך זמן רב מאוד, ולא הסתיים עד היום. בדו"ח מצוין כי בתקופת הקורונה תיקון דומה ארך 3 חודשים בלבד.

לרשות שדות התעופה חסרים עובדים וכסף

הדו"ח מתייחס למצבה הבעייתי של רשות שדות התעופה, ולטיפול הלוקה בחסר של משרד התחבורה בו. בין היתר, נמצא כי חלק גדול מכוח האדם המומחה של הרשות, כ-300 טייסים ואנשי צוות, שירתו במילואים ב-2024, חלקם לפרקי זמן ארוכים. הדבר פגע מאוד בכוח האדם של הרשות. על אף שהבעיה הוצגה למפקד חיל האוויר עוד ב-2024, נכון לסיום הביקורת לא הוצע פתרון.

בעיות נוספות נוגעות למצבה הכלכלי של הרשות, שרווחיה ירדו ב-782 מיליון שקלים ב-2024 לעומת 2023, ירידה של כ-18%. מצב זה הביא גם לפגיעה משמעותית ביתרותיה של החברה. למרות זאת, במשרד האוצר לא אישרו לרשות לדחות את העברת התמלוגים שלה למדינה, מה שפגע במצבה עוד יותר.

משרד התחבורה: "האוצר סירב להשתתף בפיצוי הנוסעים"

בתגובה מסר משרד התחבורה מפורטת מאוד, שעיקריה: "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מודה למבקר המדינה על פרסום הדו"ח החשוב בנושא היערכות ענף התעופה למצבי חירום. כפי שציין מבקר המדינה בדו"ח עצמו, 'משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעילות רת״א בניהול התעופה במלחמה'."

"יודגש כי מדובר בדו"ח שנכתב במרץ 2025, ומאז פרסומו ניהלה מדינת ישראל בהצלחה אדירה שני מבצעים משמעותיים בתחום התעופה בחירום, במסגרתם הוכיח ענף התעופה הישראלי את יכולותיו המבצעיות, את עמידותו ואת רציפות התפקוד גם בתנאי חירום מורכבים ומתמשכים. ניסיון זה ממחיש כי חלק מהסוגיות והתרחישים המצוינים בדו"ח כבר קיבלו מענה בפועל.

"לעניין סוגיית כוח האדם, המשרד פועל באופן שוטף ובשגרה מול מערכת הביטחון, תוך מתן קדימות לצרכיה בכל הנוגע למצבת כוח האדם. באשר לחוק שירותי התעופה, יודגש כי התיקונים שנעשו עד כה ניתנו כמענה נקודתי לצרכים שעלו בזמן אמת, ועם זאת, המשרד מקבל את המלצת המבקר שלפיה נדרש לקדם הסדר קבוע ומוסדר בחקיקה.

"לעניין מניית הזהב, יצוין כי צו האינטרסים של המדינה לא נמצא רלוונטי ליישום במסגרת תקופת הלחימה, וכי הסכמי ההפעלה של חברות התעופה אינם מהווים את המסגרת החוקית המתאימה להסדרת סמכויות הממשלה בשעת חירום. בהתאם לכך, לא ניתן לעגן את ההמלצות בהקשר זה במסגרת הסכמים אלה, שכן סמכויות המדינה בעת חירום מוסדרות בחקיקה ייעודית. עוד יודגש כי מניית הזהב אינה מהווה כלי רלוונטי במתכונתה הנוכחית, וכי לעמדת המשרד אין צורך בהרחבתה לשמירה על האינטרס הציבורי, בין היתר נוכח יכולתן של חברות התעופה להמשיך ולנהל את פעילותן גם בתקופות חירום.

"לעניין סעיף 9א לחוק שירותי התעופה המוזכר בדו"ח, השרה מירי רגב הבהירה במספר הזדמנויות כי אין זה נכון להשית את עיקר הנטל הכלכלי על הציבור, וסברה כי על המדינה לשאת בחלק מהעלות, כך שתגובש חלוקה מאוזנת בין חברות התעופה, המדינה והאזרחים. עמדה זו זכתה לתמיכת חברי ועדת הכלכלה ולתהודה רחבה בדיונים מקצועיים שנערכו בנושא. עם זאת, על אף דיונים רבים שהתקיימו בוועדת הכלכלה ומחוצה לה, משרד האוצר סירב לקחת חלק במנגנון הפיצוי, ומשכך טרם גובש מתווה הכולל השתתפות מדינתית".