הדולר ירד היום (רביעי) מתחת ל-3 שקלים, לראשונה מאז שנות ה-90. שער הדולר נמצא בשנה האחרונה במגמת ירידה, מתוך שילוב של התחזקות הביקוש לשקל ומדיניות ארצות הברית. בימים אלה הדולר נחלש מול מטבעות ברחבי העולם בשל המלחמה בין ארצות הברית ואיראן.

ירידה בשער הדולר מקשה על התעשייה הישראלית וכן על עסקים המייצאים שירותים, ובראשם שירותי הייטק. ירידה בשער הדולר פוגעת ישירות בהכנסות, כשמרבית העלויות (למשל, שכר עובדים, חומרי גלם מישראל ותשלומים על מבנים) הן בשקלים, ולכן לא יורדות.

ירידת הדולר גם מוזילה את עלות הייבוא. הדבר מקל על יצרנים המייבאים חומרי גלם לישראל, אך גם מקשה עליהם להתחרות בשוק המקומי – שכן לצרכן הישראלי נעשה זול יותר לקנות מוצרים מיובאים. עבור חברות הייטק ישראליות, העסקת עובדים במדינות זרות, שמקבלים שכר בדולרים, נעשית משתלמת לעומת העסקת ישראלים המשתכרים בשקלים.

בנק ישראל, שאמון על שער המטבע המקומי, ממעט להתערב בשינויים בשער, ומעדיף שייקבע לפי השוק.

"מתכון להסטת השקעות החוצה"

נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי (נובו), מזהיר מסכנות ירידת הדולר לתעשייה הישראלית. "דולר חלש שותה את הרווחיות של היצואנים. ירידה של קרוב ל‑20% בשער החליפין מוחקת לחלוטין שיעורי רווח. המשמעות היא פגיעה ישירה במפעלים ובמקומות עבודה". סקר של התאחדות התעשיינים מלפני חודשיים מצא כי 63% מהתעשיינים דיווחו על צפי לירידה בהכנסות כתוצאה מייסוף (התחזקות) השקל, וכי 79% צופים ירידה ברווח הגולמי.

"ההכנסות בדולר נשחקות", מסביר נובוגרוצקי, "וההוצאות בשקל רק עולות: שכר, ארנונה, אנרגיה ומיסים עקיפים. אי אפשר לנהל כך תעשייה יצרנית". לדבריו, לא רק תעשייה מסורתית אלא גם ענפי ההיי-טק ופעילות החברות הרב לאומיות בסיכון מייסוף השקל. "שקל חזק הופך את ישראל ליקרה במונחי דולר. בדו"חות של מטות בחו״ל, עלויות השכר והשכירות בישראל קופצות בעשרות אחוזים. זה מתכון ברור לצמצום פעילות, רילוקיישן והסטת השקעות החוצה". בסקר נמצא גם כי 40% מהחברות דיווחו על כוונה לצמצם פעילות בישראל ולהעביר ייצור לחו"ל.

נובו מזהיר מהשילוב של המשך ירידה הדולר עם ריבית בנק ישראל הגבוהה: "נדרשת מדיניות עקבית וברורה לחיזוק הייצור המקומי, הרחבת רכש כחול‑לבן, סיוע אמיתי ליצואנים והפחתת לחצים רגולטוריים. בלי זה, הנזק רק יעמיק". לפי חישוב של התאחדות התעשיינים, המשך הירידה בשער הדולר צפויה להביא לירידה ב-31.5 מיליארד שקלים בייצוא, 16.5 מיליארד בתוצר ו-3 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה.