המלחמה בה נהרגו הכי הרבה אזרחים בשנה החולפת, ובכל אחת משלוש השנים האחרונות, נערכת בסודן. הטלגרף הבריטי ניתח נתונים ממלחמת האזרחים במדינה, שאתמול צוינו שלוש שנים לפריצתה. הנתונים חושפים שלא רק שמדובר בסכסוך הקטלני וההרסני ביותר כיום ברחבי העולם – יותר מהמלחמה בעזה, באוקראינה ובסוריה, אלא שהוא הולך ומחמיר.

במשך שלוש שנים, מלחמת אזרחים בסודן גרמה לסבל בקנה מידה בלתי נתפס. המלחמה, המאופיינת בטבח, עקירה של מיליונים בכפייה, הרעבה והתקפות על שירותי בריאות, תוארה זה מכבר על ידי האו"ם כ"משבר ההומניטרי החמור ביותר בעולם", וארצות הברית וכמה מדינות נוספות הבהירו שהכוחות המורדים מבצעים רצח עם בדארפור – אותו החבל שבו התרחש רצח עם בתחילת המאה ה-21.

אלא שלמרות חומרת המצב בסודן, הסיקור התקשורתי של המתרחש בה נותר בשוליים של התקשורת העולמית. מחאות בנוגע למעשי הטבח שמתחוללים בה נדירות עד לא קיימות. בטלגרף מצביעים על חוסר פרופורציות עצום בסיקור העולמי, בו התרחשויות מאוקראינה, עזה וכעת גם מאיראן שובות את כל הקשב, בעוד האירועים בסודן אינם מסוקרים.

לפי הניתוח של הטלגרף, שמתבסס על הערכה 'שמרנית' של מספר ההרוגים, יותר אזרחים מתו בכל שנה של מלחמת האזרחים בסודן מאשר בכל סכסוך אחר בשנים האחרונות – 50 אלף הרוגים בשנה, למשך שלוש שנים. המספר הזה גבוה מהמלחמה בעזה (שבה, לפי הערכת משרד הבריאות הפלסטיני בעזה נהרגו כ-75 אלף אזרחים, כלומר, כ-30 אלף הרוגים בשנה), ממלחמת רוסיה-אוקראינה (כ-3,800 הרוגים בשנה), ממלחמת האזרחים בסוריה (16,772 הרוגים בשנה, במשך 15 שנות מלחמת האזרחים) וממלחמת האזרחים במיאנמר (1,722 הרוגים בשנה) וכן מהמלחמה באיראן, שעליה לא נכללו נתונים בכתבה.

בין 150 ל-400 אלף אזרחים נהרגו, או הרבה יותר

ההערכות לגבי מספר ההרוגים בשלוש שנות המלחמה בסודן אינן אחידות. ארגוני סיוע רבים, כולל פקידי האו"ם, אומרים שהסכסוך גבה כ-150 אלף קורבנות. באוגוסט בשנה שעברה אמר טום פריילו, שליח ארה"ב לשעבר לסודן, שהוא מאמין שמספר ההרוגים עבר את ה-400 אלף. אולם מומחים רבים מסתייגים ממספרים אלה, וטוענים כי ייתכן שלעולם לא יהיה ניתן לדעת את המספר האמיתי, שעשוי להיות גדול בהרבה גם מההערכות השונות. כך היה גם בסבב הקודם של רצח העם בדארפור, בין השנים 2003 ל-2011, אז ההערכות נעו בין 300 אלף קורבנות לחצי מיליון, אולם מומחים עצמאיים שחקרו זאת על בסיס עדויות ודיווחים מקומיים טענו שהמספר האמיתי הוא בין חצי מיליון למיליון קורבנות, אך לא ניתן לאמתו.

נתנאל ריימונד, המנהל בפועל של מעבדת המחקר ההומניטרי של אוניברסיטת ייל, הציג את המספר 400 אלף עוד לפני הטבח של עשרות אלפים באל-פאשר בסוף השנה שעברה. ריימונד הקדיש זמן רב לחקר הזוועות שבוצעו בסודן. הוא וצוותו סייעו לחשוף את הטבח באל-פאשר, תוך שימוש בתמונות לוויין כדי לחשוף את ממדי ההרג, תוך זיהוי כתמי חול ספוגים בדם וערימות גופות גדולות כל כך, שהיו גלויות מהחלל.

אבל אפילו לריימונד אין דרך לדעת מהו המספר האמיתי של אנשים בסודן. "אני צופה באנשים מתים בצד הדרך מהחלל. אין לי דרך להעריך כמה גופות יש שם. זה לא אפשרי", אמר ל'טלגרף'. ההערכות שבהן משתמשים בדרך כלל ארגוני סיוע ותקשורת בינלאומית לדבריו מיושנות מאוד. "יש מספר מלפני שלוש שנים […] ואנחנו חוזרים עליו שוב ושוב כי אין לנו מספר אחד".

חלק ניכר מהבלבול סביב מספר ההרוגים בסודן נובע מהקושי להוציא מידע מהמדינה – שני הצדדים מונעים כל גישה לתקשורת באזורים שבשליטתם, ושניהם מטשטשים ראיות להרג המוני. אבל זה נובע גם מהאופי המורכב של הסכסוך – בנוסף לאלימות, סודנים רבים מתים מרעב ומחלות בשל המלחמה. בהיעדר נתונים אמינים, חוקרים מסוימים פנו למודלים סטטיסטיים.

מחקר של בית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון, שפורסם בנובמבר 2024, העריך כי לפחות 61,202 בני אדם מתו במדינת חרטום לבדה ב-14 החודשים הראשונים של המלחמה. "פעולה נגד אלימות מזוינת" (AOAV), ארגון צדקה בריטי העוקב אחר נפגעים אזרחיים בסכסוכים, אוסף נתונים על מספר הנפגעים באירועי פיצוצים – תקיפות כטב"מים, הפגזות ארטילריות או התקפות אחרות הכוללות נשק כבד.

כלי הנשק המרכזיים: כטב"מים ואלימות מינית

גם כאן, מסתבר שמספר הקורבנות בסודן גדול בפער ניכר מיתר הסכסוכים בעולם. השנה שעברה (2025) הייתה הגרועה ביותר, עם ממוצע של כ-25 אזרחים שנהרגו בכל אירוע של פיצוץ.

"האיום הגדול ביותר על אזרחים כעת הוא תקיפות כטב"מים", אמר ריימונד, והוסיף כי ארגון ה-RSF בפרט פיתח את הטקטיקות שלו, תוך שימוש בכטב"מים כדי לתמוך במצור על ערים סודניות.

בנוסף למתקפות כטב"מים חשפו ארגוני זכויות אדם עדויות רבות על שימוש באלימות מינית נגד נשים וילדות ככלי לחימה בסודן. חברי ה-RSF בפרט הואשמו בשימוש באונס כנשק מלחמה, כדי להטיל אימה על נשים ועל קהילותיהן.

בדו"ח גדול שפרסם בחודש שעבר ארגון רופאים ללא גבולות (MSF), נמצא כי אלימות מינית היא "חלק מחיי היומיום" באזורים נרחבים בסודן. חוקרי רופאים ללא גבולות תיעדו יותר מ-3,396 מקרים של אלימות מינית בדארפור בשנים 2024 ו-2025.

מבין אלה שתועדו, 97 אחוז היו נשים או ילדות. רובם דיווחו על תקיפה בידי אנשים חמושים. בדרום דארפור, 20 אחוז היו מתחת לגיל 18, כולל 41 ילדים מתחת לגיל חמש.

משבר הרעב החמור בעולם

נוסף על כך סודן מתמודדת עם מה שסוכנויות הסיוע מתארות כמשבר הרעב החמור ביותר בעולם. על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים  (OCHA) לשנת 2026, על פי ההערכות, 62% מאוכלוסיית המדינה, כ-29 מיליון בני אדם, סובלים כעת מחוסר ביטחון תזונתי חמור שהוא חוסר גישה חמור ומסכן חיים למזון מספק, המעמיד חיים או מקורות מחיה בסכנה מיידית.

הרעב בערים אל-פאשר וקדוגלי סווג כחמור ביותר על ידי מדד IPC (סיווג משולב לרמות ביטחון תזונתי) הנתמך על ידי האו"ם, שצופה כי 145,000 בני אדם באזורים אלה יתמודדו עם "רעב קטלני" עד סוף החודש.

בפברואר, ה-IPC מצא כי ספי הרעב לתת תזונה חריפה נחצו גם בשני אזורים בצפון דארפור – אום בארו וקרנוי. באום בארו, שיעור הילדים מתחת לגיל חמש הסובלים מתת תזונה חריפה היה כמעט כפול מהמונחים המגדירים 'סף רעב'. 20 אזורים נוספים נמצאים בסיכון מיידי להידרדרות לרעב לפני שיא עונת הרעב שיגיע ביוני.

נתוני IPC משלוש שנות המלחמה מראים כמה מהר הרעב הקיצוני מתפשט. בשנת 2021, לפני פרוץ המלחמה, רק 15.7% מהאוכלוסייה חוו רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חריף. אך עד 2023, נתון זה הוכפל יותר מפי שניים. בשנת 2024 הוא עלה עוד יותר ל-45.14%, ולראשונה כלל אנשים שחווים מצבי רעב. בשנת 2025 הנתון הכולל ירד מעט, אך מספר האנשים שחווים מצבי רעב שונים הוכפל יותר מפי שניים.

"ילדים לא מתים רק בגלל מחסור במזון", אמר שלדון ייט, נציג יוניסף בסודן. "תת תזונה פירושה שגופם המוחלש אינו יכול להילחם בשלשולים, או במחלות אנדמיות כמו חצבת ומלריה". אלה ששורדים מתמודדים עם "התקפי מחלה" קבועים – נזק קוגניטיבי ופיזי שיכול להתפתח תוך חודשים במהלך 1,000 הימים הראשונים לחייהם.

ייט הוסיף שעובדים הומניטריים ממהרים להביא אספקה ​​לאזורים שקשה להגיע אליהם במדינה, לפני שהגשמים העונתיים יגיעו בחודש הבא ויהפכו את הכבישים לבלתי עבירים. "הגשמים ממש מעבר לפינה", אמר. "אם לא נוכל להביא אספקה ​​לאן שהיא צריכה להגיע, ילדים נוספים ימותו מסיבות שניתן למנוע. זה פשוט ככה".

מלחמה מדממת במעורבות בינלאומית

סודן היא מדינת ענק שבה חיים יותר מ-50 מיליון בני אדם, רובם ערבים-מוסלמים, והשאר בני שבטים אפריקאים שמדוכאים על ידי הערבים שנים רבות. היא קיבלה עצמאות מבריטניה ב-1956 ומאז מצויה במלחמת אזרחים כמעט רצופה. העימות הנוכחי נקרא "מלחמת האזרחים השלישית בסודן".

המלחמה הנוכחית היא עימות ישיר על השליטה במדינה בין שני כוחות צבאיים מרכזיים, הנבדלים זה מזה ברקע החברתי והפוליטי ובתמיכה הבינלאומית שהם זוכים לה:

צבא סודן: כוח זה, המונהג על ידי עבד אל-פתאח אל-בורהאן, זוכה לתמיכתן של מצרים, סעודיה, קטאר וטורקיה. הוא מזוהה עם הממסד השלטוני בחרטום, המורכב ברובו מערבים-מוסלמים דתיים ובני המעמד הבינוני והגבוה. אלו הם בני שבטים מיוחסים שזכו למעמד מועדף עוד מימי השלטון הבריטי במדינה.

כוחות הסיוע המהיר (RSF): ארגון זה, המבוסס על מיליציות ה'ג'ינג'אוויד', מונהג על ידי מוחמד חמדאן דגאלו (הידוע בכינוי "חמידתי") ונתמך בעיקר על ידי איחוד האמירויות. ה-RSF מורכב משבטי רועים ערבים-מוסלמים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, אשר השתלטו על חבל דארפור שבמערב סודן בתחילת המילניום תוך ביצוע רצח עם בתושבי המקום.

מיליציות נוספות: מלבד צבא סודן וכוחות ה-RSF קיימות בסודן עוד עשרות מיליציות, רובן של שבטים אפריקאים שנרדפים על ידי הערבים. המיליציות האלה קטנות, חלשות, מפולגות וחסרות תמיכה מדינית של מדינות אחרות, והן שולטות בשטחי ספר בדרום ובמערב המדינה.