תערוכה ייחודית ומרגשת המוקדשת לזכר 24 חסידי אומות העולם הארמנים שיד ושם הכיר בהם התקיימה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה באולם הכנסים של הסמינר לפרחי כמורה ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים. התערוכה, שזכתה להצלחה גדולה ולמאות מבקרים, הוקדשה לסיפורי ההצלה האמיצים של יהודים במהלך השואה בידי ארמנים, רבים מהם בעצמם ניצולי רצח העם הארמני ב-1915.
יוזמת התערוכה היא יסכה הרני, חוקרת נצרות, מורת דרך, מרצה ויועצת לארגונים ממשלתיים ופרטיים בנושאי נצרות וצליינות. הרני, פעילה ותיקה בחינוך הבין-דתי ובקידום דיאלוג בין-דתי, משמשת גם מנהלת מרכז הנתונים לחופש הדת – גוף א-פוליטי ישראלי-יהודי שנוסד ביוני 2023. המרכז מפעיל קו חם לתיעוד התנכלויות, אלימות והפרעות לחופש הפולחן של קהילות נוצריות בישראל, באמצעות מתנדבים, מוסדות ואישים נוצרים. המרכז מפרסם דו"חות רבעוניים ומסכמים שנתיים המתעדים מקרים של יריקות, קללות, ונדליזם ואלימות פיזית, ומשתף פעולה עם גורמים נוצריים ויהודיים כדי לקדם סובלנות דתית.
מסגרת זו של יחסי האמון וההיכרות הקרובה בין מרכז הנתונים לחופש הדת, הפטריארכיה הארמנית והקהילה הארמנית בירושלים אפשרה לקיים את התערוכה המדוברת שכללה תמונות, מסמכים וסיפורים אישיים של 24 המצילים הארמנים שפעלו באוקראינה, בקרים, באוסטריה, בהונגריה ובצרפת – מדינות שבהן יהודים נרדפו באכזריות.
עם המבקרים הרבים נמנו נציגי הקהילות הנוצריות בירושלים, בחורי ישיבה חרדים, תושבי העיר העתיקה מכל המגזרים, שגריר ישראל בארמניה יואל ליאון, קונסול הכבוד של ארמניה בירושלים צולאג מומג'יאן וחברת מועצת עיריית ירושלים יעלה ביטון דה לנגה. האווירה הייתה של כבוד הדדי, שיח פתוח והערכה עמוקה.
התערוכה מסמלת קשרים היסטוריים ארוכי שנים בין העם היהודי לעם הארמני. הקהילה היהודית בארמניה, שגדלה באופן דרמטי בארבע השנים האחרונות בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, זוכה למעמד מיוחד וליחס חם משלטונות ארמניה. יהודים רבים, בעיקר מרוסיה, בחרו בארמניה כמקום מקלט בטוח, והקהילה הקטנה התרחבה פי עשרה.
24 חסידי אומות העולם הארמנים הם מספר חסר תקדים ממדינה שבה כלל לא התקיימה השואה. ארמניה מובילה במספר זה בקרב מדינות שלא היו זירה ישירה לשואת העם היהודי. לשם השוואה למדינות השכנות לארמניה, מגיאורגיה הוכר חסיד אחד בלבד, מאזרבייג'אן – אף לא אחד, ומטורקיה – חסיד אחד. רבים מהמצילים הארמנים היו בעצמם ניצולי "האסון הגדול" (Metz Yeghérn) – רצח העם הארמני ב-1915, שבו נרצחו יותר ממיליון וחצי ארמנים.
סיפורי ההצלה הם עדות לרגשי סולידריות, חמלה וחוב הכרת טובה. יהודים סייעו לארמנים במהלך רצח העם הארמני בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
שגריר ארה"ב באימפריה העות'מנית, היהודי הנרי מורגנטאו האב, פעל נמרצות להצלת הארמנים; הסופר היהודי-אוסטרי פרנץ ורפל תיאר את הטרגדיה בספרו "ארבעים הימים של מוסא דג", שתורגם ליידיש והפך בהמשך להשראה ללוחמים יהודים בגטאות; והמשפטן היהודי-פולני רפאל למקין טבע את המונח "רצח עם" בעקבות חקירת הפשע נגד הארמנים. גם שרה ואהרון אהרונסון, ממקימי ניל"י, סייעו בהעלאת המודעות.
דוגמה בולטת להצלת יהודים בידי ארמנים בזמן שואת העם היהודי היא אשחן אגופיאן, שהוכרה כחסידת אומות העולם ב-2010 יחד עם בנותיה. באודסה, במהלך הכיבוש הגרמני, היא ארגנה רשת סיוע למשפחת רבינוביץ היהודית, הסתירה אותה במרתף הבניין והבריחה אותה משיירת גירוש לטרנסניסטריה. בתה בת ה-13, צאגווי, סיכנה את חייה כדי לספק מזון וביגוד.
סיפור נוסף הוא זה של משפחת טאשג'יאן – גריגורי ופראן, ניצולי רצח העם הארמני ששרדו את הטבח ב-1915. הם הסתירו את ילדי משפחת גולדברג היהודים, אנטולי וריטה, במשך שלוש שנים בקרים: במרתף, בעליית גג, במחסן ואפילו במלונת הכלב. למרות הסכנה, הם סירבו להפקירם.
ארמנים ויהודים שיתפו פעולה גם במחתרת הצרפתית, בקבוצת מנושיאן – חבורת לוחמים בהנהגת המשורר הארמני מיסאק מנושיאן, שכללה יהודים רבים ולחמה בנאצים.
למרות היחסים החמים בין העמים, מדינת ישראל טרם הכירה רשמית ברצח העם הארמני. נוסף על כך, נשק ישראלי שנמכר לאזרבייג'אן שימש לביצוע טיהור אתני בתושבים הארמנים של נגורנו-קרבאך.
בעקבות ההצלחה והתגובות החיוביות, מרכז הנתונים לחופש הדת מתכנן להציג את התערוכה במתכונת מורחבת יותר, בשיתוף קהילות ארמניות ביפו, בחיפה ובמקומות נוספים ברחבי הארץ.
התערוכה אינה רק ציון פרק היסטורי – היא מסר של תקווה. היא מוכיחה כי גם בתוך הרוע הקיצוני של רצח עם, יש סיפורים של טוב, של סולידריות ושל גבורה משותפת. כפי שכתב פייטרו קוצ'וקיאן בספרו על אנשים שהצילו ארמנים במהלך רצח העם הארמני ב-1915: "החיבור בין זיכרונות של עמים שחוו רצח עם אינו פשוט, אך התמקדות בצדיקים מקלה על הדיאלוג".
