
"טראמפ, אתה לא היית נותן לילדים שלך לחיות תחת איום. למה אתה נותן לילדים שלנו לחיות ככה?", קרא היום (ראשון) ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, במהלך הפגנה נגד הפסקת האש בלבנון שנערכה מול שגרירות ארה"ב בירושלים.
ההפגנה נערכת על רקע ההכרזה המפתיעה ביום חמישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הפסקת אש עם חיזבאללה. לאחר ההודעה הלקונית, התעורר זעמם של תושבי גבול הצפון – ובראשם קריית שמונה – על כך ששוב לא יתממשו ההבטחות לשקט ולביטחון שהובטחו להם, בשל אינטרסים אחרים.
"הראיתם לנו איך בעשרים שנה של טפטופים, חמאס לא ניצח. המקום היחיד שאותו ראש הממשלה ניצח הוא קריית שמונה. ניצח אותנו ניצחון מוחלט", הוסיף שטרן. "אתם בפיגור. מ-1969 הפקרתם אותנו. לא עשיתם כלום כדי למגן את תושבי קריית שמונה. תוכניות יש למכביר: מיגון הצפון הבטחתם לנו, מענקים הבטחתם לנו, מנועי צמיחה ומפעלי עוגן, רכבת, תחבורה, שירותי בריאות. אנחנו מתחננים לבית חולים. למה ילד בקריית שמונה לא שווה לילד במרכז או בדרום? הוכחתם לנו שאפשר לעשות את זה. אני פונה מכאן לשגריר ארה"ב בישראל – 'תהיו הפה שלנו. אל תתנו יד לחיסול שלנו'.
"מגיע לנו לגדל את הילדים שלנו בשקט. אנחנו אזרחי מדינת ישראל. יש לנו ממשלה משלנו. איפה המשילות שלה?", אמר אלכס קרצ'ון מעיריית קריית שמונה.
"לא נהיה קורבנות של 'שקט מדומה'"
בעיריית קריית שמונה טענו כי ההסכם המתגבש הוא הפקרה המשרתת כקלף פוליטי את ממשלת לבנון והכריזו על יציאה ל"מלחמה על עתידם" ועל צעדי מחאה נגד "הסכם ההפקרה", כפי שהם מכנים את הפסקת האש. בהודעה שפורסמה ביום חמישי נכתב: "מעל שנתיים שילדינו סובלים מחוסר יציבות, פינוי ושהייה ממושכת במקלטים, ללא כל אופק ביטחוני. ההסכם המתגבש, בהובלה אמריקאית וביוזמה איראנית, משרת כקלף פוליטי את ממשלת לבנון לקראת הבחירות במאי הקרוב אנחנו לא כלי משחק של אף אחד. לא נהיה קורבנות של 'שקט מדומה'".
במסגרת צעדי המחאה, נערכת היום שביתה כללית במערכת החינוך (למעט החינוך המיוחד) בעיר ובמתן שירותי העירייה, מלבד פעילות חירום. בנוסף, בשעה 07:00 בבוקר יצאו תושבים לשטח מרחבת העירייה בשיירה של עשרה אוטובוסים לפעולות מחאה ברחבי הארץ.
"בחרנו בממשלה שיושבת בירושלים, לא בוושינגטון"
נעמה שרעבי ואורלי אלמקייס הגיעו מקריית שמונה לירושלים עם עוד עשרות רבות של תושבים. "באנו לדרוש את הזכות הלגיטימית שלנו כתושבי קריית שמונה", אומרת שרעבי. "אנחנו תושבי המדינה בקו העימות, ומגיע לנו ביטחון כלכלי ומדיני כמו לכל אזרח. גם לילדים שלנו מגיע ביטחון כמו לכל ילד בישראל. לא נעזוב את הצפון בשום צורה, כי שם החיים שלנו. אנחנו רק מבקשים לחיות כאחד האדם במדינת ישראל".
נעמה שרעבי ואורלי אלמקייס (צילום: מאיה רונן)
שרעבי מודאגת מהמצב שאליו הידרדרה העיר מאז פונתה באוקטובר 2023. "העיר הייתה בתנופה ואז באה המלחמה וחירבה הכול", אומרת שרעבי בצער. לדבריה, הפינוי הארוך פגע בביטחון הכלכלי של תושבי העיר, והמצב הביטחוני לא מאפשר להם להתאושש. "המון עסקים נסגרו. צריך לתת להם את הכוח לקום על הרגליים. אי אפשר לשקם עסקים במצב הזה".
במיוחד מדאיג אותה דור העתיד. "הילדים שלנו, שהיו מפוזרים בכל הארץ במשך שנה וחצי, ישבו עכשיו במקלטים במשך חודש וחצי. החינוך של הילדים שלנו נפגע. אנחנו חייבים ליישר קו עם כל מדינת ישראל. צריך לתת להם את כל המענה הדרוש כדי שיצעדו קדימה. הם דור ההמשך שלנו בקריית שמונה".
לקריית שמונה הגיעה שרעבי לפני 30 שנה לאחר נדודים ברחבי המדינה. "גרתי כמעט בכל מקום במדינת ישראל, ואני לא מחליפה את הצפון תמורת שום הון שבעולם. כדי שהילדים שלי יבחרו להמשיך לגור בעיר צריך שהכלכלה תפרח ותשגשג. צריך להביא יותר מקומות עבודה וביטחון כלכלי, ובעיקר צריך ביטחון מדיני. זה מה שכל אזרח במדינת ישראל מבקש לעצמו ולילדים שלו".
ההחלטה לקיים את המחאה דווקא מול שגרירות ארה"ב מעידה, לדבריה, על המצב העגום. "את ההחלטות על ביטחון אזרחי ישראל הייתה צריכה לקבל ממשלת ישראל. לצערי, זה לא המצב. אפילו על הפסקת האש שמענו מטראמפ".
ענבל מאי הגיעה לירושלים עם בתה, אביה. לשאלה מה יכול נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לעשות עבור תושבי קריית שמונה, היא עונה בבהירות: "נתחיל בזה שלא הוא יחליט על הביטחון שלנו, אלא הממשלה שלנו. שיבין שלהחלטות שלו יש השפעה על חיים של אנשים", היא אומרת, ולא חוסכת ביקורת גם מנבחרי הציבור בישראל: "איפה הממשלה שלנו? אנחנו רוצים להיות ריבונים על עצמנו כישראלים. אנחנו בחרנו בממשלה שיושבת בירושלים, לא בממשלה שיושבת בוושינגטון או בביירות, ואנחנו דורשים את הביטחון שלנו ממשלת ישראל."


