בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק פיצוי על סך 210 אלף שקלים לטובת ד"ר ורדה סעדה גרגס, שפוטרה ממכללת קיי על רקע פרסומים שלה בפייסבוק לאחר שבעה באוקטובר. בית הדין קבע כי פרסומיה חוסים תחת חופש הביטוי והחופש האקדמי, וכי הליך הפיטורים שלה היה נגוע בפגמים רבים.

בפסק הדין קבעה השופטת אביגיל בורוביץ' כי השעיית העובדת נעשתה ללא מקור נורמטיבי, בניגוד לפסיקה המחייבת הסמכה תקנונית או הסכמית לצעד כזה. גם הליך השימוע ומכתב הפיטורין, נכתב בפסק הדין, לא כללו ציון עילה ברורה לפיטורי העובדת, ולא הפנו לנוהל או לתקנון שהופרו על ידה. התלונות שהוגשו להנהלת המכללה האקדמית להכשרת מורים ושעמדו בבסיס ההחלטה לסיום עבודתה – לא נמסרו למרצה ולא הוצגו בפניה בשום שלב בהליך, באופן שפגע ביכולתה להתגונן.

בית הדין הדגיש כי תקנון האתיקה במכללה אוסר על חברי הסגל להשמיע או להפיץ דברים, לרבות ברשתות החברתיות 'שיש בהם כדי לפגוע בשמם הטוב של חברי הסגל, העובדים, הסטודנטים והמכללה'. עם זאת, ציין בית הדין כי התקנון קובע גם הליך ברור לטיפול בתלונות בנושא זה, בסמכות ועדת האתיקה (הכוללת גם נציגים של ועד העובדים), והמחייבת גם ניסוח בכתב של מהות העבירה הנטענת ומתן אפשרות תגובה.

ועדת האתיקה מוסמכת לתת אזהרה, נזיפה, להטיל דרישה לפרסום התנצלות בכתב ובמקרים חמורים אף רשאית להמליץ לנשיא המכללה להטיל עונש של השעיה או הפסקת עבודה או עונש שמהותו עיכוב בקידום או בקבלת תפקיד – תוך מתן רשות ערעור בפני ועדת ערעורים.

המכללה נקטה במוצא אחרון כצעד ראשון

במקרה זה, ציין פסק הדין, השימוע וההחלטה בעניינה של העובדת התקבלה ב'וועדה משמעת מיוחדת' שהוקמה אד-הוק ולצורך זה, באישור דירקטוריון החברה שהתקבל בהודעת וואטסאפ וללא דיון רציני בנושא – ואף ללא מתן אפשרות לעובדת להיות מיוצגת על ידי נציג ועד העובדים בהליך. השופטת בורוביץ' ציינה כי הדבר יוצר את הרושם שהמכללה ביקשה למעשה לעקוף את תקנון האתיקה שלה, ואף קיבלה את ההחלטה לפטר את סעדה גרגס מראש, טרם קיום הליך שימוע אמיתי.

עוד נקבע שהחלטת הפיטורים עצמה לא נתנה את המשקל הראוי למכתבים הרבים שהתובעת שלחה מאת עמיתים שלה שהעידו על עמדותיה ועל עשייתה הציבורית. החלטת הפיטורים אף לא הביאה בחשבון את גילה של התובעת שהייתה בת כ-60 ואת העובדה שעבדה במכללה במשך 28 שנים. המכללה למעשה נקטה בפיטורים, שאמורים להיות מוצא אחרון, כצעד ראשון.

פסק הדין מדגיש כי חופש הביטוי – ובמיוחד החופש האקדמי – נהנים מהגנה רחבה גם בתקופות של מלחמה ומתח לאומי. בית הדין קובע כי האקדמיה נדרשת לאפשר ביטוי גם לדעות חריגות ואף מקוממות, כחלק מתפקידה לעודד פלורליזם ולערער על קונצנזוס, תפקיד חיוני בחברה דמוקרטית. עם זאת, הדגיש כי מדובר בזכות שאינה מוחלטת, וכי יש לאזן בינה לבין שיקולים אחרים. פגיעה בה – ובפרט באמצעות פיטורים – צריכה להיעשות בזהירות רבה ורק כמוצא אחרון, לאחר בחינת חלופות פחות פוגעניות.

"התובעת לא הביעה כל צער או אמפתיה"

בין הציטוטים שיוחסו בהליך לסעדה: "עזה לא תהיה ככה. לא תשתטח אפילו אם כל מטוסי העולם ינסו לשטח אותה!!", "פלסטינים יקרים, לא טאליבן ולא בטיח יכול לעזור לכם. רק יביא לעוד ועוד פשעי מלחמה כלפיכם", "עזה לא תשתטח!! חמאס וג'יהאד לא יפסיקו להתנגד בכל דרך ששכל יכול להביא כמו כל עם (הטעויות במקור, נ.כ.). כי לא היה להם חלופה לחיים הקשים שיש להם, כמו העם האוקראיני שכולם מזדהים איתו". עוד נטען כי כינתה את חיילי צה"ל 'רוצחים', ו'צבא הטרור הישראלי' בפרסומיה.

בית הדין לא התעלם גם מהקושי בפרסומים עצמם, וציין כי היה מקום ליתר רגישות מצד המרצה להשלכות דבריה, במיוחד בתקופה רגישה. "אכן, התובעת מביעה ביקורת בוטה וחריפה על צה"ל ומטיפה נגד 'הכיבוש'. ואולם מכאן ועד עידוד אקטיבי של ארגוני טרור – הדרך ארוכה", כתבה השופטת. עם זאת, היא הוסיפה כי סעדה לא לקחה אחריות על התנהלותה ברשתות החברתיות, שבחלקה עולה כדי הפצת מידע שגוי וכוזב, לא הביעה עליה צער ואף לא דאגה להסיר פרסומים בעייתיים בזמן אמת, גם לאחר שידעה ששגתה.

"אף שבמעמד השימוע, התובעת לא הביעה כל צער או אמפתיה בהקשר לאירועי שבעה באוקטובר ולא ניכר כי היא קשובה לדעות אחרות מלבד דעתה – שלה, פרסומיה של התובעת חוסים, כאמור, בצילו של חופש הביטוי. אלא שאין משמעות הדבר שהתובעת פטורה מגילויי רגישות לטלטלה הקשה, לכאב ולאבל הכבד שהיכו את החברה הישראלית בשבעה באוקטובר 2023".

ד"ר סעדה עסקה בהכשרת מורים וגננות במכללה, ולאורך השנים עבדה כאשת חינוך בבתי ספר ערביים ויהודיים, בין היתר בהוראת כימיה וערבית. היא משמשת, לצד יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג, כיו"ר משותפת של מפלגת 'כל אזרחיה' – מפלגה יהודית ערבית שהוקמה בשנת 2022. לצד זאת, היא פעילה בארגונים יהודים ערבים וארגוני קיום משותף דוגמת נשים עושות שלום, עומדים ביחד, לוחמים לשלום, ארץ לכולם, עמותת מצפן לתקשורת מקרבת ושלום עכשיו.

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי הודיעה על כוונתה לערער על פסק הדין. נשיא המכללה פרופ' אריה רטנר ויו"ר דירקטוריון המכללה עמוס חרמון אמרו כי מכללת קיי מקדמת ערכי דו-קיום בין יהודים ומוסלמים הן בקרב הסטודנטים, הסגל האקדמי ותוכניות הלימוד. "חברי סגל רבים נדהמו מהדברים המסיתים והפוגעניים של ד"ר סעדה ופנו להנהלת המכללה ולדירקטוריון שלה בדרישה לנקוט צעדים נגד המרצה. פניות אל ראשי המכללה הגיעו גם מגורמים חיצוניים, יהודים וערבים, שראו בדבריה של ד"ר סעדה פגיעה חמורה בשמה הטוב של המכללה ופגיעה במדינת ישראל".

לדבריהם, החלטת הדירקטוריון על הקמת 'ועדת שימוע' אד הוק, לצורך קיום שימוע לפני פיטורים "נדרשו הן לנוכח מצב החירום שמדינת ישראל הייתה שרויה בו והן בשל כך שלא נמצא בתקנון המכללה סעיף או אפשרות לטיפול במקרה חמור זה". הם הוסיפו כי במהלך השימוע הוצגו בפני ד"ר סעדה ממצאים רבים הכוללים תמונות ודברי נאצה נגד מדינת ישראל וחייליה אשר ד"ר סעדה פרסמה הן ב-7 באוקטובר והן בתקופה שקדמה לו.

"לאחר קיום השימוע בפני הוועדה שהוקמה על פי דירקטוריון המכללה, ולאחר שד"ר סעדה לא מצאה לנכון לחזור בה מאותן אמירות מרושעות נגד חיילי צה"ל ואף סירבה לראות בחמאס ארגון טרור, הוחלט על פיטוריה. הנימוקים המרכזיים להחלטת הוועדה היו כי מכללה אקדמית המחנכת את הדורות הבאים של מחנכים ומורים במדינת ישראל תוך טיפוח ושמירה על ערכי סובלנות וחיים משותפים אינה יכולה לאפשר פגיעה בערכי היסוד של מדינת ישראל ובחיילי צה"ל מצד אחת מחברות הסגל האקדמי במכללה".

"המכללה מכבדת את שלטון החוק במדינת ישראל ואת ערכי חופש הביטוי והאקדמי וסבורה כי יש להציב גבולות גם לערכים אלה, בשעה שדברים חמורים ופוגעניים אלה נאמרים נגד חיילי צה"ל ונגד הגיוס לצה"ל, כשמדינת ישראל נמצאת בשעותיה הקשות ביותר ובגבולותיה מתחולל טבח נוראי, שעם קורבנותיו והנופלים במערכה נמנו חברי סגל בכירים, סטודנטים ובוגרים, יהודים וערבים".