דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

כלכלה / תחליפי המזון לתינוקות: המדינה תפקח על הרווחיות, לא על המחיר

ועדת המחירים המשותפת למשרדי הכלכלה והאוצר המליצה להכניס את תחליפי המזון לתינוקות לפיקוח | למרות הצהרות השרים בדבר הורדת מחירי התחליפים, בפועל הממשלה אינה צפויה לקבוע את מחיר המוצר

תחליפי חלב אם, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: נתי שוחטפלאש 90)
תחליפי חלב אם, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: נתי שוחטפלאש 90)

ועדת המחירים המשותפת למשרדי הכלכלה והאוצר, הודיעה היום (רביעי) כי  המליצה להכניס את תחליפי המזון לתינוקות לפיקוח לפי פרק ז' לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, זאת בהוראת שעה ולתקופה של שנתיים. על פי ההמלצה יחויבו היצרנים, היבואנים ורשתות השיווק הגדולות לדווח לוועדה את נתוני הרווחיות על תחליפי המזון לתינוקות, וזו תבחן אם יש רווחיות עודפת בשרשרת הייצור והאספקה. לאחר מכן תערוך הוועדה לשימוע ציבורי בנושא. הצעת חוק ברוח דומה של ח"כ רחל עזריה (כולנו) אושרה בוועדת השרים לחקיקה כבר ביולי 2016, אך לא יצאה אל הפועל.

חשוב להדגיש כי המלצת ועדת המחירים, אותה אימצו השרים, אינה כוללת פיקוח על מחירי תחליפי המזון אלא רק על הרווחיות של השחקנים בענף. כלומר, אם יעלה מהבדיקה שאין רווחיות עודפת בשרשרת הייצור והאספקה, לא יהיה שינוי במחיר לצרכן. ממשרד האוצר נמסר ל"דבר ראשון" כי בשום שלב לא עתיד להיקבע מחיר גג למוצר זה. עוד יש לציין כי בהודעת הוועדה, כמו גם בפרוטוקול הדיון שערכה בנושא, לא הוצגה פירוש למונח "רווחיות עודפת".

שר האוצר כחלון ושר הכלכלה והתעשייה אלי כהן (צילום: הדס פרוש/ פלאש 90).
שר האוצר כחלון ושר הכלכלה והתעשייה אלי כהן (צילום: הדס פרוש/ פלאש 90).

הפיקוח על תחליפי חלב לתינוקות הופסק בשנת 2001. על פי דברי ההסבר להצעת החוק של עזריה, במחקר שערך משרד הבריאות נמצא כי כ-43% מהאימהות במגזר היהודי משתמשות בתרכובות מזון לתינוקם באופן קבוע, וכי  יותר מ-10 מיליון אריזות נמכרות מדי שנה, כשקצב הגידול השנתי עומד על 2%-3%. על פי בדיקה של ארגון נעמ"ת, משלמים הורי ישראל כ-62% יותר על תחליפי המזון בישראל מאשר בגרמניה לדוגמה.

"תחליפי מזון לתינוקות הם מוצר צריכה בסיסי וממצאי הוועדה על ריכוזיות השוק מחייבים אותנו לפעול בהתאם" אמר שר האוצר, משה כחלון, "נמשיך לפעול להפחתת יוקר המחיה ולהקל על המשפחות הצעירות ומעמד הביניים".

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן הוסיף כי "תרכובות מזון לתינוקות, מהווים נטל כספי משמעותי בסל המוצרים, של משפחה ישראלית, בה ילדים בגיל הרך. אנו מעלים היום הילוך בפיקוח על התחום, וככל שיימצא כי היצרנים מנצלים מחד את הריכוזיות בשוק ומאידך את מיעוט האפשרויות העומדות בפני הצרכנים – לא נהסס לבחון גם החלת פיקוח על תחליפי המזון לתינוקות"

התחרות לא עובדת

שוק תחליפי החלב נשלט על ידי חברת אסם באמצעות המותג מטרנה, המחזיקה בנתח שוק של 55%-60%. פרומדיקו הנשלטת ע"י ניופארם מחזיקה בנתח שוק של כ-35% באמצעות המותג סימילאק. טבע מחזיקה באמצעות המותג נוטרילון בנתח שוק של כ-10%. במהלך השנה האחרונה החלה שופרסל להיכנס לתחום תחליפי החלב לתינוקות באמצעות מותג פרטי ולייבא את תחליפי המזון של חברת פריגו האמריקנית.

מעבר להיותו של שוק תחליפי המזון ריכוזי, גם השמרנות של הצרכנים ביחס למזון תינוקות מונעת מהם לעבור ממותג למותג, וגורמת למותגים חדשים בשוק להתקבל בחשדנות. כך היה עם המותג הצרפתי אופטימיל, ששווק ע"י חברת מדיצ'י מדיקל בין השנים 2014-2008. לאחר שלא הצליח להשיג נתח שוק של יותר מ-2%, הופסק ייבוא המותג לחלוטין. השמרנות הזו מבוססת גם על הדי פרשת רמדיה ב-2003 (מותם של מספר תינוקות שהוזנו ב"רמדיה" לאחר שקיבלו מזון שאינו מכיל את כל הרכיבים להם זקוק התינוק), שעדיין זכורים להורים בישראל.

מזון לתינוקות. צילום: דבר ראשון
מזון לתינוקות. צילום: דבר ראשון

 

בדיון שערכה בחודש יוני 2016, ציינה הוועדה כי למרות השליטה של שני המותגים במובילים בשוק, גם להחלת הפיקוח יש השלכות. כתימוכין ציטטה הוועדה את דוח ועדת טרכטנברג שקבע כי "פיקוח על מחירים אינו אלא פתרון זמני, חלקי ולא יעיל להפגת פגיעתם של כשלים תחרותיים ולפיכך יש לפעול על מנת לצמצם את השימוש בו ככל הניתן ולהפעילו רק כשאין אפשרות לפעול להגברת התחרות בטווח הקצר". עם זאת, על פי הודעתה אתמול, בחינת השוק מאז כניסתה של שופרסל מעלה כי "טרם חל שינוי משמעותי דיו בנתחי השוק של השחקנים".

היסטוריה של פיקוח

עד 1999 מחירם של תחליפי החלב לתינוקות היו נתונים לפיקוח מלא והממשלה קבעה את מחירם. בעקבות ירידת המכירות של מוצרי מטרנה לפחות מ-50% מהשוק החליטה הממשלה להוריד את רמת הפיקוח למעקב מחירים בלבד (פיקוח על פי סעיף ז בחוק הפיקוח על המחירים). בשנת 2001 החליטו במשרד התמ"ת כי התחרות בשוק אפקטיבית והורידו את הפיקוח לגמרי. בשנת 2003 התפוצצה פרשת רמדיה, שבעקבותיה יצאה החברה מהשוק הישראלי. מטרנה (אסם) וסימילאק (פרומדיקו) נשארו השחקניות המרכזיות היחידות בשוק. בשנת 2008 ביצע המפקח על המחירים בדיקה נוספת של שוק תחליפי החלב. בעקבות המלצות של הממונה על ההגבלים העסקיים ושל מנהל מוצרי הצריכה במשרד התמ"ת הוחלט לא להכניס את תחליפי החלב לפיקוח, בטענה שהדבר ימנע ממתחרים נוספים להיכנס לשוק.

משנת 2011 מתקיים מאבק של ארגונים שונים להחזרת הפיקוח על מחירי תחליפי המזון. הצעות חוק שונות רבות הוגשו בנושא במהלך השנים. ח"כ דוד אזולאי (ש"ס) וח"כ דב חנין הגיש שלוש פעמים הצעות חוק דומות. גם חברי הכנסת מירי רגב, אלכס מילר, גלעד ארדן, נדיה חילו, יורם מרציאנו וירון מזוז הגישו הצעות חוק דומות. עם זאת אף אחת מהצעות החוק לא אושרו עד כה. כאמור, גם הצעת חוק של ח"כ רחל עזריה, שאושרה בוועדת השרים לחקיקה, לא יצאה אל הפועל.

 

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!