הבשר שאנחנו אוכלים אינו כרוך רק בגרימת סבל לבעלי חיים, אלא גם מעורב בשיטות גידול וייצור בזבזניות, המזיקות לסביבה. האם סטייק שגדל במעבדה עשוי להיות הפתרון?

https://www.facebook.com/SuperMeat.co/posts/1648068065498897

"בשר מתורבת (בשר המיוצר במעבדה בתרבית תאים, א.ר.) יכול להיות פתרון. לא בשביל צמחונים וטבעונים, הם לא מעניינים אותנו. זה פתרון בשביל אוכלי הבשר", כך אמר לדבר ראשון רונן בר, דובר (בהתנדבות) של "העמותה לחקלאות מודרנית", המקדמת את נושא ייצור נתחי בשר למאכל, ללא גידול בעלי החיים עצמם. השבוע קיימה העמותה כנס בנושא, בהשתתפות יזמים בתחום, משקיעים ונציגי ממשלה.

כנס העמותה לחקלאות מודרנית על גידול בשר מתורבת (צילום: יח"ץ העמותה).

לדברי בר, המחקר בתחום נמצא עוד בראשית דרכו, אך ישראל כבר מתייצבת בעמדת הזינוק להוביל אותו.

נתחיל משם העמותה, מה לא מודרני בחקלאות הקיימת ?

"לגדל בעלי חיים ולשחוט אותם, בצורה מתועשת, זה מאוד לא מודרני, מהסיבה הפשוטה שזה פוגע בכל הערכים המוסריים שלנו, וזה פוגע מאוד בסביבה וזה תהליך מאוד לא יעיל.

"זה טירוף לגדל פרה שלמה בשביל לאכול רק חלקים מאוד מסוימים ממנה. יש השקעה עצומה של אנרגיה בגידול – גם גידול צמחים למאכל הבהמות – המון חלבון וקלוריות מהצומח מושקעות בשביל לקבל מעט מאוד.

"האנרגיה של בעלי החיים יוצאת על זה שהם חיים וגדלים – זזים, שומרים על חום גוף. המון חלקים מושכלים. אם אתה רוצה לאכול רק כבד, מגדלים עוף שלם – הכבד הוא חלק קטן. בבשר מתורבת אפשר לגדל ישירות, רק את הכבד או כל חלק אחר".

אז מהי העמותה לחקלאות מודרנית ?

"העמותה קמה לפני שלוש שנים, כדי לקדם את כל התחום של בשר מתורבת בישראל, בגלל כל הבעיות המוכרות עם גידול בשר. זו עמותה של אנשים מתחומים שונים – פעילי סביבה, פעילים למען בעלי החיים, מדענים ואנשי בריאות, שבאים לקדם את הנושא של קיימות ובשר מתורבת.

"הצורך בבשר מתורבת קשור לכל הבעיות המוכרות של תעשיית הבשר".

לא בטוח שכולן מוכרות מספיק לציבור הרחב

"אני עבדתי כתחקירן סמוי בבית מטבחיים, יותר מאחד. אני יודע מה קורה שם. אין ספק שתעשיית הבשר היא תעשייה מאוד אכזרית, שלא עומדת בסטנדרטים המוסריים של כמעט אף אחד, לא רק של טבעונים. מה שעושים שם אלו פשעים נוראיים, ללא ספק.

רונן בר, דובר העמותה לחקלאות מודרנית. (תמונה באדיבות המצולם)

"מעבר לזה, יש את כל העניין הסביבתי. תעשיית הבשר פולטת יותר גזי חממה מכל התחבורה ביחד, כולל אניות ומטוסים. מדובר בגזים הנפלטים מבעלי החיים עצמם, ומתהליך הייצור עצמו, שהוא מאוד לא סביבתי. זה קשור גם להיותה הגורם העיקרי לכריתת יערות גשם, ולהכחדת מינים של בעלי חיים. התעשייה הזו מזהמת וגם פוגעת בבריאות האנושית, בנושא של התפתחות חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה וסלמונלה, ומגיפות – כמו שפעת העופות ושפעת החזירים – מקורן במשקים מתועשים.

"כשמגדלים בעלי חיים בצורה כל כך מתועשת ואינטנסיבית, נוצרות המון בעיות בריאותיות, סביבתיות ומוסריות ולכן בעצם בשר מתורבת יכול להיות פתרון. לא בשביל צמחונים וטבעונים, הם לא מעניינים אותנו. פתרון בשביל אוכלי הבשר – אנחנו רוצים לאפשר לאנשים להמשיך לאכול בשר, אבל לא על חשבון בעלי החיים והסביבה".

למרות אמירה זו, ברור שחלק מפעילות העמותה מבוססת על אנשים שיש להם רקע טבעוני-אקטיביסטי. למעשה, נראה שבר מציג את "שביל הזהב", כדי שלא להיתפס כקבוצת שוליים.

מה זה, בעצם, בשר מתורבת ?

"זה בשר שמבוסס על דגימה, שנלקחת מבעל חיים פעם אחת באמצעות ביופסיה וגדלה בתנאים שמחקים את הגוף של בעל החיים, שמאפשרים התרבות ומיון של התאים האלה. כך, למעשה, רקמת הבשר גדלה מחוץ לגוף של בעל החיים. היום זה נעשה במעבדות. בעתיד זה ייעשה  במפעלים. כמו שמייצרים גבינה או בירה במפעלים, ככה יום אחד ייצרו בשר במפעלים".

זה מוסכם שרוב האנשים בוחרים אוכל אך ורק לפי מה שטעים להם

"בהחלט, הטעם הוא שיקול מאוד מרכזי, וגם העלות היא שיקול מרכזי. לכן אני חושב שלבשר מתורבת יש את הפוטנציאל להיות גם טעים יותר ובסופו של דבר גם זול יותר. זה ייקח זמן, אבל זו אפשרות".

איך בשר מתורבת יכול להיות יותר טעים מבשר רגיל?

"הטעם יהיה הרבה יותר נשלט. היום, כשמגדלים בשר, התהליך לא נשלט. בבעלי חיים יש כולסטרול ואחוזי שומן גבוהים, ואתה לא יודע בדיוק מה בעל החיים הזה עבר, ואיזה חומרים הוסיפו לו. כל התהליך הזה הוא גם לא מוסרי וגם לא נשלט.

https://youtu.be/2R3X_OFGVZU

"כשנעשה את זה באופן מבוקר, כמו בקורנפלקס במפעל, אתה יכול לשלוט הרבה יותר במה נכנס פנימה, ברכיבים, ובהרכב התזונתי של הבשר. לכן זה יכול להיות יותר טעים ויותר בריא. תוכל לאכול גם בשר שנדגם מבעלי חיים שאנחנו לא רגילים לאכול כמו תנין או ארנבת".

כמה דגימות צריך לקחת ?

"אתה יכול לקחת דגימה אחת וזה עשוי להספיק. יש השערות לגבי זה, יכול להיות שיצטרכו מספר מאוד קטן של בעלי חיים, בשביל להאכיל את כל העולם, ואפשרות אחרת שלא יזדקקו להם בכלל – תיקח דגימה פעם אחת, וזה יספיק לך לתמיד".

מה המצב המחקרי בתחום ?

"המחקר הוא בראשית דרכו. גודלו כבר כמה אבות-טיפוס, למשל של סטייק מתורבת, שמכונה גם "בשר נקי", ושל שניצל מתורבת, ואפילו בשר ברווז מתורבת. זה עדיין לא בשלב שהטכנולוגיה מספיק מתקדמת כדי לייצר את זה באופן המוני. צריך גם לקבל את כל האישורים כמו הFDA  האמריקאי ואחרים".

ומה קורה בישראל ?

"ישראל היא חלוצה, היא "מֶכָּה" של התחום הזה. יש את SUPERMEAT, שיצא מתוך העמותה שלנו, למעשה הקמנו אותו. יש חברה חדשה של פרופסור יעקב נחמיאס (ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית בירושלים ומעורב גם ב-SUPERMEAT, א.ר.), וגם יש יוזמה של פרופסור עמית גפן (המחלקה להנדסה ביו רפואית, בפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א, א.ר.), שהעמותה שיתפה איתו פעולה בעבר. הוא ביצע מחקר במימון העמותה ויש גם יוזמות אחרות".

מה היה בכנס שערכתם השבוע בטכניון ?

"הגיעו בין 150 ל-200 איש, כולל כל המי ומי של התחום הזה בעולם. הגיעו חברות מארה"ב, הגיעו נציגים מזוגלובק, נציגים של TYSON FOODS אחת מחברות הבשר הגדולות בעולם, וגם נציגים ממשרד החקלאות

כנס העמותה לחקלאות מודרנית על גידול בשר מתורבת (צילום: יח"ץ העמותה).

"ההישג של הכנס הוא בעצם היכולת לחבר בין כל הגורמים – אנשי אקדמיה, אנשי תעשייה ומשקיעים פוטנציאליים. חברות בשר גדולות, עורכי דין ופעילים סביבתיים. כי זה מה שהתעשייה הזו צריכה כדי להתקדם: שילוב כוחות".

אז המודל מקדמים הוא בעצם המודל המוכר של קפיטליזם עם תמיכת מהמדינה?

"אנחנו לא מתעסקים בזה. ברור שזה יהיה ייצור תעשייתי, בשאיפה להאכיל את האנושות. כמובן שיש גם קשר לאקדמיה, ובשאיפה שממשלות יקדמו את המחקר בנושא, כמו שהממשלה מקדמת מחקר בתחומים אחרים.

"התחום הזה צריך כסף. אני חושב שכדאי מאוד להתחיל להשקיע גם בזה. הגיעו לכנס גם אנשים מהרשות לחדשנות טכנולוגית ולדעתי זה משהו שישראל תוכל להרוויח ממנו מאוד, אם היא תתייצב כמובילה של התחום, מה שכבר התחיל לקרות, אפילו בלי עזרה ממשלתית בינתיים".