175 אזעקות נשמעו במהלך 'שאגת הארי' בשכונה בתל אביב בה מתגורר בארבע השנים האחרונות השחקן והיוצר הדר שיש (33). בזמן שישראלים רבים חוו פחדים, חששות, מועקה ואיום ממשי על החיים בכל ריצה למקלט, עבור שיש זו הייתה פשוט עוד הזדמנות להתחפש ולהצחיק, הפעם את השכנים שלו. "קרקסים פעלו תמיד בזמן מלחמות", אומר שיש, "בזמן שבמקלטים אחרים אנשים הרגישו סטרס, השכנים שלי ירדו למקלט וידעו שיהיה כיף".

בסרטוני טיקטוק ואינסטגרם שהפכו ויראליים במהלך המלחמה, שיש נראה מחופש במקלט לזמר באד באני, ספיידרמן, דורותי, טרזן, שליח וולט או לאחת מעשר המכות, מול התגובות המשועשעות של השכנים המופתעים. הוא גילה שהאפקט של ההקלה והצחוק עבד במעגלים מתרחבים, "מבחינתי זו השתטות טבעית, עבודה, אבל שכנים אמרו לי שזה עוזר להם להנות מהתקופה הלחוצה. אנשים שהתחפשו ועשו כיף לשכנים שלהם במקלט תייגו אותי, וכשהסרטון של באד באני הגיע ל-2 מיליון צפיות הבנתי שאיבדתי שליטה על זה".

בין התגובות שקיבל: "פתאום אני מתבאס שיש לי ממ"ד"; "מקסים, רעיון קטן שעושה ממש טוב"; "איזה כייף שגרמת גם למבוגרים להתחפש – הכנסת להם שמחה ברגעים מלחיצים"; "תשמע אתה הדבר הכי טוב במלחמה הזאת !!!". הן ממחישות עד כמה ההשפעה של הומור וצחוק על היכולת לשרוד את ימי המלחמה היא קריטית. "עבדתי קשה בחודש הזה", מספר שיש, "כדי להצחיק צריך להתעלות על עצמך כל הזמן, להפתיע. 24/7 חשבתי מה לעשות. לא הרגשתי במלחמה, זה הרגיש תיאטרון".

כשהמלחמה התארכה ופורים התרחק, שיש התלבט מה לעשות, ושדרג את התחפושות להפעלות מקלט בנוסח 'שלח את מקלטי'. במכת דם היה הרבה יין, במכת צפרדע – מסיבה, במכת ערוב – 'הרוב' קבע ובחרו את נבחרי המקלט, למכת דבר הכין פניאטה של פרה, ובמכת כינים הזמין ספרית, שטיפלה בכל שכן שרצה להסתפר."השכנים ואני נשארנו במקלט הרבה אחרי השחרור כדי להמשיך את התספורת", הוא נזכר, "פשוט לא הייתה אווירת מלחמה, האזעקה הייתה מתורגמת למשהו כיף. אפילו כשהייתה נפילה בתחילת הרחוב, שמענו את הבום, אבל היינו באווירה אחרת".

גם ההתראה המקדימה והמלחיצה של פיקוד העורף פעלה על שיש אחרת: עבורו זה היה סימן שצריך להתארגן להופעה. "הסטרס היה כי אני צריך להתלבש ולרדת למקלט. מאיזשהו שלב היו חברים שעזרו לי להתחפש ולהפיק את הצחוקים, ולרוב גם הייתה לי תחושה מתי תהיה אזעקה, אבל לא תמיד. הסתובבתי בבית שעתיים בתחפושת של אלזה עד לאזעקה, כי ידעתי שלא אצליח ללבוש אותה בזמן. גם עם הצבע הירוק של אלפבה הייתי כמה שעות".

שיש, שמופיע בימים אלה עם הצגתו 'בחור לחתונה', שהמלחמה שינתה לחלוטין את היחסים בין השכנים. "לפני המלחמה הכרתי את השכנים, אבל לא כמו הישוב הקהילתי שבו גדלתי. כל אחד בדירה שלו, לא אומרים שלום, לא מתראים. האווירה שהיתה במלחמה חיברה בינינו, הבנו שכולנו בסירה אחת. היום אנחנו מדברים, מתחבקים, יושבים אחד אצל השני, זה נהיה ממש קיבוץ גלויות של כל מי שגר קרוב. הומור מחבר בין אנשים, ובאופן אבסורדי המלחמה עשתה פה טוב ברחוב. זה הכוח שלנו כישראלים, לקחת את הדברים הרעים, להתאחד, לעשות משהו חיובי, לצחוק על הדברים וליצור".