אחרי למעלה מ-300 ימי מילואים, 'שאגת הארי' תפסה את אור ידבננר (28) בבית בשכונה ב' בבאר שבע עם בת הזוג מור והכלבה לונה. הם רצו למקלט הקרוב, מתחת לבניין שיכון בו התקבצו שכנים מכל האזור, ועמדו שם עד שאפשר היה לצאת. "וואלק, עומדים, וזה מבעס אותי", מספר ידבננר, "אמרתי בואנה, אני בונה ספסל שיהיה לאנשים איפה לשבת". סבא שלו היה נגר בקיבוץ גבעת השלושה, בעבר הוא כבר בנה כמה פרגולות, במילואים 'שיפצר' כמה דברים, ועכשיו הוא סטודנט להנדסת בניין בסמי שמעון. אבל דבר כזה עוד לא יצא לו לעשות.

חברו של ידבבנר מהמילואים, איתי שוורצשטיין ז"ל, נהרג בזמן שהיה בחופשה בסרי לנקה ביום הראשון של מבצע 'שאגת הארי'. בהלוויה הפור נפל, וידבבנר קיבל החלטה: "איתי אהב לעשות נגרות, וכשהחלטתי שהפרויקט הזה יהיה גם לזכרו, זה נתן לי המון כוח. בדיעבד למדתי שהוא הכיר את אשתו עומר ב'הרשת', המסגרת לצעירים פה בשכונה, וזו בכלל היתה סגירת מעגל כשהם סייעו בהפקה של בניית הספסלים".

באמצע מרץ, כשעוד חברים וגופים מתגייסים, ידבבנר ארגן יום עבודה לבניית ספסלים למקלטים בשכונה. התושבים הגיעו, ניסרו, דפקו מסמרים, הבריגו וצבעו, ולמעלה מ-20 ספסלים נולדו מאותו יום. "כשהסתכלתי על כולם עובדים הבנתי שבנינו חוסן קהילתי, שאנשים בנו לעצמם וגם לאחרים. רק להוציא את האנשים מהבית להתאוורר בתקופה הזו היה שווה את זה. צבענו את הספסלים בכחול, ירוק, גם כדי להכניס צבע וגם כדי להרגיע את האנשים במקלט".

אחרי איסוף צרכים אצל התושבים בעיר, יצאו ידבבנר ושותפיו לחלק את הספסלים, בזמן האזעקות, למקלטים ברחבי העיר. כשחילק את הספסלים למי שהיה צריך, הקפיד לספר על חברו איתי שהיה גם הוא סטודנט בעיר, ופוסט-טראומטי מצוק איתן. שוורצשטיין תכנן להתחתן עם אשתו, מורן, ב-13 באוקטובר 2023, ואחרי שהחתונה התבטלה, הם נישאו בשטח הכינוס. "הייתי בחתונה, ואני מכיר את מורן. היא סיפרה לי שהתרגשה מהמחווה לאיתי", מספר ידבבנר בהתרגשות.

השלב הבא היה להכין עוד ועוד ספסלים, חלקם בבית הלוחם בעיר, ולהרבות טוב. "בתור מילואימניק חסרים לך מלא דברים כשאתה בשטח, וכשראיתי אזרחים שתרמו בלי סוף זה חימם לי את הלב. אמרתי לעצמי – אני אהיה כמוהם. לקחתי מהם הרבה השראה, זה נתן לי המון כוח להמשיך. אני מקווה שגם הספסלים שלי נתנו כוח לקבל ולתת".