בג"ץ דן היום (חמישי) בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר. במהלך הדיון, הרכב השופטים בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נועם סולברג, הביעו ספקנות עקרונית ביחס להתערבות בית המשפט בסוגייה, אך הסכימו שהממשלה, שהצהירה שתקים ועדת חקירה לא-ממלכתית, מתמהמהת בכך. נציג המדינה אמר בדיון שעד סוף יולי תקום וועדה חקירה, וכן אמר כי מבצע שאגת הארי העלה מחדש את שאלת העיתוי של הקמת הוועדה – אמירה המנוגדת לעמדת הממשלה שהוגשה לבג"ץ לפני מספר חודשים, לפיה המצב הביטחוני במדינה מאפשר הקמת ועדה.
במהלך הדיון ניסו מפגינים המתנגדים להקמת ועדה ממלכתית לפרוץ לאולם בו התנהל הדיון, שנקבע מראש כי ייערך ללא קהל. בהוראת משמר בתי המשפט, השופטים הוצאו מהאולם. לאחר כחצי שעה, הדיון חודש. הרשות השופטת פרסמה הודעת גינוי, בה נאמר כי "מדובר באירוע חריג וחמור ביותר, שאינו עולה בקנה אחד עם נורמות התנהלות נדרשות בכל מוסד שלטוני, ובוודאי לא בבית משפט. אולמות בתי המשפט הם מרחב שנועד להבטיח קיומו של הליך הוגן, צודק ומכבד – כבסיס למימוש זכויות ולשמירה על עקרונות הדמוקרטיה. שמירה על הסדר, על ביטחון הנוכחים ועל מרות הדין היא תנאי הכרחי להבטחת עצמאותו של ההליך השיפוטי".
לפני הפסקת הדיון, ההורים שכולים המתנגדים להקמת ועדה הטיחו בשופטים כי גם לבית המשפט יש חלק בשבעה באוקטובר, ולכן אינו יכול להיות אחראי על חקירת האירועים.
הדיון בעתירה נערך לאחר שהשופטים הורו לממשלה לדון בנושא, והממשלה החליטה על הקמת ועדת שרים שתקבע את הנושאים שהוועדה תחקור (ולא את הרכבה) – ללא החלטה בנושא; במקביל, הקואליציה קידמה בכנסת חוק להקמת ועדת חקירה שחבריה ימונו על ידי הפוליטיקאים מהקואליציה והאופוזיציה, ולא על ידי נשיא בית המשפט העליון – אך היא עברה בקריאה טרומית בלבד בדצמבר האחרון.
"לא מתאים שבית המשפט ימתין עד אחרי הבחירות?"
לטענת נציגי היועצת המשפטית לממשלה והתנועה לאיכות השלטון על כך שבית המשפט חייב להתערב בעניין ולהורות לממשלה להקים ועדת חקירה, השופטים רמזו שהם מסויגים מהעניין, אותו הם מגדירים כפעולה פוליטית גרידא, ושנכון יותר שייקבע על ידי הממשלה הבאה, לאחר הבחירות. השופט עופר גרוסקופף אמר כי "אירועים בסדר גודל כזה הם דברים שהציבור צריך שתהיה לו עמדה לגביהם – לא אנחנו". הוא שאל את העותרים: "מדובר בנושא בהיבטים פוליטיים כבדים, שיוביל להתערבות חמורה – לא מתאים שבית המשפט ימתין עד אחרי הבחירות?"
עו"ד גלעד ברנע, שמייצג את משפחות מועצת אוקטובר, הציג את הבעיות במנגנון ההכרעה בהצעת החוק שמקדמת הממשלה לוועדת חקירה פוליטית, ובליבן – היעדר סעיף שקובע שלא תהיה ביקורת שיפוטית על הועדה. לדבריו, היעדר הסעיף הוא מכוון, ויאפשר הגנה משפטית על ראש הממשלה, אם הוועדה תקבע שהוא אחראי לאירוע. "זו לא טעות מקרית", אמר ברנע, "הממשלה תבוא לבית המשפט לדרוש את אמונו, לאחר שהיא טוענת שאין לה אמון בו. זו עבודה בעיניים, ומראה שהמשמעות היא שהוועדה הזו שהממשלה מקדמת לא הולכת לקרות".
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אליעד שרגא, אמר בדיון כי "מעולם לא טענו שאין לממשלה סמכות להחליט על הוועדה. השאלה היא אופן הפעלת הסמכות ובמקרה הזה – אי הפעלת הסמכות. הממשלה הזו לא רוצה חקירה".
נציג הממשלה משנה עמדה: "מבצע שאגת הארי העלה מחדש את שאלת עיתוי הקמת הוועדה"
לטענת נציג הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, פתיחת מבצע 'שאגת הארי' החזירה לשולחן את עניין עיתוי החקירה. זאת בניגוד מהודעת מזכיר הממשלה יוסי פוקס לבית המשפט מינואר האחרון, לפיה הממשלה לא תשהה יותר את תהליכי הקמת הוועדה מסיבות בטחוניות. אם זאת, לטענת ראבליו, מבצע שאגת הארי שם את הדברים בסימן שאלה. לטענת השופטת וילנר מדובר ב"לא פחות מפצצה", שכן, לדעת כל השופטים, שאלת עיתוי תחילת החקירה ירדה מהפרק והבוקר עלתה שוב.
לאחר מכן אמר עו"ד ראבילו כי הממשלה מתכוונת לקדם את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית עד סוף כנס הקיץ של הכנסת. ראבילו הוסיף כי פעולת ועדת השרים לקביעת 'המנדט' של ועדת החקירה ל-7 באוקטובר (נושאי החקירה), הוקפאה במטרה להגיע להסכמה רחבה בנושא. הוא הוסיף שמגיש ההצעה לוועדת החקירה הפוליטית, ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, נמצא בקשר עם פרופסורים וחברי אופוזיציה לגיבוש מודל להסכמה רחבה.
נציג הממשלה: לבית המשפט אין סמכות להורות על ועדת חקירה; המשנה לנשיא סולברג: "התהליך תקוע"
המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג אמר בפתח הדיון כי "לב המחלוקת היא איך תוקם וועדה שתזכה לאמון הגבוה ביותר שתחקור את השבעה באוקטובר".
לטענת סולברג, לב המחלוקת על אופן המינוי עומדת היום על מה יאפשר את האמון הגבוה ביותר שיחקור את ה7.10 . עו"ד ראבילו דרש להניח טענה עקרונית, בלי קשר לסוגיית האמון או קצב חקיקת חוק וועדת החקירה שהממשלה מובילה בחודשים האחרונים – אין לבית המשפט סמכות להתערב בעניין בכלל.
ראבילו ציטט את נשיא העליון לשעבר, אשר גרוניס, שהתייחס לסוגייה דומה: "מה מאפשר לשופטים לקבוע אם החלטה על הקמה או אי הקמה היא בלתי סבירה. אין נסיונו של שופט, רב ככל שיהיה, לקנות לו סמכות אם צריך או לא צריך להקים וועדה מסוג כלשהו". ראבילו אמר לשופטים כי "אין לכם סמכות לקבוע לממשלה מה לעשות".
המשנה לנשיא סולברג השיב לו "אבל התהליך תקוע. אנחנו מכירים שיש הצעת חוק שעומדת מזה חודשים, ודברים לא מתקדמים".
לטענת המשנה סולברג, הקצב בו מובלת חקיקת חוק הועדה הלאומית (שאמורה להיות ממונה על ידי הכנסת) של חברי הכנסת אריאל קלנר ושמחה רוטמן יש משמעות רבה שכן החקיקה נמצאת בתחילת דרכה וקפואה הלכה למעשה כבר חודשיים. סולברג רמז שבהתנהלות הזו, המתלבשת על שנתיים בהם הממשלה נמנעה מלקבוע וועדה, יש מידה של בלתי סבירות משמעותית, שעשויה לתת הכשר להתערבות בית המשפט
"אתם טוענים שאפשר להתערב רק במקרה קיצוני, מה לא קיצוני בהתנהלותה של הממשלה עד עכשיו?" הטיח סוולברג בראבילו כשלצדו גם השופטים יחיאל כשר ויעל וילנר לא קיבלו את הטיעון שלבית המשפט אין מוחלטת להתערב ויותר מכך – היסטוריית הפסיקות בנושא מתירה התערבות במקרים קיצוניים.
ראבילו עדף את הביקורת לחלוטין: יכול להיות יש שיש עניין עם קצב החקיקה, אבל עקרונית – אין תקדים לזה שבית משפט יורה על הקמת ועדת חקירה. אפשר להגיע לפתרונות באמצעות הדיון הציבורי וללא התערבות. הכנסת גם יכולה לכפות על הממשלה.
הדיון נערך ללא קהל, ומשודר בשידור חי. בראש הרכב השופטים עומד המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, ואיתו השופטים דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, חאלד כבוב ויחיאל כשר.
לפני הדיון נשאו משפחות 'מועצת אוקטובר' הצהרה סמוך לבית המשפט העליון, שבמהלכה ניסו משפחות שכולות אחרות, שאינן תומכות בוועדת חקירה ממלכתית, להפריע לדבריהם. אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל, אמר בהצהרה כי "שופטי בג"ץ, אנחנו מחזקים אתכם, תעמדו בלחץ". על הניסיונות להפריע לדברים אמר: "ראש הממשלה מוביל את המדינה למלחמת אחים, כך זה נראה סביבי".
משפחות שכולות משבשות את הצהרת משפחות 7 באוקטובר לפני הדיון בבג״ץ על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. ״ראש הממשלה מוביל את המדינה למלחמת אחים, כך זה נראה סביבי״, האשים איל אשל pic.twitter.com/eA6nWI2Piy
— אורי סלע Uri Sela (@uri_sela) April 23, 2026
