שר העבודה, חיים כץ, פנה הבוקר (חמישי) לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בבקשה לזמן דיון דחוף לאישור תקנות שיאפשרו הטלת אחריות אישית ועיצומים כספיים על קבלנים באתרי בנייה שיימצאו בהם כשלים בטיחותיים.
על פי התקנות המוצעות, הגובה המקסימלי לקנס שיוטל על לחברה קבלנית יהיה 35,280 שקלים, בגין כל עבירת בטיחות. מנכ"ל חברה שלא יפעל לתיקון ההפרות שנתגלו, יהיה חשוף לקנס בגובה רבע מהסכום שהוטל על החברה הקבלנית המבצעת.
העיצומים הכספיים יחולו על אתר בנייה שלא ימלא אחר תקנות הבטיחות במשטחי עבודה ובגובה, בציוד ובדיקות, בהפעלת עגורנים, בחפירות והריסות ובארגון וניהול בטיחות. בין היתר בהתקנת פיגומים תקינים, ראויים ומותאמים המונעים נפילת עובדים וחפצים, מינוי ממונה בטיחות באתר העבודה, מתן הדרכות וציוד בטיחות לכלל העובדים באתרים, הפעלת עגורן בידי עגורנאי מוסמך, גידור ראוי ועוד.
"התקנות מביאות הרתעה משמעותית שתאלץ את ענף הבנייה לקחת אחריות על בטיחות העובדים ויעניקו כוח ממשי למפקחים" אמר כץ, "לא נהסס להטיל קנסות כבדים בכל מקרה שבו קבלן לא יקפיד על הבטיחות".
על פי הודעת השר, מטרת העיצומים הכספיים המנהליים להעמיד בידי מפקחי מנהל הבטיחות במשרד העבודה כלי, יעיל ומהיר יותר, להטלת סנקציות על מפרי הבטיחות בענף הגובה בכל שנה חיים של למעלה משלושים עובדים, ואלפי פצועים. עם זאת יש לציין, כי כיום מועסקים 18 מפקחי בנייה בלבד במנהל, המופקדים על בדיקתם של למעלה מ-13 אלף אתרי בנייה. אם לא די במספר הזעום, רק לשניים מהפקחים ניתן רכב צמוד, בעוד שאר הפקחים עושים שימוש בכשבעה רכבים המשמשים גם את יתר יחידות המנהל. כמו כן, המנהל אינו מפקח על הבטיחות באתרי הבנייה מעבר לקו הירוק, וזאת בטענה כי חוקי הבטיחות אינם חלים בשטחים אלו.
מעמותת קו לעובד נמסר, בתגובה להצעת החוק, כי הם רואים "בהצעה להעמיד לראשות מפקחי מנהל הבטיחות התעסוקתית כלים אפקטיביים בדמות סנקציות כספיות, צעד רצוי ונחוץ לקידום אכיפת כללי הבטיחות באתרי הבניה. זאת במיוחד על רקע הזמנים הממושכים הנדרשים בממוצע להליכים פליליים בגין עבירות בטיחות, אשר מרוקנים מתוכן את תפקידם ההרתעתי".
עם זאת, הוסיפו כי "מחובתנו להתריע כי ללא תוספת משאבים ותקנים לרשות מפקחי המנהל, המצויים כידוע לשר בתת-איוש חמור, לא ניתן יהיה ליישם באופן מיטבי את מנגנון העיצומים המוצע. כך לדוגמה, לרשות מנהל ההסדרה והאכיפה, הזרוע המקבילה לאכיפת זכויות עובדים במשרד העבודה, עומד מנגנון עיצומים כספיים נרחב, אשר הפעלתו מחייבת כוח אדם ייעודי הכולל ממוני עיצומים, ועדות ערעורים, כמו גם פרישה נרחבת של מפקחים, אנשי מנהלה ועוד. אלו אינם עומדים לראשות מנהל הבטיחות, ולמצער השר כץ נמנע מלומר שיקצה תקנים נוספים, ולא הצליח להשיג כל שינוי ראוי בנוגע לתנאי העסקתם המחפירים של המפקחים. לא ניתן להבנתנו לדלג מעל הצורך המידי בחיזוק והגדלה של משאבי מערך הפיקוח הקיים במנהל הבטיחות, וכל תוספת שאינה מגובה במשאבי אנוש ותקציבים דינה להיוותר אות מתה".
