בית המשפט העליון הסיר היום (ראשון) את הכפפות אל מול מה שהגדיר כ"הפרת חוק המונית, מודעת ומתמשכת". בצעד חריג, שהוציא את המונח "אקטיביזם שיפוטי" מהתאוריה אל הפרקטיקה האכיפתית, פרסמו חמישה שופטים פסק דין במסגרת הדיון על ביזיון בית המשפט, ובו הוראות אופרטיביות ישירות למשרדי הממשלה. המשמעות: בתוך פחות מחודש, אלפי משפחות בציבור החרדי שאינן מסדירות את מעמד הגיוס של אבי המשפחה, צפויות לאבד סבסודים במעונות יום, הנחות בארנונה והטבות ברכישת דירה.

פסק הדין הנוכחי מגיע לאחר חצי שנה שבה, לטענת השופטים, הממשלה נמנעה מיישום פסק הדין המקורי בעניין הגיוס. השופטים, ובהם המשנה לנשיא נעם סולברג שנחשב לשמרן, עשו שימוש נדיר בסעיף 15 לחוק יסוד השפיטה, המאפשר לבית המשפט לתת סעד "למען הצדק".

"על רקע האמור, ומשלא הוצגו צעדים קונקרטיים שיש בהם כדי ללמד על כוונה לפעול לאכיפת חובת הגיוס, ולקיום הוראות פסק הדין, שנבעו מהוראות חוק ברורות וחד-משמעיות, אין מנוס מלהורות על צעדים אופרטיביים, שאינם אלא מימושו הישיר של פסק הדין", נכתב בהחלטה המשותפת. השופטים הוסיפו בנימה של תסכול כי המרחק בין מצב הדברים הרגיל למציאות הנוכחית הוא "בלתי ניתן לגישור", וכי "אנו עושים זאת בלב כבד, כבד מאוד, אך לאחר ניסיונות רבים מספור לנקוט בדרך מתונה יותר – לא נותרה ברירה".

מפת הסנקציות: לאן ילך הכסף?

בית המשפט לא הסתפק בהצהרות כלליות ופרט בדיוק אילו הטבות יותנו בשירות ביטחון. מועצת מקרקעי ישראל נדרשה להתכנס בתוך 21 יום כדי לקבוע כיצד תותנה ההנחה ב"מחיר מטרה" בהסדרת מעמד צבאי. במקביל, משרד העבודה קיבל פרק זמן זהה כדי לתקן את מבחני התמיכה לסבסוד מעונות יום, משפחתונים וצהרונים.

שופט בית המשפט העליון נועם סולברג (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

השופט סולברג ביקש להבהיר כי אין מדובר בצעד ענישתי: "בכל הנוגע לצעדים שעל הפרק, עסקינן במניעת הטבות; אין מדובר בפגיעה בזכויות מוקנות. ממילא, גם אין מדובר ב'עונש'". לדבריו, קידום הגיוס הוא תכלית לגיטימית שרשויות המדינה רשאיות לשקול בבואן לחלק הטבות.

אחד הפרקים בפסק הדין עוסק באוזלת היד של המשטרה הצבאית והכחולה אל מול המשתמטים. הנתונים שהוצגו לבית המשפט ציירו תמונה של אכיפה סלקטיבית: בעוד שהחרדים מהווים כ-80% מציבור המשתמטים, שיעור המעצרים שלהם עומד על כ-14% בלבד.

השופטים מתחו ביקורת קשה על ההימנעות מאכיפה בריכוזים חרדיים מחשש להפרות סדר: "חובה על המשטרה לסייע לרשויות האכיפה של הצבא, ולהתחיל לפעול לאכיפת חובת הגיוס גם על בני הציבור החרדי". הם הזהירו כי המסר לפיו הפרות סדר מונעות אכיפה הוא מסר של "חוטא יוצא נשכר – מסר שלא ניתן להשלים עמו".

הממשלה בתגובה: "אנרכיסטים, עוול בלתי נסלח"

במערכת הפוליטית הרוחות סוערות. שר המשפטים יריב לוין תקף בחריפות את הייעוץ המשפטי וכינה את אנשיו "אנרכיסטים" שרוצים "להרוס את המדינה". השר בצלאל סמוטריץ' טען כי הסנקציות יפגעו בכלכלה, ואילו השר יצחק גולדקנופף הגדיר את פסק הדין כ"החלטה שמתנוסס מעליה דגל שחור".

יו"ר ש"ס אריה דרעי הוסיף כי מדובר ב"עוול בלתי נסלח ופגיעה אנושה וחמורה ביותר ביסודות הקיום של עם ישראל בארץ ישראל". מנגד, ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד הציב סימן שאלה על עצם הציות לחוק כשקבע: "את פסיקת בג"ץ מהיום אסור לקיים. נקודה".

יו"ר ש"ס אריה דרעי (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

משרדי הממשלה המקצועיים הציגו חוות דעת מזהירות. משרד העבודה טען כי שלילת סבסוד המעונות היא צעד של "חוסר סבירות קיצונית" שיפגע בתעסוקת נשים וברווחת הילדים. משרד הכלכלה הזהיר מפני פגיעה בהשקעות ובתעשייה עקב "הרמת מסך" בין חברות לבעלי מניותיהן החרדים.

כעת, הכדור חוזר למגרש של הממשלה. השופטים קבעו דד-ליין ברור: עד 1 ביוני 2026, על המדינה להגיש הודעת עדכון על ביצוע כלל ההוראות. "ככל שתחליט הממשלה, באמת ובתמים, לקבל החלטות מעשיות בהתאם לעקרונות פסק הדין – נוכל אנו להרכין ראשנו ולקום מכיסאנו. אף נברך על כך".