הממשלה אישרה היום (ראשון) פה אחד את מינויו של דורון כהן לתפקיד נציב שירות המדינה, בהתאם להצעתו של ראש הממשלה. זאת, חודשים ספורים לאחר שבג"ץ הפך את החלטתו וסלל את הדרך למינוי ללא ועדת איתור.
כהן ייכנס לתפקידו ב-5 במאי או לאחר הסדר ניגוד עניינים (המאוחר מביניהם) וצפוי לכהן במשך שש שנים. כהן, רואה חשבון ומשפטן בהכשרתו, החל את דרכו המקצועית במגזר הפרטי. בין השנים 2011-2013 כהן כמנכ"ל משרד האוצר תחת השרים יובל שטייניץ ויאיר לפיד. קודם לכן שימש כמנהל רשות החברות הממשלתיות – שם הוביל תהליכי הפרטה ושינויים מבניים בחברות תשתית גדולות. הוא היה חבר במספר ועדות שעסקו בשירות במגזר הציבורי – בין היתר בראש הצוות 'לשיפור הגמישות הניהולית, השכר הדיפרנציאלי והעצמת ההון האנושי' בוועדה לשיפור השירות הציבורי. במסגרת ועדה זו המליץ על ביטול מנגנון שכר העידוד והחלפתו במערכת שכר דיפרנציאליים ומענקים, וכן המליץ על קציבת קדנציות לסגל הבכיר.
לאחר פרישתו מהשירות הציבורי, פנה למגזר העסקי וכהן בין היתר כיו"ר הדירקטוריון של חברת IBC, וכיו"ר דירקטוריון חברת התקשורת סלקום.
33 מנכ"לים, ואף לא מנכ"לית קבועה אחת
מינויו של כהן לתפקיד נציב שירות המדינה, כמועמד של ראש הממשלה בנימין נתניהו – מגיע לאחר שורה של דיונים משפטיים – זאת לאחר שמאי 2025 קיבל בג"צ את עתירת האגודה לאיכות השלטון וההסתדרות, בהרכב בראשות הנשיא יצחק עמית, וקבע כי בשל חשיבות התפקיד כ"שומר סף", הממשלה חייבת לעגן מנגנון מינוי קבוע המבוסס על הליך תחרותי – וזאת על מנת להבטיח את עצמאות הנציב ולמנוע פוליטיזציה של השירות הציבורי.
עם זאת, לבקשת המדינה התכנס בג"צ לדיון נוסף בהרכב מורחב בהחלטה, ובפברואר 2026 הפך את החלטתו – כשהשופטים דוד מינץ, נעם סולברג ויעל וילנר קבעו בדעת רוב שהממשלה אינה מחויבת לקיים הליך תחרותי. זאת, בנימוק שחוק שירות המדינה (מינויים) קובע במפורש כי המינוי פטור ממכרז. לפיכך קבעו כי אין מקום להתערבות שיפוטית המשנה את לשון החוק. השופט מינץ ציין כי יש להבחין בין "הדין המצוי" ל"דין הרצוי". בדעת מיעוט אותה כתבו הנשיא עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, הם סברו כי יש להותיר את חובת ההליך התחרותי על כנה כדי לשמור על מקצועיות השירות הציבורי.
מינויו של כהן נבחן ועבר את אישור ועדת מינויים בראשות השופט בדימוס חנן אפרתי. עם זאת, חברת הוועדה עו"ד מיכל הלפרין, מתחה ביקורת על ההחלטה וטענה כי ראש הממשלה לא עמד בחובתו לנסות ולאתר נשים לתפקיד, זאת בהתאם להנחיית בג"צ בנושא ולאור העובדה שכיום בממשלה מכהנים 33 מנכ"לים גברים ואף לא מנכ"לית קבועה אחת. לדבריה, הוועדה בחרה "להסתתר מאחורי ייעוץ משפטי במקום לבדוק לעומק". לטענה זו כלפי המינוי הצטרפו גם שורה של ארגוני נשים בהן נעמ"ת, פורום דבורה ושדולת הנשים – אשר כבר הודיעו כי בכוונתן לעתור בנושא לבג"צ, עתירה שייתכן שתעכב את כניסתו לתפקיד.
נציבות שירות המדינה היא גוף המטה האחראי לניהול ההון האנושי והמערך הארגוני בשירות המדינה, המונה כ-80 אלף עובדים ועובדות (60% מהם נשים). בין האתגרים העומדים לפתחו של כהן: שיקום יחסי העבודה מול היועצת המשפטית לממשלה שהתנגדה נחרצות למתווה המינוי הישיר; התמודדות עם משבר כוח האדם בשירות הציבורי, בין היתר בעקבות פערי השכר הגדולים מול המגזר הפרטי ומינוי שורה של מינויי קבע לתפקידי מפתח בשירות הציבורי המאויישים כיום על ידי ממלאי מקום והממתינים לאישורו.
