מאז 2020 גדל הפער בין התקינה למספר השוטרים בפועל בתחנות המשטרה בנגב – זאת אף שעלה מספר תקני השוטרים בתחנות בנגב וכן מספר התקנים המאוישים, כך עולה מדו"ח המעקב שפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על היבטי המשילות בנגב. מצוקת כוח האדם גורמת להיעדר אכיפה: בשנים 2020-2024 נפתחו 1743 תיקים בגין גביית דמי חסות, מתוכם 319 בלבד עברו לפרקליטות ו-94 נמצאים בהליכי סגירה.

נכון למועד הביקורת עומד הפער בין התקינה לאיוש על 17% בשגב שלום, 19% בערערה שבנגב, 30% בתחנת העיירות, ו-15% ברהט. המבקר מציין כי ב-2023 הוקמה תחנת משטרה בשגב שלום, אך לא הוקמו תחנות ביישובים חוטרה, לקיה וכסייפה כפי שהוחלט בתוכנית החומש. הקושי באכיפה מתבטא גם בתופעה של תשלום דמי שמירה על מוסדות חינוך בשעות שהם אינם פועלים, דבר המנוגד לנוהל של משרד החינוך, כך מצביע המבקר.

בנוסף, בשנים 2020-2024 פניות למשטרה בדרום בנושא בריונות בכבישים היוו 91% מכלל הפניות בנושאי ביטחון בכבישים. אחוז אחד של הפניות היה בנושא ירי בכבישים. באותן השנים ב-57% מהתאנות הקטלניות וב-39% מהתאונות הקשות בדרום היו מעורבים נהגים לא יהודים, ע"פ המשטרה.

ועדת השרים כלל לא התכנסה

הדו"ח שפורסם היום עוקב אחר תיקון הליקויים שעלו בדו"ח הקודם בנושא מ-2021. הדו"ח מציין כי רק 18 גופים שהוזכרו בדו"ח ענו לביקורת, כלומר 41% מסך הגופים המבוקרים. מתוך 346 ליקויים שצוינו בדו"ח התקבל מענה רק על 91. בין הגופים שלא ענו מצוינים הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, משטרת ישראל, משרד החינוך, משרד התחבורה והרשויות המקומיות הבדואיות.

בפתח הדו"ח מגדיר המבקר את המשילות כ-"יכולתה של המדינה, באמצעות הרשויות הממלכתיות שלה, לפעול בגדר ‏סמכויותיה ‏ולהוציא אל הפועל את מדיניותה באופן אפקטיבי ויעיל". הוא מוסיף כי היעדר משילות משתקף "בהיעדר ‏אכיפה והרתעה מצד המדינה, בכשלים במימוש החלטות שהתקבלו כדין, באי-מתן שירותים ‏ציבוריים שהמדינה מחויבת לספקם ‏ובהתרופפות הסדר החברתי".

ברובד הממשלתי מצא המבקר כי שתי ועדות השרים שאמורות לעסוק בהיבטי המשילות בנגב אינן דנות בנושא, זאת למרות הבטחות חוזרות ונשנות של ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כי "נחזיר את המשילות לנגב". על פי הדו"ח, ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לא התכנסה מאז הקמתה, וועדת השרים לענייני הסדרת התיישבות הבדואים דנה בעיקר בתוכנית המיקודים של השר עמיחי שיקלי להסדרת ההתיישבות בנגב, אף שהיא אמורה לדון גם בהיבטים חברתיים וכלכליים של הבדואים בנגב. "סוגיית היעדר המשילות בנגב ותכלול העשייה הממשלתית בנושא לא נידון על ידי ועדת ‏שרים כלשהי‏", כתב המבקר, והצביע בנוסף על היעדר בסיס נתונים ממשלתי על האוכלוסייה הבדואית בנגב.

המבקר קרא לראש הממשלה להידרש לנושא היעדר המשילות בנגב, והוסיף כי זהו "נושא אסטרטגי ובעל השלכות ‏כבדות משקל על מדינת ישראל, על כלל מאפייניו והכשלים החמורים אשר עומדים בבסיסו". לדבריו, יש לפעול לשיפור המצב באמצעות "הובלת ‏טיפול רב-מערכתי של גופים רבים" ומינוי גורם מדינתי שירכז את ‏פעילות הגופים "בצורה יעילה ואפקטיבית, על בסיס גיבוש יעדים ברורים ובני ביצוע ‏ומעקב אחר יישומם".‏

גידול של 16% בפוליגמיה בקרב הבדואים, ירידה של 3% באכיפה

אחד הנושאים השנויים במחלוקת שהמבקר בדק הוא הפוליגמיה בקרב הבדואים בנגב. כ-16,250 נשים נמצאות במשפחות פוליגמיות, גידול של 16% מאז שנת 2021 שבה פורסם הדו"ח הקודם. עוד נמצא כי 15% מהנשים הן מהרשות הפלסטינית.

ועדת פלמור שדנה בנושא המליצה לשנות את החוק ולהגביר את האכיפה. החוק אמנם שונה, אך בדיקת המבקר מעלה כי בשנים 2022–2024 נפתחו 113 תיקים בנושא, הוגשו רק 3 כתבי אישום, זו ירידה של 3% מהביקורת הקודמת.

המבקר קושר את תופעת הפוליגמיה למעמד החברתי והכלכלי הנמוך של הילדים ולתופעת עבודת הילדים שלא כחוק. הוא מצא כי רבים מהילדים העובדים עושים זאת בעונות בהן העבודה החקלאית מרובה. זאת לצד תופעה של עבודת ילדים בדואים מהנגב במקומות עבודה במרכז הארץ.

עלייה בפגיעות בתשתיות חשמל, חבלות בתשתיות המים

המבקר מצא כי הטיפול בפסולת ביישובים הבדואים לוקה בחסר, הן בשל אי איסוף פסולת בכפרים הלא מוכרים והן בשל איסוף לקוי והיעדר אתרי מחזור בישובים המוכרים. על פי הדו"ח, ב-2021 התגלו ליקויים בתחום השלכת פסולת הבניין – ולא תוקנו מאז. עוד מציין המבקר את תופעת השלכת הפסולת בשטחים ציבוריים ושריפתה בניגוד לחוק. לדבריו, התופעה "מוסיפה להתקיים ברחבי הנגב ולא נאכפת כנדרש על ידי המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות". עם זאת, בתחום השלכת הפסולת הביתית ושריפת הפסולת חל שיפור.

המבקר מצא כי לא חל שינוי במספר מקרי החבלה בתשתיות במים מאז הביקורת הקודמת. בממוצע היו בשנה 103 מקרי חבלה בתשתית המים. זאת לעומת עלייה במקרי הפגיעה בתשתיות החשמל, 29 מקרים בממוצע לשנה (7.8 בביקורת הקודמת).