הטמפרטורה ורמת החומציות בים התיכון במגמת עלייה, מינים מקומיים נמצאים באיום גובר, אך מספר שקיות הפלסטיק נמצא בירידה: אלו הם חלק מהממצאים של דו"ח הניטור הלאומי של הים התיכון. הדו"ח, שפרסמו היום (רביעי) המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והמכון לחקר ימים ואגמים, בוחן את מצב הים התיכון בארץ מארבע כיוונים מרכזיים: אקלים, מגוון ביולוגי, איכות המים, ומצב הפסולת, עד שנת 2024. חלק מיוחד של הדו"ח סוקר בקצרה גם את חופי אילת.

על פי הדו"ח, ככלל, מצבו של הים התיכון החמיר ב-2024, זאת בשל מספר מגמות מדאיגות, מרביתן גלובליות. עם זאת, הדו"ח מאיר גם מספר נקודות חיוביות שאירעו ברמה המקומית, ביניהן בולטות הירידה בכמות שקיות הפלסטיק, שיפור קל במצבו של חלק ממפרץ אילת, ושיקום אוכלוסייתו של חילזון הצינוריר הבונה, שלו תפקיד אקולוגי חשוב.

אקלים: עלייה במפלס, בטמפרטורה וברמת החומציות

בתחום המאקרו, מצבו של הים התיכון מוסיף להחמיר, כאשר בין היתר, עלתה טמפרטורת המים בשכבה העליונה ב-0.05 מעלות בממוצע בשנה. נתון זה תואם את הערכות מדעני האקלים, אולם יש לו השלכות משמעותיות, בעיקר על חלק מהמינים המקומיים הרגישים לחום. מגמה נוספת שנמשכה היא מגמת העלייה ברמת החומציות של מי הים התיכון, כחלק מעלייה עולמית של עלייה בכמות הפחמן הדו-חמצני במים. על אף שהמגמה איטית, היא משפיעה על הישרדותם של צדפות ואלמוגים, ועל יכולתו של הים לספוג פחמן דו חמצני עבור יתר המערכת האקולוגית.

בנוסף, גובה פני הים הוסיף לעלות ב-2024, ורשם עלייה של כ-15 סנטימטר מאז 1992, ממוצע של 4.7 מ"מ בשנה. מדובר בקצב מהיר מהממוצע העולמי, שעומד על 3.7 מ"מ בשנה. עליית המפלס מגבירה את הסיכון להצפות בקו החוף בזמן סערות

המגוון הביולוגי: פגיעה במינים המקומיים, וחדירה של מינים פולשים

לא נמצאו כל ממצאים משני המינים המקומיים מולית אדומה (ברבוניה אדומה, או סולטן איברהים) ושישן משורטט (מרמיר), מה שמעלה חשש שהם נכחדו, או נפגעו באורך אנוש מאוד, בשנה שחלפה.

הפגיעה באוכלוסיות המקומיות נוצרת ככל הנראה בשל שילוב של שינוי טמפרטורת המים לצד עלייה בהיקף החדירה וההתפשטות של מינים פולשים. על פי המדגמים שבוצעו בדו"ח, בשנת 2024 נע אחוז המינים הפולשים בין 68% בעומק 40 מטרים ל-55% בעומק 80 מטרים ומעלה.

מינים אלו, שמגיעים ברובם מים סוף, דרך תעלת סואץ, גורמים פעמים רבות הן לפגיעה בסביבה הביולוגית, והן מטרדים לבני האדם, בשל היותם ארסיים. כך לדוגמא, דגי הזהרון, וקיפודי הים ממין "נזירית ארוכת קוצים", ששניהם הפכו נפוצים יותר ויותר בחופי הים התיכון. גם אצות פולשות, דוגמת האצה האדומית הרעילה, מתרבות במהירות, והחשש הוא שהן מחליפות אצות מקומיות ארוכות ושופעות יותר, שלא מצליחות להסתגל לטמפרטורת המים העולה, ובכך שוללות מזון ומחסה מדגים קטנים.

עם זאת, החדשות הטובות העיקריות בתחום זה הן כי אוכלוסיית חילזון הצינוריר הבונה הראתה השתקמות משמעותית, מצב שלו חשיבות רבה בשל מעורבתו של בעל חיים זה ביצירת אזורי הגידול של בעלי החיים שוכני הסלעים.

איכות המים: מפרץ חיפה משתקם לאט מדי, בשאר הארץ המצב רע, אך יציב

הדו"ח סוקר בין היתר גם את שכיחותם של חומרים רעילים שונים באזורים שונים בישראל. במיוחד מדגיש הדו"ח את מפרץ חיפה, שבעבר זוהם משמעותית כתוצאה מפליטת חומרים רעילים ממפעלים באזור שהזרימו שפכים לנחל הקישון. הדו"ח מראה כי ככלל מצב המים, בעיקר בצפון המפרץ, משתפר בהדרגה, אולם כי עקב זיהומים משמעותיים שנספגו באדמה, מי הגשמים והתהום מביאים איתם זרימה של חומרים מזהמים חדשים, דבר שמאט מאוד את קצב השיקום. הדו"ח מציין כי כיום נעשים ניסיונות "לטהר" מקורות אלו, שאולי יניבו שיפור בעתיד. הדו"ח גם מציין בדרום מפרץ חיפה חלו עליות ברמת המתכות קדמיום וכספית שנספגו בקרקע.

בצפון מפרץ חיפה, באזור עכו, מציין הדו"ח כי שיעורי הכספית בדגים נותרו גבוהים, ככל הנראה בשל זרימה מחודשת של כספית מאתרי זיהום עקב ריבוי הגשמים ב-2023. הדו"ח גם מציין כי מי הנחלים הזורמים לים התיכון מוסיפים להכיל חומרי דשן מזהמים בכמות רבה, וכן כי הזיהום במי נחל גורם להתרבותן של אצות שפוגעות ברמת החמצן בנחל. כמו כן, מציין הדו"ח כי במימי תל-אביב נמשך ב-2024 זיהום של המתכת הרעילה ארסן שהופיע ב-2023, ומקורו אינו ידוע.

פסולת: פחות שקיות ומסיכות, יותר חלקיקי מיקרו פלסטיק בקרקעית

ככלל, מציין הדו"ח, שיעור הפלסטיק במימי החופים של ישראל נותר גבוה אך יציב ב-2024, כשבחופי הדרום הפלסטיק נפוץ מעט פחות מאשר בצפון. עם זאת, החל מ-2021 נמשכת מגמת ירידה הדרגתית בכמות שקיות הפלסטיק בחופים, שהוסיפה להתחזק ב-2024. מגמה זו, משער הדו"ח, קשורה לפעולות שנקטו ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה, ביניהן אולי החוק שמחייב תשלום על שקיות בסופר. כמו כן, מציין הדו"ח, ב-2023 עוד אותרו בים התיכון פרטי פסולת רבים הקשורים במגפת הקורונה, דוגמת כפפות ומסיכות, אולם ב-2024, לראשונה מאז פרוץ המגיפה, נעלמה תופעה זו כמעט לחלוטין. עם זאת, המצב רחוק מלהיות ורוד: כמות הפסולת עדיין רבה מאוד, וכוללת גם פריטים מסוכנים לחי, דוגמת רשתות דיג, שמוסיפות להרוג חיות ימיות גם לאחר ששקעו לקרקעית.

בתחום המיקרו פלסטיק, המגמה מעורבת: על פני הים ירדה כמות המיקרו פלסטיק הצף לרמה הנמוכה ביותר מאז 2019, למעט בחיפה ובעכו, ונמצאת ברמה אף מעט נמוכה מהממוצע במערב הים התיכון.

אך בקרקעית הים נמצאה תופעה חריגה של ריכוזים גבוהים מאוד של מיקרו-פלסטיק, בכמות שיכולה להגיע לפי מאה הממוצע בשלוש השנים האחרונות.

גם במחקר על אוכלוסיית צבי הים חל שיפור קל בכמות המיקרו-פלסטיק: על אף שבמערכת העיכול של 9 מתוך 10 הצבים שנבדקו נמצאו מיקרו-פלסטיק, סך כל הממצאים מראה על ירידה ביחס לשנים האחרונות, ובשונה מהן, באף צב לא נמצאו למעלה מ-100 חתיכות מיקרו פלסטיק.

ככלל, מסכם הדו"ח, נמצא הים התיכון הישראלי במצב רגיש מאוד, אולם צעדים שננקטו בכדי לשנות מגמות הצליחו במרבית המקרים לגרום לשיפור ניכר.

"דו"ח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2024 ממחיש באופן חד וברור את האתגרים המורכבים העומדים בפני הסביבה הימית של ישראל:  התחממות, זיהום ופסולת לצד לחץ גובר על המגוון הביולוגי." סיכמה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן "ממצאי הדו"ח מחזקים את הצורך בצמצום מתמשך של מקורות הזיהום ובהפחתת הלחצים האנושיים על הים והחופים.".

גם שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, הדגיש את הצורך בשמירה על מצבו הים התיכון: "המרחב הימי של ישראל הוא משאב לאומי, שעשוי לשמש בעתיד גם כשטח לפיתוח כלכלה כחולה" אמר השר, והדגיש שזאת יש לעשות "באמצעות טכנולוגיות התורמות לעמידת מדינת ישראל ביעדי אנרגיה ואקלים בצורה בת קיימא".

אלון זס"ק, מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל: "תוכנית הניטור הלאומית שמבצע המכון לחקר ימים ואגמים לישראל היא תשתית מדעית ארוכת טווח, הפועלת ברציפות מזה עשרות שנים ומהווה נדבך מרכזי במחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. הנתונים שמפיק המכון במסגרת תוכנית הניטור מהווים כלי מרכזי לתמיכה בקבלת החלטות ומעקב אחר יעילות קבלת ההחלטות בטווח הארוך, להערכת סיכונים סביבתיים ובריאותיים ולתכנון ארוך טווח של ניהול משאבי הים. בעידן של שינוי אקלים מואצים ולחצים אנושיים גוברים, המשך ההשקעה בניטור מדעי רציף הוא תנאי הכרחי לשמירה על חוסנה של הסביבה הימית  בישראל וליכולת להתמודד עם אתגרי העתיד".