ועדת הכספים, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, אישרה הלילה (רביעי), לאחר ימים דיוני ארוכים, את מתווה הפיצויים לעסקים בגין מבצע שאגת הארי, לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק כוללת שורת שיפורים והסכמות משמעותיות עליהן סיכמה הוועדה עם משרד האוצר, בלחץ ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי, לטובת העובדים והעסקים – בין היתר, קבלת דרישת ההסתדרות לזכאות לדמי אבטלה לעובדים שיצאו לחל"ת בחמשת ימי המלחמה הראשונים, והרחבת הפיצוי למעסיקים על עובדים שיצאו לחל"ת. לראשונה, הצעת החוק תקבע גם 'נוהל לחיצת כפתור' שיאפשר הפעלתה באופן אוטומטי במקרי חירום עתידיים לתקופה של חמש שנים – דרישה שהעלו ההסתדרות וארגוני המעסיקים במשך שנים.

הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק מס רכוש וקרן פיצויים ולקבוע בו מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, לעניין השתתפות בהוצאותיהם הקבועות וכן בחלק מהוצאות השכר. עוד מוצע, בשל ההיקף הרחב של הנזקים הישירים שנגרמו לעסקים קטנים ובינוניים בכל רחבי הארץ כתוצאה מהמבצע, לקבוע מסלול נוסף לפיצוי בעד נזקים עקיפים בעבור עסקים שנגרם להם נזק ישיר במהלך המבצע.

בתוך כך, מוצע כי עסק אשר נגרם לו נזק עקיף בתקופת המערכה הנוכחית, בחודשים מרץ ואפריל 2026, יזכה לפיצוי בגין פרק זמן זה. הפיצוי יותאם לשיעור הפגיעה, ויחושב על פי היקף הירידה במחזור העסק הניזוק, גובה ההוצאות הקבועות שלו ושכר העובדים אשר להם שילם במהלך התקופה הקובעת. בנוסף מקנה החוק פיצויים בעד נזק עקיף גם למי שנפגע בנזק ישיר באותה התקופה וכן פיצויים על אובדן שכר דירה.

זכאות לפיצוי תינתן לעסקים עם מחזור של 12 אלף שקלים ועד 400 מיליון שקלים, שחוו ירידה במחזור העסקאות של 25% ומעלה לעומת תקופת הבסיס. ככלל, תקופת הבסיס להשוואה היא מרץ-אפריל 2025, אך עבור ענף המלונאות נקבע לדרישת הוועדה ולבקשת גורמי השוק כי שנת ההשוואה תהיה 2023. על אף שהמתווה חל כאמור על חודשים מרץ ואפריל, עבור עסקים על בסיס מזומן וקבלנים יחול המתווה על חודשי מאי עד יוני.

בהתאם להסכמות שהושגו בלחץ ההסתדרות, נקבע כי עובדים יהיו זכאים לדמי אבטלה במידה והוצאו לחל"ת רצוף של לפחות עשרה ימים רצופים אולם במידה והוצאו לחל"ת בחמשת ימי הלחימה הראשונים, יהיו זכאים לדמי אבטלה בחל"ת גם במידה ויצאו לחמישה ימי חל"ת בלבד. כל זאת, בכפוף לעמידה ביתר תנאי הזכאות דוגמת תקופת אכשרה של חצי שנת עבודה.

עוד נקבע, במסגרת פשרה בין נשיאות המגזר העסקי לאוצר שהושגה בתיווך וועדת הכספים, כי מעסיקים יוכלו לקבל פיצוי על רכיב השכר של עובדים שהוחזרו מחל"ת ובתנאי: ששהו במקסימום ב-10 ימי חל"ת, ימי החל"ת היו בחודש מרץ והתביעה לעניין כך הוגשה עד אתמול (יום שלישי ה-28 באפריל). באוצר הדגישו כי בנושא זה מדובר בהסכמה לעניין המתווה הנוכחי בלבד, ולא לעניין מתווים עתידיים ככל שיהיו.

על פי מסלולי הפיצויים – עסקים קטנים (12-300 אלף שקלים): יקבלו פיצוי בסכום קבוע לפי מדרגות, הנקבעות לפי רמת הכנסה ושיעור הירידה במחזור, לדרישת הוועדה סוכם כי סכומי הפיצוי הקצובים לעסקים קטנים יוצמדו למדד המחירים לצרכן. עבור עסקים בינוניים (300 אלף עד 400 מיליון שקלים) הפיצוי יהיה מורכב מרכיב הוצאות קבועות ורכיב השתתפות בשכר.

במסגרת כך, סוכם לדרישת הוועדה וארגוני המעסיקים על הגדלת מקדם הפיצוי על הוצאות קבועות לעסקים הזכאים, כך שזה יעמוד על 2 ולא 1.5 כפי שנקבע במקור. תקרת הפיצוי תעמוד על 600 אלף שקלים עד 1.2 מיליון שקלים לחודש (2.4 מיליון ש"ח לכל תקופת הזכאות), בהתאם לגודל העסק.

התביעות יוגשו באופן מקוון לרשות המסים, כאשר המנהל רשאי לשלם מקדמה של 60% מסכום הפיצוי תוך 21 יום מהגשת התביעה. עוד נקבע לדרישת הוועדה, כי על בסיס הצהרת עסק כי הוא צפוי להיכלל בזכאות לפיצוי, תוכל רשות המיסים לשלם לעסק עד 50% מגובה הפיצוי כמקדמה.

במסגרת פתרונות ממוקדים נוספים, סיכמה הוועדה כי ביישובי קו העימות, רכיב הארנונה יועבר ישירות מרשות המסים לרשויות המקומיות, כדי להקל על תזרים המזומנים של העסק ולמנוע חובות. עוד נקבע לדרישת הוועדה, כי הגנים הפרטיים, יוכלו לבצע החזר כספים להורים, כאשר בעלי הגנים יוכלו לבחור את חודשי מאי-יוני כחודשי הייחוס לבדיקה, כך שההחזר ייכלל בתחשיב, והם יהיו זכאים לפיצוי.

עוד נקבע לדרישת הוועדה ופורום נשות המילואים פתרון ייעודי לבני ובנות זוג של משרתי מילואים בעלי עסקים, במסגרתו תמנע פגיעה בפיצוי לעצמאיות שבני זוגן שירתו במילואים. כך, אם פעילות העסק צומצמה בתקופת הבסיס בשל שירות המילואים של בן הזוג, המדרגה תיקבע לפי חודשי פעילות רגילים מהשנה הקודמת.

לצד אלה, לדרישת הוועדה, נקבע כי מקומות אירוח (בית מלון, אכסנית נוער, מתקן אחוד, דירת אירוח, צימר, (Airbnb שאירחו מפונים בשנת 25 בהתקשרות עם המדינה, יהיו זכאים להשוואה במסגרת מתווה הפיצויים למחזור העסקים שלו בשנת 23.

לעניין תמיכה בעמותות, סיכמה הוועדה על תוספת של 20 מיליון שקלים לסכום המקורי שיועד מצד האוצר, כך שיועמדו לא פחות מ-40 מיליון שקלים לתמיכה במוסדות ציבור שחוו ירידה בהכנסות.

בהישג משמעותי ולדרישת הוועדה וכלל גורמי השוק, נקבע כי המנגנון יופעל בשיטת "לחיצת כפתור" ויהיה תקף למשך 5 שנים, כדי לייצר ודאות ארוכת טווח, לתקופות חירום נוספות בשנים הקרובות.

בנוסף לדרישת הוועדה וחבריה, ולאחר בחינת הנתונים בשטח שביצע משרד האוצר מול גורמי הביטחון, סוכם שיינתן מענה נוסף שיעוגן בחקיקה נפרדת עבור עסקים ביישובי הגליל העליון וצפון הגולן שמעבר לקו העימות בדמות מסלול פיצוי מקל ומטיב. המענה יינתן ליישובים ששהו לפחות 45 יום תחת הנחיות מחמירות -כתום/אדום, אזורים עם זמן הגעה למרחב מוגן של פחות מ-30 שניות, סמיכות לקו הגבול, חסימות כבישים ממושכות או הגדרות "שטח צבאי סגור". בין הישובים הזכאים: עכו, צפת, כרמיאל, קצרין, ראש פינה, חצור הגלילית, מג'דל שמס, קדמת צבי ועין זיוון, לצד מועצות מקומיות וישובים נוספים.

עסקים באזורים אלה יהיו זכאים בגין תקופת הפיצוי בגין מבצע 'שאגת הארי', בתקופה המזכה בחודשים מרץ-אפריל 2026 לפיצוי במסלול מחזורים או מסלול שכר. מדובר בהטבה שלא ניתנה במבצע 'עם כלביא', המשקפת את הפגיעה הממושכת והייחודית ביישובי הצפון.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, אמר כי "המתווה שאושר הינו צעד חשוב בתיקון העוול שהיה עלול להשאיר מאחור מאות אלפי שכירים ועצמאים שפעלו באחריות לפי הנחיות פיקוד העורף. אני גאה בכך שמהרגע הראשון ההסתדרות עמדה על כך שחמשת ימי ההשבתה לא יכולים ליפול בין הכיסאות, ושמח שהמאמץ המשותף נשא פרי והוביל להכרה בימים הללו לשיפור המענה למשק".

יו"ר ההסתדרות הוסיף כי: "חשובה לא פחות ההתקדמות ביצירת מנגנון קבוע של 'לחיצת כפתור", שיאפשר בעתיד הזרמת סיוע מהיר לעסקים בזמן חירום בלי לגרור שוב את הציבור והמשק לחוסר ודאות. זהו תיקון חיוני עבור מאות אלפי עצמאים ועסקים קטנים, בעלי מחזור של עד 300 אלף ₪ בשנה – ציבור שבמקרים רבים נפגע ראשון ונשאר מאחור. ההישג הזה לא היה מתאפשר ללא העבודה המקצועית והעקבית של פורום העצמאים מבית ההסתדרות בראשות רמי בז'ה, שהביא את מצוקת השטח לשולחן הדיונים בכנסת. אני מודה לכל השותפים שעזרו לקדם את המתווה, וכן ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי. ההסתדרות בהנהגתי תמשיך לפעול כדי לוודא שהסיוע יגיע במהירות, בפשטות ולמי שבאמת זקוק לו". בר-דוד הודה גם למ"מ יו"ר ההסתדרות רועי יעקב ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי אדם בלומברג על עבודתם בכנסת לאישור המתווה.

רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאיים והפרילנסרים מבית ההסתדרות בירך על המתווה המתוקן ואישור נוהל 'לחיצת כפתור' עתידי: "אני מברך על ההסכמות והשיפורים במתווה הפיצויים לעסקים, שמביאים בשורה חשובה במיוחד לעסקים הקטנים ולעצמאיים – מי שנושאים על גבם את הכלכלה הישראלית ונפגעים ראשונים בכל משבר. אחרי מאבק ממושך של שנים, יש כאן צעד משמעותי שמייצר סוף סוף אופק ברור וודאות אמיתית לאנשי העסקים. זה היה החזון של יו"ר ההסתדרות ומאבק משמעותי שהובלנו מאז משבר הקורונה, והעובדה שהמתווה מעוגן כנוהל קבוע לחמש השנים הקרובות היא הישג דרמטי, שמאפשר לעצמאיים לתכנן קדימה ולדעת שיש רשת ביטחון אמיתית בעת חירום. זה מהלך נכון, אחראי ומתבקש. ברכות לוועדת הכספים שהפגינו נחישות לטובת בעלי העסקים".

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) בירך על אישור המתווה: "אני רוצה לומר תודה רבה לצוות המסור של הוועדה, שישב פה במהלך הפגרה, גם הנהלת הוועדה, גם הייעוץ המשפטי, כולם, זה מצריך אישורים מיוחדים בתקופה הזו. אף פעם לא הייתה בעיה של איזו מניעה, תמיד  עשו כל מה שאפשר כדי לאפשר את הדיון. אני רוצה לומר תודה רבה לכל חברי הוועדה שעשו ועמלו, אני רוצה לומר תודה לכל  הנציגים שהגיעו והיו פה, ניסינו ועשינו כמיטיב יכולתנו, אני חושב שיש בהחלט מה להציג, יש מקרים שלא הצלחנו להשלים את כל מה שרצינו, ואני מאוד מקווה שנדע להשתפר ולהיות טובים יותר בפעמים הבאות, תמיד צריך להביט קדימה. בסוף יש פה 7-8 מיליארד ₪, אפילו יותר, שמושקעים בעסקים".

ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד): "אמרתי כבר בפרוץ המבצע שלא יתקבלו פה פיצויים עד מאי, אצביע נגד כי ניתן היה לעשות מתווה נכון וטוב יותר".

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס): "עשינו מאה אחוז השתדלות כחברי כנסת, אני פה מהמתווים של הקורונה, אני לא חושב שהיה מתווה שכ"כ הרבה התפוצצו בו נושאים, עשינו מה שאפשר למען העובדים, כל הכבוד למעסיקים, לארגוני העסקים, שקודם כל חשבו על העובדים ורק לאחר מכן על עצמכם, עשיתם גם אתם את המאה אחוז. אף פעם אין מאה אחוז הצלחה אבל יש מאה אחוז השתדלות ועשינו את זה. תודה רבה ליו"ר הוועדה שפעל ועשה ככל יכולתו".