​בתום 20 ישיבות ממושכות: ועדת החוקה אישרה אמש (רביעי) מחדש לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר (טבח שמיני עצרת), התשפ"ו-2026, שיזמו היו"ר ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו). זאת לאחר שהוועדה קיבלה את בקשת הרביזיה, שנועדה לאפשר למשרד האוצר להשלים את ההערכה התקציבית ליישום החוק ולהגיע להסכמות, ולאפשר תיקוני נוסח ותיקונים נוספים.

בין התוספות: בשב"ס תוקם יחידת משמר בית המשפט הצבאי, שתפקידיו יהיו להגן על מתחם בית המשפט הצבאי עובדיו והבאים בשעריו, ותהיה כפופה לשירות בתי הסוהר; והסמכת שר הביטחון לקביעת נהלים לביצוע עונש מוות שייגזר.

סמכויות אבטחת המשפטים יועברו לשב"ס

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה פירט את השינויים בנוסח: "לאחר ההצבעה עלו לא מעט שינויי נוסח וכן שינויים במבנה החוק. לצד זאת עלו שינויים במהות ונושאים נוספים שהחלו לחשוב על היישום ובהם אחריות שב"ס למשמר.

עיקר השינוי הוא הוספת פרק חדש- משמר בימ"ש הצבאי- התקבלה החלטה שמי שיאבטח הוא שב"ס. זה לא טריוויאלי. זה גוף שהתנהלותו היא בדרך כלל מול עבריינים או חשודים וכאן תידרש התנהלות מול קהל רחב, נפגעי עבירה, תקשורת ועוד. משמר בתי המשפט כיום עוסק באבטחה של בימ"ש בתוכם ומסביבם, באבטחת אישים כולל שופטים מאוימים וגם באבטחת מידע. מתוך כל אלו שב"ס יהיה אחראי רק לאלמנט הראשון ולא לאבטחת אישים או מידע.

לפי המוצע, בשב"ס תוקם יחידת משמר בית המשפט הצבאי, שתפקידיו יהיו להגן על השופטים, עובדי מתחם בית המשפט הצבאי והבאים בשעריו, ובכלל זה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם, ולשמור על הסדר הציבורי וביטחון הציבור במתחם בימ"ש הצבאי ובסביבתו הקרובה; השר לבל"מ, בהסכמת נשיאת ביה"ד הצבאי לערעורים, ימנה סוהר בכיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר, למפקד המשמר. מפקד המשמר יקבע , לאחר התייעצות עם משמר בימ"ש, הוראות לעניין עקרונות פעילות המשמר לשם מילוי תפקידיו".

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "השב"ס הוא ארגון מקצועי שקיבל על עצמו משימות לאומיות חשובות ועמד בהן בצורה יוצאת דופן, ואני מודה לו על כך ומודה לשר ולמשרד לביטחון לאומי על ההתגייסות לנושא החשוב- הכל כדי לוודא שמחבלי הנוח'בה יועמדו לדין. קיבלתי את עמדתו של המשרד לבל"מ שמינוי מפקד המשמר ייעשה ע"י השר לבל"מ בהסכמת נשיאת ביה"ד לערעורים ואני סומך את ידיי על הגורמים הללו שיידעו לעבוד בתיאום עם כלל הגופים למטרה החשובה.

הנחנו את בקשת הרביזיה במכוון כדי לתקן דברים שיעלו בנוסח וכן עבור הנושא התקציבי שאמנם אינו חלק מהחוק אך נדרשת היערכות. הנחת המוצא לכל הדיון ולכל גופי הממשלה – במאקרו בהסתכלות הכוללת – החוק מעבר להיותו מביא צדק לנפגעי העבירה ולמדינה, ומעבר למטרה החשובה שלשמה התכנסו ח"כים מהאופוזיציה והקואליציה, חוסך כסף רב למדינה. אני מודה להנהלת בתי המשפט שהגישה מסמך שביסס את הנקודה הזו. יש לזכור זאת בעת הדיון גם על השאלות התקציביות".

עו"ד לילך וגנר, ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה במשרד המשפטים: "בעינינו לא נכון ששב"ס יהיה אחראי על משמר בית המשפט הצבאי. זה לא נכון מבחינה מהותית ומבחינת הנראות. מבחינה מהותית – לא נכון לערב גוף האחראי על כליאה של אסירים וחשודים, בגוף אחר שהוא זרוע של הרשות השיפוטית. מבחינת הנראות- בהיבטים בינ"ל ולגיטימציה- ראוי לייחד גוף נפרד. ככל שהכנסת מחליטה להטיל את האחריות על שב"ס יש לוודא שיובהר בנוסח שמי שיאבטח בבימ"ש הצבאי, לא יעסוק בפעילות אחרת בזמן המשפט וכן יזכה להכשרה ייעודית בשים לב למורכבות המשימה".

עו"ד הדס גבריאל זני, ממונה על סיוע משפטי לנפגעי עבירות המתה וחרבות ברזל בסיוע המשפטי: "ראינו את המצב הנפשי הקשה שהמשפחות נמצאות בו, וקיום המשפטים יכול להוות טריגר, ולכן נכון שתהיה הכשרה ייעודית להתמודדות עם הנושא".

תא"ל במיל' יאיר ברקת, פרויקטור המנהלת ליישום החוק: "אנחנו סומכים על שב"ס ב-100%. בשל המורכבות של המתחם לא נכון לכלול עוד גופים. כמו כן, ידענו שלצה"ל אין את כוח האדם. כקצין משטרה צבאית לשעבר- המשטרה הצבאית לא בנויה למלא את התפקיד, שב"ס הוא המתאים. אנחנו כבר בשיח עם שב"ס  לבצע את ההכנה גם בהיבטים המנטליים, כשברור שמדובר בנושא נפיץ ומורכב. אנחנו צופים שיהיו גם אירועים פיזיים מורכבים, ע"ע מה שאירע בבג"ץ לפני מספר ימים, ולכן נפעל גם בנחישות וגם ברגישות. כל מי שיש לו המלצות איך להכין את הגוף הזה- אבקש להעביר אלינו".

ח"כ גלעד קריב: "חוק בימ"ש אומר שמפקד משמר בימ"ש הוא איש הנהלת בימ"ש ונוצרת פה אי בהירות כששופט יכול לתת הוראה למשמר להכניס או להוציא אדם ויש להבין מה המקור הנורמטיבי למערכת הדין הצבאית, שיהיה ברור ששופט צבאי נותן הוראה למול נפגעי עבירה או תקשורת יש חובה לפעול. יש להבין את שרשרת הפיקוד נורמטיבית- אנשי המשמר בתפקידם זה לא כפופים לשב"ס אלא למערכת המשפט הצבאית שנותנת הוראות. בנוסף, אני לא מציע לקבוע בחקיקה את ההגבלה שההסמכה היא רק מקרב שב"ס כי יידרש הרבה כוח אדם. מקובלת עליי ההתייעצות עם אנשי משמר בימ"ש אך יש פה סוהר בכיר שמרגע שנקבע למשימה, הוא לא יכול להורות על מערכת המשפט הצבאית ללא מעורבותה. כמו כן, שופטים שיגזרו עונשים על הנוח'בות צריכים לדעת שהם מאובטחים".

הפרויקטור, ברקת: "השופטים הצבאיים הם תחת סמכות צה"ל ולכן היחידה לאבטחת אישים תהיה אחראית לביטחונם. אני מקבל את האמירה של הצורך בתיאום בהתייעצות בין שב"ס למערכת המשפט הצבאית. בנוסף, כתבנו אמנה של 'חיים בצוותא' שמגדירה שהשב"ס עובד אצל צה"ל בסוגיה הזו".

עונש מוות: הסמכויות יינתנו לשר הביטחון

הוועדה דנה גם בסוגית עונש המוות. יועמ"ש הוועדה, עו"ד בליי: "בתקנות ההגנה מוקנית לרמטכ"ל הסמכות לקבוע הוראות פרוצדורליות שונות ביחס לעונש מוות ונקבע במפורש שהעונש יבוצע בדרך של תליה. ברור שלא מדובר רק באירוע צבאי ולכן ראוי שההסדרים לא ייקבעו ע"י הרמטכ"ל אלא בחקיקה ראשית או לכל הפחות בחקיקת משנה עם הסמכה מפורשת".
ח"כ יוליה מלינובסקי: "לאור הרגישות של האירוע וכדי להסיר כל ספק ביחס לכוונת המחוקק, הוסכם שיש לכתוב בצורה ברורה שאל אף האמור בתקנות ההגנה או בכל דין אחר, שר הביטחון בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, יקבע תקנות לגבי אופן ומועד ביצוע עונש המוות לצורך חוק זה. כל שאר הסמכויות של אחזקת האסירים ועוד הן באחריות שב"ס".
היו"ר רוטמן: "אנחנו מוציאים את הסמכות למועד ואופן הביצוע מהרמטכ"ל לתקנות באישור ועדת החוקה. נוצר מצב משונה שלרמטכ"ל יש סמכות לקבוע דברים על חוק ספציפי, שעוסק בעונש מוות, אך הרמטכ"ל לא שייך לעניין. אנחנו משדרגים את הרמה הנורמטיבית מרמטכ"ל לשר הביטחון ושר המשפטים באישור ועדת החוקה".
התובע הצבאי הראשי אל"מ אלי לברטוב: "הנוסח נותן את המענה".
עו"ד וגנר: "היחס בין הדינים השונים וסוגיית התחולה הרטרואקטיבית זו סוגיה מורכבת. אירועי 7.10 הם ייחודיים ולכן הצפי הוא שגם בהקשרים אלו יש צורך בהסדר ייחודי. מבחינת המדרג החקיקתי – נכון היה שהדברים ייקבעו בחקיקה ראשית, אך נוכח לוח הזמנים אנחנו יכולים לחיות עם זה שניתנת הסמכה לחקיקת משנה מבלי זה יהווה תקדים לחקיקה אחרת".

נציג האוצר: "העלות גבוהה ממה שציפינו"; רוטמן: "העלות של הכפלת מערכת המשפט גבוהה בהרבה"

הפרויקטור ברקת פירט את היערכות המינהלת עד כה: "ריכזנו את כל הדרישות הארגוניות, כוח אדם ותקשוב, את הדרישות התקציביות, ואנחנו במרתון מול האוצר בשקיפות מלאה ושיח פתוח ומצפים שיאושר התקציב. מדובר בחוק יקר עם משמעויות תקציביות אבל הוא יותר זול מחלופת האפס. אנחנו עוסקים הרבה במערך נפגעי העבירה כולל בניית אתר ייעודי ונשמח לכל שיתוף פעולה. גיבשנו תפיסה לגבי נושא השידורים. המיקום שאנחנו בוחנים הוא אזור עטרות. יש פה עבודת מטה עם שב"ס כולל כתיבת אמנה והדרישה המבצעית, ואנחנו בתהליך הסדרה של כל הסדרי ההעסקה של השופטים והתובעים עם הנהלת בימ"ש משרד המשפטים והפרקליטות".

אריה קרינס מאגף התקציבים:" בימים האחרונים קיבלנו עדכונים לתמחורים ואנחנו עובדים באדיקות מול המנהלת כדי להגיע לסיכומים. העלות גבוהה משמעותית מול מה שציפינו".

ח"כ מלינובסקי: "חיילי צה"ל עשו עבודה טובה ותפסו כמות גרנדיוזית של מחבלים ויש לכך משמעות תקציבית. החוק יונח על שולחן המליאה וההצבעה צפויה ב-11.5 ביום פתיחת הכנס ועל משרד האוצר להתכנס למועד זה. ראוי שייקבע סעיף תקציבי נפרד ולא בתקציב משרד הביטחון. שב"ס לקחו על עצמם את האחריות וזה לא תפקיד טבעי שלהם. במונחי תקציב המדינה מדובר בגרושים. יש לכם גם רזרבות שאפשר לקחת מהן".

היו"ר רוטמן: "אני מתייחס לחלופת האפס – הוצג פה מסמך שהראה מה העלות של הכפלת מערכת בימ"ש- בוודאי בעליון ובמחוזי, אולמות, סיכוני אבטחה ועוד. החיסכון התקציבי כשלא הולכים על חלופת האפס הוא חלק מהמקורות התקציביים. ואני מבקש שגם משרד האוצר ישים את הדבר לנגד עיניו. לעומת החלופה של העמדה לדין ללא תיקון החוק – מלבד משך הזמן העלות של הכפלת מערכת בתי המשפט הייתה עולה הרבה יותר כסף. האירוע הזה אינו אירוע רגיל ואין לחשב אותו במונחים הכלכליים גרידא התועלת המרכזית היא שהצדק ייראה וגם ייעשה, שהחלאות הללו יבואו על עונשם ויהיה עונש מוות".

הצעת החוק: בתי דין מיוחדים, שידור המשפטים באתר אינטרנט מיוחד

הצעת החוק מסדירה את העמדתם לדין של מחבלי חמאס ושותפיהם, שביצעו פעולות איבה, רצח, פשעי המין, החטיפה והביזה, החל מ-7.10 ועד ל-10.10, וכן כלפי מי שביצעו עבירה לאחר מכן כנגד החטופים, לרבות חללים. לפי המוצע, לביה"ד הצבאי שהוקם לפי תקנות ההגנה, יוגשו כתבי האישום, בין היתר בעבירות של השמדת עם, פגיעה בריבונות המדינה או שלמותה, גרם מלחמה וסיוע לאויב במלחמה, עבירות לפי חוק המאבק בטרור, רצח, ועוד.

בביה"ד יהיו מספר הרכבים, כאשר בראש כל הרכב יעמוד אב ביה"ד שהוא שופט מחוזי מכהן או שופט מחוזי בדימוס. מקומו של בימ"ש הצבאי יהיה בירושלים. עוד נקבע כי המימון לייצוג הנאשמים יקוזז מהכספים המועברים לרש"פ, כפי שנקבע בחוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל).

מוצע כי הרמטכ"ל יקים מפקדה ייעודית צבאית שתהיה אחראית על ההיערכות להליכים לפי חוק זה, ועל ההיבטים התפעוליים הקשורים בניהול הליכים אלה. עוד לפי המוצע, תוקם ועדת היגוי לעניין ההליכים בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, שחברים בה מנכ"ל משרד המשפטים, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד החוץ, מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי ונציג הרמטכ"ל. ועדת ההיגוי תהיה אחראית להתוויית אופן ההיערכות של משרדי הממשלה להעמדתם לדין של מי שביצעו עבירות שבוצעו במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר, ובכלל זה לוודא שהוקצו האמצעים והמשאבים הנדרשים, וכן לליווי ופיקוח על ההיערכות בפועל.

מינוי תובעים: הרמטכ"ל, בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה את התובעים לעניין ההליכים.
מינוי שופטים: מי שכיהן או מכהן בתפקיד שיפוטי כשופט בימ"ש העליון בדימוס; שופט בימ"ש מחוזי מכהן או בדימוס, מי ששירת בשירות קבע כשופט צבאי-משפטאי או מי שכיהן בשירות קבע או 10 שנים לפחות בשירות מילואים כשופט צבאי- יתמנה לבימ"ש הצבאי להליכים אלו בידי נשיא המדינה, לפי בחירת הרמטכ"ל, שתתקבל בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
מי שכשיר להתמנות לשופט בימ"ש מחוזי בעל ניסיון מומחיות בתחום הפלילי, יתמנה לפי המלצת הרמטכ"ל לאחר המלצת ועדת הבחירה למינוי שופטים צבאיים.
הרכב הוועדה לבחירת שופטים צבאיים יהיה אותו הרכב שממנה כיום שופטים צבאיים: שר הביטחון, שהוא יו"ר הוועדה; שר המשפטים; נשיא בימ"ש העליון; שופט בימ"ש העליון שיבחר חבר שופטיו; נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה; הרמטכ"ל; ראש אגף כוח אדם במטכ"ל; נשיא ביה"ד הצבאי לערעורים; שופט צבאי-משפטאי של ביה"ד הצבאי לערעורים שיקבע נשיאו.

עוד מוצע כי ניתן יהיה להתיר תקופת מילואים חריגה של תובעים או שופטים שהתנדבו למילוי התפקיד. ביחס לסניגור בהליך, נקבע שבימ"ש הצבאי ימנה סניגור לנאשם שאינו מיוצג, אך לא מתוך הסניגוריה הציבורית.

ביחס לסדרי דין וראיות נקבע כי בימ"ש הצבאי יוכל לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות בין היתר לעניין עיון בחומר חקירה, שרשרת ראייתית, קבלת החלטה על סמך טענות בכתב, והתאמות להעדת עדים, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק ושאין בו כדי לפגוע פגיעה ממשית בהגינות ההליך. בימ"ש יתחשב בין היתר בשיקולים הנוגעים להגנה על נפגעי העבירה ובני משפחותיהם, להיקף הראיות ולמספר הנאשמים, לפומביות הדיון והנגשתו לציבור הרחב ולאינטרס הציבורי בקיום הליך הוגן ויעיל.

במקרה של ריבוי נאשמים בכתב אישום אחד, נאשמים יצטרכו להודיע בסיום פרשת התביעה ולפני פרשת ההגנה, אם בכוונתם להימנע מלהעיד. במצב שהודיע נאשם כי לא יעיד להגנתו, התובע רשאי לזמנו להעיד כעד תביעה, מבלי שעדותו תשמש נגדו; בימ"ש יוכל להורות על דיון בלא נוכחות הנאשם באולם או בהיוועדות חזותית במקרים חריגים ובלבד של יהיה בכך כדי לפגוע בהגינות ההליך; בימ"ש יוכל להתיר הגשת עדות בכתב במקום עדות בחקירה ראשית כדי למנוע טראומה לנפגעים או עדים, אך תישמר זכות הנאשם לחקור את העד בחקירה נגדית; תתאפשר חריגה ביחס למשך תקופות המעצר לאחר הגשת כתב אישום.

בנוגע לסעיף הקובע כי אדם החשוד, נאשם או מורשע בעבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7.10 לא ייכלל בעסקאות לשחרור אסירים– היו"ר רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי, הסכימו להסיר את הסעיף ולהגישו כהסתייגות למליאה, לאור בקשת חברי האופוזיציה.

בסעיף תיעוד ופומביות מוצע הסדר מיוחד במענה לחששות ביחס לפגיעה בפרטיות נפגעי העבירה: לפי הסעיף המוצע, בימ"ש הצבאי שדן בהליכים ידון בפומבי, אך יהיה רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות בהתאם לחוק בתי המשפט. הדיונים יתועדו בתיעוד חזותי וקולי, והתיעוד יישמר ויועבר לארכיון המדינה בתום ההליכים.
דיון תחילת המשפט והדיונים שבהם יוקראו הכרעת הדין וגזר הדין ישודרו בשידור ישיר באתר אינטרנט שיוקם לשם כך. כמו כן, תתקבל החלטה פרטנית ביחס לשידור של כל דיון בערעור.

הצדדים, נפגע עבירה, או אדם אחר, יוכלו להגיש לבימ"ש הצבאי הדן בהליכים, בקשה לשידור דיון שלא נערך בדלתיים סגורות ולא נאסר פרסומו,  כולו או חלקו, באתר האינטרנט שיוקם. החלטה בעניין תתקבל על-ידי אב ביה"ד, נשיא בימ"ש הדן באישום, או נשיא בימ"ש הערעור, לפי העניין, או שופט שהוסמך על-ידם. פרסום התיעוד כולו או חלקו, יותר אם שוכנע שהאינטרס הציבורי בשידור גובר על הפגיעה בפרטיות נפגע העבירה, בניהולו התקין של ההליך ובכלל זה את הוראות חוק סדר הדין הפלילי, או באינטרס ציבורי אחר. כמו כן, לפני מתן החלטה, יידרש בימ"ש לשמוע את עמדת הצדדים.

בסיום ההליכים, יקבע בימ"ש האם ניתן לשדר את ההליך כולו או חלקו, למעט דיונים שנערכו בדלתיים סגורות ושלא נאסר פרסומם. לעניין זה ישקול בימ"ש את החשיבות הציבורית שבשידור הדיון, האם יש בכך כדי לפגוע בפרטיות נפגע העבירה או בביטחון המדינה ולפני קבלת החלטה תינתן לנפגעי העבירה הזדמנות להביע עמדתם לעניין זה.