עובדים בארגנטינה הפגינו אתמול (חמישי) בבירה בואנוס איירס לרגל חג הפועלים הבינלאומי שחל באחד במאי. הפגנות אחד במאי השנתיות במדינה מתקיימות על רקע זעם מתמשך על הרפורמה האחרונה של הנשיא חאבייר מיליי בחוקי ההגנה על עובדים.
הקונפדרציה הכללית של העבודה (CGT), ארגון העובדים הגדול בארגנטינה, צעדה למטה הממשלה במרכז העיר כדי "להגן על תעסוקה הוגנת", כנגד השינויים שהעביר מיליי בקוד העבודה. מאז 1974 הבטיח הקוד הגנות וזכויות נרחבות לעובדים בארגנטינה. "אנחנו רוצים לומר לממשלה הזאת: די, מספיק", אמר אוקטביו ארגואיו, אחד ממנהיגי CGT, להמוני העובדים שהכו בתופים, הניפו שלטים וקראו קריאות נגד מיליי. "הסבלנות שלנו אזלה, אדוני הנשיא".
במשך עשורים ניסו נשיאים קודמים לבצע שינויים בשוק העבודה, אך נכשלו מול התנגדות עזה מצד ארגוני העובדים בארגנטינה. למרות שבועות של מחאות ושביתה כלל־ארצית, מיליי הצליח להעביר בפברואר את חבילת חוקי העבודה, ניצחון משמעותי לאג’נדה הכלכלית הליברטריאנית שלו. מתנגדיו של מיליי נאחזים כעת בהליך ערעור שמאתגר את החוקתיות של החוק. מנהיגי האיגודים מתכוונים להגיש עתירה נוספת, לאחר שבית משפט ביטל בשבוע שעבר צו מניעה שהקפיא את יישום החוק לבקשתם. התיק צפוי להגיע לבית המשפט העליון.
הרפורמה בדיני העבודה נגעה בעצב רגיש במדינה שבה איגודי העובדים סייעו להקים את התנועה הפרוניסטית הנוטה לשמאל, ששלטה בפוליטיקה המקומית מאז שנות ה-40. הסוגיה רגישה במיוחד כעת, כאשר מהלך הדגל של מיליי לחיסול האינפלציה נבלם, השכר מפגר אחרי עליות המחירים והאבטלה מטפסת.
"הכלכלה לא צומחת בעוצמה שהממשלה חשבה שתצמח בה", אמר מרסלו ג’יי גרסיה, מנהל תחום אמריקה בחברת הייעוץ לסיכונים גאופוליטיים Horizon Engage. "רוב הארגנטינאים עשויים להרגיש שהם לא רואים את היתרונות של התוכנית הכלכלית של מיליי. וזה הסיכון הפוליטי הגדול ביותר של מיליי כרגע".
החוק החדש נועד בין השאר לאפשר לעסקים לשכור עובדים חדשים ולפטרם ביתר קלות, ובנוסף מאפשר לחברות להאריך את יום העבודה ל-12 שעות במקום 8, להאריך את תקופות הניסיון שבהן ניתן לפטר עובדים ללא זכויות, ולהחליף תשלום על שעות נוספות בזמן חופשי במקום בתוספת שכר.
"זו ממשלה שלא אכפת לה מהאנשים", אמר סרחיו אגירה, בן 51, נהג אוטובוס שהשתתף בצעדה. "המחירים ממשיכים לעלות והשכר שלנו נשאר אותו דבר. אנחנו שורדים בזכות תשלום על שעות נוספות. עכשיו הם רוצים לקחת גם את זה, יחד עם שאר הזכויות שלנו".
החקיקה גם מצמצמת את זכות השביתה של העובדים, מחלישה את כוחם של האיגודים הארציים לקבוע שכר בענפים שלמים, ומגבילה את שיקול הדעת של בתי המשפט בקביעת פיצויי פיטורים, מנגנון שלטענת המבקרים כבל במשך שנים מעסיקים בתביעות יקרות והרתיע אותם מהעסקה רשמית. כמעט מחצית מהארגנטינאים עובדים ללא רישום רשמי.
בחודשים האחרונים הראו ענפי הבנייה והתעשייה בארגנטינה סימני מיתון.Fundación Pro Tejer, ארגון ללא מטרות רווח המייצג יצרני טקסטיל, דיווח השבוע כי ייצור הטקסטיל בארגנטינה בחודשיים הראשונים של השנה ירד בכמעט 30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לפי הארגון, שבע מכל עשר מכונות תפירה במפעלי המדינה אינן פעילות כיום.
הודעות הפיטורים הולכות ומצטברות. לפי משרד ההון האנושי, שוק העבודה הרשמי בארגנטינה איבד כ-200 אלף משרות מאז שמיליי נכנס לתפקידו. ברבעון האחרון של 2025 עלתה האבטלה ביותר מנקודת אחוז לעומת התקופה המקבילה שנה קודם לכן, ל-7.5%, שיעור שעדיין נחשב נמוך יחסית, בשל חלקם העצום של עובדים לא־רשמיים בארגנטינה.
מיליי, שעלה לשלטון בסוף 2023, דחה את הדיווחים על קשיים כלכליים כ"אבסורדים שמפיצה התקשורת". "אנחנו זוכים להכרה בינלאומית על ההישגים שלנו", אמר בכנס כלכלי בשעת ערב מאוחרת ביום רביעי. "אבל כמו שאומרים, ‘אין נביא בעירו’".
הצעדה ביום חמישי סיפקה הצצה למה שעשוי להתרחש בהמשך, כאשר הבטחותיו של הנשיא לשינוי רדיקלי מתנגשות במצוקה הכלכלית. "נישאר ברחובות עד שהממשלה תשתנה או תחזור בה", אמר מנואל קוראה, בן 47, שעובד במפעל טקסטיל בפרברי בואנוס איירס שקיצץ בשנתיים האחרונות 58% מכוח האדם שלו — 350 עובדים. "אין לנו ברירה".
