בין שתי הפסקות אש רעועות, כשהתותחים עדיין רועמים בגבול הצפון וברצועת עזה, דנו אמש (חמישי) משתתפי 'ועידת השלום העממית' בירושלים בשאלה 'איך לדבר שלום?'. בדיונים על פוליטיקה אזורית ועולמית ועל שיח אזרחי ניסו בוועידה, שנערכה בפעם השנייה ואורגנה על ידי קואליציית 'הגיע הזמן', להפוך את התקווה לתוכנית עבודה ואת החלום למציאות.

ערן עציון, סגן ראש המל"ל לשעבר וראש חטיבת תכנון במשרד החוץ לשעבר, סקר את המצב הגאו-פוליטי מזווית אמריקאית, וקרא לחזור לתוכנית שלום רחבה הכוללת את הפלסטינים ואת מדינות האזור. בנוסף עלתה בדיון הדרישה לגבש תפיסת ביטחון מדינית.

ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים למדיניות חוץ אזורית, דיבר על עקרונות תפיסת הביטחון של ישראל והמלחמה. לדבריו לצד עקרונות של התרעה, הרתעה, הכרעה, התגוננות וניצחון, "צריך להוסיף נדבך לתפיסת הביטחון של ישראל – עשיית שלום". הוא טען, כמו קודמו, שממשלת ישראל כשלה בתרגום ההצלחות הצבאיות הזמניות להישגים מדיניים.

הדיון התפתח ונסוב על יחסי ישראל ומדינות האזור, וד"ר עבד כנעאנה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת ת"א אמר כי "על ישראל להתנהג בענווה ולהפסיק לפחד". הדוברים הסכימו כי על ישראל להפסיק להשתמש בכוח צבאי בלבד על מנת לממש את האינטרסים שלה במזרח התיכון, ועליה לכונן דיאלוג עם המדינות באזור.

"המחויבות של אנשי חינוך היא להניח את השפה של שלום"

במושב "שיעורים באנושיות" שדן בחינוך לשלום דרש יואב פרידן, מנהל תיכון עירוני א' בת"א, כי לפני החינוך לשלום "צריך להתחיל בתשתיות האנושיות, במערך אתי שמבדיל בין טוב ורע ונותן תקווה". הוא הוסיף כי "המחויבות של אנשי חינוך היא להניח את השפה של שלום".

לצדו של פרידן, צורית ארזי מעמותת 'שדה' דיברה על האתגר לחנך לשלום בתוך מערכת החינוך הממלכתית-דתית. היא הבהירה כי החינוך לשלום נובע מתוך האמונה שלה, ואינו נוגד אותה. ביחס למתנגדיה בקרב הציונות הדתית ומעשיהם אמרה כי "צריך לבחור לא להסיט את המבט גם מדברים שאינם נוחים לנו לעין". יערה צ'לנוב, סטודנטית בת 25, שהגיעה כבוגרת בית הספר הדו-לשוני בירושלים העירה כי "מרבית הנוכחים באולם הם חילונים ליברלים מהמרכז".

"עלינו לחזור למדיניות סוציאל-דמוקרטית"

לאתגר הזה נדרש משה רדמן במושב 'ארץ חדשה' כשטען כי אנו נמצאים ברגע של משבר הצופן בחובו סיכוי לשינוי וכי יש להציג סדר יום ישראלי חדש המבוסס על שפיות, שותפות, שוויון ושלום. רדמן ביקש סדר יום שאינו שבוי "בחזונות משיחיים ודתיים" ודרש מהפוליטיקאים לתמוך בשותפות של אזרחי המדינה ולפעול לשוויון כלכלי. "במדינה שאורכה 600 ק"מ אין סיבה שתהיה פריפריה. עלינו לחזור למדיניות סוציאל-דמוקרטית".

במושבים מקבילים שוחחו על הנעשה בגדה המערבית ועל פרויקטים הומניטריים בעזה. מחוץ לחדר ניצב מיצג שמות של ילדים שנהרגו מאז 7 באוקטובר 2023. חגית עופרן מפרויקט מעקב ההתנחלויות טענה כי ניתן "לגלגל את הסיפוח לאחור" בעבודה פוליטית. גם שאול אריאלי, חוקר הסכסוך, הסביר כי פתרון שתי מדינות לשני עמים הוא עדיין אפשרי. אריאלי דרש לפצות את המתנחלים "ולספר סיפור חדש שנבנה ביחד", כזה שייתן רציונל למהלך.

בדיון שנשא את הכותרת 'תוכניות עבודה ליציאה מהתהום' שורטטו כיווני הפעולה החל ממאבק בפשיעה ברחוב הערבי, דרך שיקום צפון מערב הנגב, ועד שלום אזורי. סונדוס סלאח, ממרכז השל לקיימות, הציגה מאבק סביבתי משותף ישראלי פלסטיני, "הפסולת מספרת את הסיפור החיים שלנו ואנחנו מביאות מודל שהפסולת יכולה להחזיר חיים לנו לשיח המשותף הישראלי והפלסטיני".

סגנית נשיאת הנציבות האירופית: נתמוך בארגוני חברה אזרחית בישראל ב-8 מיליון יורו נוספים

האירוע הסתיים בעצרת מרכזית שבה נכחו אלפי אנשים, תחת הכותרת 'זה הכרחי. זה אפשרי. זה יקרה. שלום'. בנאומו לעצרת הודיע שר החוץ של צרפת, ז'אן-נואל בארו, כי צרפת תארח ב-12 ביוני בפריז ועידת שלום בינלאומית. ״שני עמיכם חייבים לקיים בחירות. אלו שני רגעים של ביטוי דמוקרטי, שתי פגישות עם ההיסטוריה, שתי הזדמנויות לקרב את עמיכם לשלום. כי שלום אינו מוכרז. הוא חייב להשתרש בחברה האזרחית כולה".

קאיה קאלאס, נציגת האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון וסגנית נשיאת הנציבות האירופית, הודיעה כי האיחוד יעניק תמיכה נוספת בהיקף של 8 מיליון יורו לארגוני החברה האזרחית בישראל, סכום המתווסף ל-18 מיליון יורו שהועברו בשנה האחרונה.

מקואליציית הגיע הזמן נמסר: "לאחר שנים של מלחמה, יותר ויותר ישראלים מבינים שאין פתרון צבאי לסכסוך. מי שמסרב לדבר על פתרון מדיני – בוחר להמשיך את המלחמה. ועידת השלום העממית מבקשת להחזיר למרכז השיח את האפשרות לדרך אחרת: של הסדר, שותפות ועתיד משותף".