היכולת של עיתונאים לעבוד בביטחון ובאופן עצמאי נמצאת תחת איום גלובלי, כך עולה מ'מדד חופש העיתונות העולמי 2026' של ארגון 'רופאים ללא גבולות' (RSF), שפורסם השבוע.

הארגון, שמדווח מדי שנה על מצב העיתונות בעולם מאז 2002, מגדיר חופש עיתונות כ"יכולת של עיתונאים, כבודדים או כקולקטיב, לבחור, להפיק ולהפיץ חדשות לפי העניין הציבורי ללא מעורבות פוליטית, כלכלית, משפטית או חברתית, ובהיעדר איומים לביטחון הפיזי והנפשי שלהם".

המדד החדש ל-2026 הוא הראשון מאז החל הדיווח שמגדיר את מצב חופש העיתונות ביותר ממחצית מ-180 המדינות שכלולות בו (52.2%), "קשה" או "רציני ביותר" (לעומת 13.7% ב-2002).

נתון מדאיג נוסף השנה: ב- 25 שנות קיום המדד, הדרוג הממוצע של חופש העיתונות בכל המדינות הכלולות מעולם לא היה כה גרוע. מאז 2001, ההתרחבות של כלים משפטיים מגבילים – במיוחד אלה שקשורים למדיניות של ביטחון לאומי – שחקו בהתמדה את הזכות למידע, אפילו במדינות דמוקרטיות.

ב-2002, 20% מהאוכלוסייה בעולם חיה במדינה שבה חופש העיתונות הוגדר "טוב". 25 שנים לאחר מכן, פחות מ-1% מאוכלוסיית העולם חיה במדינה שמוגדרת כך.

לחץ גובר על העיתונאים והרחבה של חקיקה מגבילה בישראל

ישראל צנחה במדד ממקום 112 ל-116 בשל הידרדרות בחופש העיתונות והתגברות המגבלות על פלורליזם בתקשורת מאז פרוץ מלחמת שבעה באוקטובר. זאת על רקע לחץ גובר על העיתונאים והרחבה של חקיקה מגבילה.

על פי הדו"ח, יותר מ-220 עיתונאים נהרגו בעזה ובלבנון, כולל לפחות 70 שנהרגו במהלך עבודתם.

הדו"ח מצביע על ההשפעה הגוברת של ערוצי תקשורת כמו ערוץ 14 הימני קיצוני, שנהפך לערוץ הטלוויזיה השני הנצפה ביותר בישראל ב-2023, על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה, אחרי ynet. עוד מודגש התפקיד של הצנזורה הצבאית בהידרדרות של חופש העיתונות במדינה.

איראן דורגה בתחתית המדד, במקום 177 והשלישי לפני הסוף, מה שמציב אותה בקטגוריית "רציני ביותר" במפת חופש העיתונות הגלובלית, על פי המדד.

ארה"ב נפלה שבעה מקומות ומדינות אחרות באמריקה, כמו אקוודור ופרו, צנחו אף הן. נורווגיה דורגה במקום הראשון מבחינת חופש העיתונות בפעם העשירית ברציפות, ואילו אריתריאה דורגה אחרונה בפעם השלישית ברציפות.

סוריה, אחרי שלטון אסד, רשמה את השיפור הגדול ביותר מבחינת חופש העיתונות וטיפסה 36 מקומות ברשימה.

רוסיה וסין עדיין תורמות תרומה משמעותית לצניחה הגלובלית בחופש העיתונות, בשל מדיניות הפנים שלהן וההפצה של המודלים המשפטיים שלהן מחוצה להן. רוסיה מדורגת במקום 172 וסין במקום 178.

מנהיגי ארגנטינה, סלובקיה וארה"ב פוגעים בחופש העיתונות

למרות השיפור במצבה של סוריה בשל שינויים במשטר, במרבית מדינות המזרח התיכון ובחלק ממדינות אסיה עדיין קיימים איומים נמשכים לעיתונאים.

באופן כללי, אמנם קיימת מגמה של ירידה בחופש העיתונות, אך היא משתנה מאזור לאזור, על פי המדד. המדינות החופשיות ביותר מדורגות בצמרת: נורווגיה, אסטוניה, הולנד ודנמרק – כולן באירופה.

אך גם בתוך אירופה יש חלוקה ברורה בין דרום היבשת ומזרחה, אזור שבו האתגרים לעיתונות חופשית גדולים יותר, לצפון היבשת ולמערבה, היכן שמדינות בדרך כלל מדורגות בקטגוריות "משביע רצון" ו"טוב". בצפון אפריקה עיתונאים פחות חופשיים מאשר בדרום היבשת.

ארגנטינה היא דוגמה למדינה שנפלה השנה בחדות במדד. קמפיינים נגד העיתונות של הנשיא חאבייר מיליי, שהמדיניות הימנית שלו תומכת בחופש פיננסי מעל הכול, יצרה אווירה עוינת בעבור עיתונאים. הוא משתמש ברשתות חברתיות לעתים קרובות כדי לתקוף את מבקריו וטוען שהעיתונאים "לא שנואים מספיק".

בסלובקיה ובארה"ב המצב דומה. רוברט פיצו, ראש ממשלת סלובקיה, נחשב לפוליטיקאי פופוליסט ושמרן, הנוקט בעמדות פרו-רוסיות, "עם קריירה ארוכה של הפיכת עיתונאים לאויביו", אמר לוקאס דיקו, עורך ראשי של ארגון החדשות ICJK, שקרוי על שמו של עיתונאי שנרצח בתקופת כהונתו השלישית של פיצו. לדבריו, המתקפות נגד העיתונות רק הלכו והסלימו: "אין הרבה צעירים שרוצים להיות עיתונאים כיום". גם בארה"ב הנשיא דונלד טראמפ ידוע בעוינותו כלפי העיתונות.

בכמה מדינות, כמו עירק (מקום 162) ותימן (164) ודרום סודן (118) וישראל, מלחמות וסכסוכים מזוינים נמשכים או חוזרים הם הסיבה העיקרית לירידה בחופש העיתונות.