מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את מתווה הפיצויים לעסקים בגין מבצע שאגת הארי. 37 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים. אחד נמנע. בניגוד לחוקים קודמים הנוגעים לפיצוי במצבי חירום, את המנגנון שנקבע בחוק זה יהיה ניתן להפעיל בשיטת 'לחיצת כפתור' גם במצבי חירום נוספים בחמש השנים הבאות, כדי לייצר ודאות ארוכת טווח בשעת חירום.
בלחץ ההסתדרות, מסדיר החוק זכאות לדמי אבטלה בחל"ת גם לעובדים שהוצאו לחמישה ימי חל"ת בלבד בתחילת המלחמה. זאת, לצד הקיצור של התקופה המזכה בדמי אבטלה בחל"ת בתקופת המלחמה מ-30 ימים ל-10 ימים, והקלות נוספות בזכאות שהוסדרו בחקיקה קודמת.
על פי ההצעה, עסקים שנגרמו להם נזקים עקיפים בתקופת המערכה בחודשים מרץ-אפריל 2026 יקבלו פיצויים בהתאם לשיעור הפגיעה. הפיצוי יחושב בהתאם להיקף הירידה במחזור העסק, גובה ההוצאות הקבועות שלו והוצאות שכר העובדים ששילם להם במהלך התקופה הקובעת. החוק מקנה פיצויים בגין נזק עקיף גם לעסקים שספגו נזק ישיר, וכן פיצויים בגין אובדן שכר דירה לבעלי דירות שנפגעו.
זכאות לפיצוי תינתן לעסקים עם מחזור של בין 12 אלף שקלים ל-400 מיליון שקלים, אשר חוו במהלך המבצע ירידה במחזור העסקאות של 25% ומעלה לעומת תקופת הבסיס. ככלל, תקופת הבסיס להשוואה היא מרץ-אפריל 2025, אך עבור ענף המלונאות שנת ההשוואה תהא 2023. ביחס לעסקים קטנים, הפיצוי יהיה בסכום קבוע לפי מדרגות, הנקבעות בהתאם לרמת הכנסה ושיעור הירידה במחזור. סכומי הפיצוי הקצובים לעסקים קטנים יוצמדו למדד המחירים לצרכן. עבור עסקים בינוניים ייקבע הפיצוי על פי רכיב הוצאות קבועות ורכיב השתתפות בשכר.
בעקבות התנגדות האוצר לאפשר פיצויים בגין שכר למעסיקים שהחזירו עובדים מחל"ת, ולאחר מאבק של וועדת הכספים וארגוני המעסיקים – נקבע שמעסיק שהוציא עובדים לחל"ת של עד עשרה ימים, ודיווח עליהם עד ה-28 באפריל, יהיה זכאי גם הוא לפיצויים בגין רכיב השכר. עם זאת, מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת ארוך יותר לא יהיו זכאים לפיצויים בגין רכיב השכר, גם על התקופה שבה החזירו את העובדים לעבודתם.
התביעות יוגשו באופן מקוון לרשות המיסים. זו רשאית לשלם מקדמה של 60% מסכום הפיצוי תוך 21 יום מהגשת התביעה. עוד מוצע כי רשות המיסים תוכל לשלם לעסק עד 50% מגובה הפיצוי כמקדמה, על בסיס הצהרת עסק שלפיה הוא אמור להיכלל בזכאות לפיצוי.
עוד נקבע כי גנים פרטיים יוכלו לבצע החזר כספי להורים. בעלי הגנים יוכלו לבחור את חודשי מאי-יוני כחודשי הייחוס לבדיקה, כך שההחזר ייכלל בתחשיב – והם יהיו זכאים לפיצוי. בנוסף, הוסדר מתווה ייעודי לבני ובנות זוג של משרתי מילואים, במסגרתו תימנע פגיעה בפיצוי לעצמאיות שבני זוגן שירתו במילואים. כך, אם פעילות העסק צומצמה בתקופת הבסיס בשל שירות המילואים של בן הזוג, המדרגה תיקבע לפי חודשי פעילות רגילים מהשנה הקודמת. נקבע כי מקומות אירוח שאירחו מפונים בשנת 2025 בהתקשרות עם המדינה, יהיו זכאים להשוואה במסגרת מתווה הפיצויים למחזור העסקים שלהם בשנת 2023. לעניין תמיכה בעמותות נקבע שהממשלה תעמיד 40 מיליון שקלים לטובת תמיכה במוסדות ציבור שסבלו מירידה בהכנסות.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי: "במתווה הזה יש בשורות משמעותיות. דבר חשוב שנכנס הוא מנגנון לחיצת כפתור ל-5 שנים. עד עכשיו, במצבי חירום היינו צריכים להמתין שהאוצר יגבש מתווה ואז לדון בו ולאשר אותו. זה יצר עיכוב גדול לבעלי העסקים. המנגנון הזה פה הוא תקף ל-5 שנים, במידה שיהיה מצב חירום במשק, והוא ייכנס באופן אוטומטי כך שיוכלו לשלם מקדמות לבעלי העסקים בצורה מהירה ביותר. בשורה גדולה נוספת היא שהפכנו גם את חמשת הימים הראשונים שבהם המשק היה סגור לימים שבהם ניתן יהיה להוציא את העובדים לחל"ת. זה תקף לכלל העובדים במשק".
ח"כ ינון אזולאי: "עבדנו ביחד בוועדה, גם עם האופוזיציה, על חשיבות ההשתתפות של המדינה בהפסד של אותם עסקים. התעקשנו על החל"ת, התעקשנו על העסקים בצפון. אני מודה ליו"ר הוועדה, עבדנו ביחד כדי שתהיה בשורה לעסקים".
