
36% מהבוגרים בישראל הם בעלי מיומנות קריאה נמוכה, כך עולה מנתונים שפרסמה היום (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אומנם כרבע (24%) מבעלי מיומנות הקריאה הנמוכה הם בוגרים שלא סיימו תיכון – אולם, 76% מבעלי מיומנות הקריאה הנמוכה הם בוגרי תיכון, ו-26% אף בעלי השכלה אקדמית.
מיומנות (אוריינות) קריאה מוגדרת כיכולת של אדם להבין ולהעריך טקסטים כתובים, להשתמש בהם ולעסוק בהם כדי להשתתף בחברה, להשיג את יעדיו האישיים ולפתח את הידע ואת הפוטנציאל שלו. היא חיונית להבנת חומר כתוב כגון הוראות, מידע רפואי או אירועים אקטואליים, ולכן היא גם תנאי הכרחי למעורבות מלאה בחיי היום-יום, לגישה טובה יותר לשוק העבודה, לקבלת החלטות מושכלות ולהשתתפות פעילה בחברה דמוקרטית. מיומנות קריאה נחשבת גם לתנאי לפיתוח מיומנויות נוספות – בכל המדינות וגם בישראל נמצא מתאם חיובי חזק בין אוריינות קריאה לאוריינות מתמטית ולמיומנויות של הסתגלות ופתרון בעיות.
מיומנות קריאה נמוכה בקרב מבוגרים, משמעה שהקורא מסוגל להבין רק טקסטים פשוטים מאוד בלבד, כגון הוראות בסיסיות – אך מתקשה בהסקה והבנה של רעיונות מורכבים או איתור מידע בטקסטים ארוכים, דבר שמהווה חסם להשתלבות בשוק העבודה. 35% מבעלי מיומנות הקריאה הנמוכה אינם עובדים, לעומת 24% מבעלי מיומנות הקריאה הבינונית-גבוהה. בקרב בעלי רמת מיומנות נמוכה באוריינות קריאה, 28% השתתפו בלמידה פורמלית או בלתי פורמלית ב־12 החודשים שקדמו לסקר, לעומת 55% בקרב בעלי רמת מיומנות בינונית-גבוהה.
בקרב בעלי מיומנות קריאה בינונית-גבוהה 68% מהמועסקים הם בעלי משלח יד אקדמי, מקצועות חופשיים וטכניים או מנהלים – זאת לעומת 33% בלבד בקרב בעלי מיומנות קריאה נמוכה. בהתאם, שיעור הפקידים ועובדי המכירות והשירותים בקרב בעלי מיומנות קריאה נמוכה עומד על 31% (לעומת 22% בקרב בעלי מיומנות בינונית גבוהה), שיעור העובדים הלא מקצועיים עומד על 8% (לעומת 2%) ושיעור העובדים המקצועיים עומד על 28% (לעומת 8%).
לבעלי השכלה נמוכה מתיכונית סיכוי גבוה פי 2.1 להיות ברמת מיומנות נמוכה לעומת בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה. לבעלי השכלה תיכונית סיכוי גבוה פי 1.3 לעומת בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה.
הנתונים מתבססים על סקר מיומנויות בוגרים (PIAAC) של ה-OECD אשר בוצע בישראל על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 2022-2023. הסקר הועבר בישראל בעברית ובערבית. ממצאי הסקר בכלל המדינות וגם בישראל מצביעים על כך שככל שרמת המיומנות גבוהה יותר, ההישגים האישיים, הכלכליים והחברתיים טובים יותר (כגון השתתפות גבוהה יותר בשוק העבודה, שכר גבוה יותר).
יחד עם זאת, תוצאות הסקר מראות כי ברבות מהמדינות המשתתפות לחלק ניכר מהמבוגרים מיומנויות נמוכות. מבוגרים אלו מתקשים בהתמודדות עם דרישות שוק העבודה המודרני, למידה עצמאית והסתגלות לשינויים טכנולוגיים. כתוצאה מכך, הם חשופים יותר לאבטלה, לתעסוקה בשכר נמוך ולהדרה מהזדמנויות חברתיות וכלכליות. רמה נמוכה במיומנויות משפיעה לא רק על הפרט, אלא גם על פריון העבודה במשק, על פערים חברתיים ועל יכולת המשק להתמודד עם אתגרי העתיד.


