תלמידים חרדים, דרוזים ובעלי רקע כלכלי נמוך היו זכאים להארכת זמן במבחנים פחות מתלמידים יהודים לא חרדים ובעלי רקע כלכלי חברתי גבוה בשנת הלימודים תשפ"ה (2025-2024), כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי). זאת אף שזכאות זו יכולה להינתן בוועדה בית ספרית ללא הצגת אבחון, כפי שקיבלו 92% מהזכאים.

הארכת הזמן עומדת על 25% תוספת מזמן הבחינה. למשל, זמן המבחן בשאלון של ארבע יחידות של מתמטיקה הוא 3.5 שעות, ותלמיד עם הארכת זמן של 25% יוכל להיבחן עד 4 שעות ו-22 דקות. אומדן התוספת לציון בבחינת בגרות עומד על 2.5 נקודות.

כ-55% תלמידים זכאים הם ממעמד כלכלי חברתי גבוה, לעומת כ-39% ממעמד כלכלי נמוך; וכ-50% מהתלמידים מהממלכתי ומהממלכתי דתי לעומת כ-40% תלמידים דרוזים.

לפי הדו"ח, ההסבר לפערים הוא היעדר פיקוח או בקרה של המשרד על בתי הספר, כך שהזכאות מושפעת ממדיניות בית ספרית ולא מקריטריונים של המשרד. שישה משמונת מחוזות המשרד לא פיקחו על מתן ההתאמות מטעם בתי הספר, בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל.

מלבד הביקורת על הפערים, המבקר טוען נגד בתי הספר כי הם מבצעים 'חלוקת יתר' של הזכאות לתלמידים: על כ-45% מכלל התלמידים שסיימו את לימודיהם בתשפ"ה ונבחנו לפחות בבגרות אחת עם הארכת זמן, נרשם כי הרקע לקבלת הזכאות הוא לקויות למידה או הפרעת קשב. נתון זה גבוה ביחס לשיעור התלמידים עם לקויות למידה, 5%-15%, ועם הפרעות קשב, 5%-10%.

בדו"ח מופיעות טענות של עובדי חינוך כי העובדה שבית הספר יכול לתת את הזכאות ללא אבחון חיצוני יוצרת חיכוכים עם מורים והורים. החיכוך עם המורים נובע מהעובדה שעליהם לקבוע זכאות בלי שהוכשרו לכך, "ועיקר העומס נופל על מורים מעטים למקצועות רבי מלל", לדברי עובד חינוך באחד מבתי הספר. הסיבה שהעומס נופל על מורים המלמדים מקצועות רבי מלל היא כי "בכיתה י' מלמדים רק תנ"ך והיסטוריה".

החיכוך עם הורי תלמידים נוצר משום "שלא קיבלו התאמות בדרכי היבחנות, או שההתאמות שקיבלו אינן תואמות את רצונם, או שההתאמות לא ניתנו מהר מספיק לדעתם".

המלצת המבקר היא שהמשרד יפרסם נוהל ברור לקבלת הזכאות להארכת זמן ושהמחוזות יפקחו ויבקרו את תהליך קבלת הזכאות בבתי הספר.

בדיקת המבקר נעשתה בין מרץ לאוקטובר 2025 בשפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי), באגף לקויות למידה בחינוך, במחוזות ובמפגשים עם בעלי תפקידים ב-11 בתי ספר ונציגים מהנהגת ההורים וממועצת התלמידים.